00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

כי זה כל האדם 2

אחרון העבדים העבריים במצרים כבר ידע על "הפרדת רשויות".

כשמשה יוצא לראות בסבלותיהם של אחיו העבדים במצרים

הוא נקלע לסיטואציות הלוא נעימות של החוויה

כשהוא נוכח בסיטואציה של הכאת מצרי את העבד העברי

הוא למעשה לוקח לעצמו את שלוש הסמכויות של שלושת הרשויות:

"המחוקקת, המבצעת והשופטת 

 שכך למחרת אמר לו רשע עברי שביקש להכות את חברו :

 

ויֹּאמֶר מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט, עָלֵינוּ-.
 

הנה כי כן.הרי מעשהו של משה באותן הנסיבות

היה בבחינת שבירת כל הכלים.
 מבחינה נורמטיבית חקיתית :

מותר היה לעבד להציל נפשו מפני עבד אחר.

גם במחיר הריגה 
 כך היה נהוג בין עבדים גם להכות עבד את עבד.

 שככל שהנסיבות קשות יש לעיתים יותר הצקות

כך שהביטוי "איש" בנסיבות אלה בא

 לשקף  מעלה של משנה נורמות

של חקיקה. = רשות מחוקקת 
 

הביטוי "ש"ר משקף גורם ביצועי.

והביטוי "שופט" משקף רשות שופטת.

הינה כי כן 

משה במעשהו עשה למעשה בעת ובעונה

שימוש בכל הפונקציות המייצגות ומשקפות

את כלל הרשויות :

 המחוקקת, המבצעת והשופטת  

 שינה את החוק, שפט וביצע

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל moshe aharon1 אלא אם צויין אחרת