33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מה? איפה? כמה? למה?

על ההצגה "מיזרי" בתאטרון הקאמרי

אומרים לך הצגה טובה - תלך, נכון?

לא חשוב גם אם היא בג'אנר שלא כל כך עושה לך טוב על הנשמה...

אז מסתבר שזה נכון, והאיכות גוברת.

אבל כשיש מרחב תומך מוצלח - החוויה הופכת ליותר מושלמת.

.

.

.

מיזרי

מחזה מאת ויליאם גולדמן

עפ"י הרומן מאת סטיבן קינג

תרגום ובימוי: עירד רובינשטין

בהשתתפות קרן מור, יובל סגל ושוהם שיינר

 

ההצגה מיזרי בגרסת המחזה שלה, מגיעה שנים אחרי המקור של סטיבן קינג. קינג, מגדולי סופרי המתח, ומי שכתב את יצירות המופת "אני והחברה", "חומות של תקווה", "גרין מייל".. - ראה ב"מיזרי" מעין אוטוביוגרפיה אליגורית על יחסיו עם המעריצים שלו.

זהו סיפורו של פול שלדון, הסופר המצליח, אשר מוצא עצמו בבקתה נידחת, בעיצומה של סופת שלגים, כאשר שתי רגליו שבורות. הוא מגלה שעבר תאונת דרכים ומי שהצילה ומטפלת בו זו אשה בשם אנני וילקס, אחות במקצועה, ומעריצה מספר אחת שלו... היא מכורה לסדרת הרומנים שלו בשם "מיזרי". הסופר נחרד לגלות שגם כשחולפת הסופה, הוא נשאר שבוי ותלוי באותה אחות סוהרת המתגלה כאכזרית ולא לגמרי יציבה.

היא מכריחה אותו לכתוב ספר המשך, בה תתפתח העלילה בהתאם לרצונה.

בשנת 1990 יצא הסרט המפורסם (עם ג'יימס קאן וקאתי בייטס, אשר אף זכתה באוסקר על משחקה בסרט), ובשנת 2015 עלתה גרסת המחזה בברודיו, עם ברוס ויליס ולורי מטקאלף.

ואל הנעלים הגדולות האלו, נכנסים בכשרון שנים מהשחקנים הישראלים המוכשרים- קרן מור ויובל סגל.

קרן מור, שאנו רגילים לראות אותה בתפקידים קומיים, מפציעה בתפקיד האחות-מעריצה-משוגעת בטבעיות.

יש משהו נוגע ללב, לראות איך הקומדיה הופכת לטרגדיה. זה כאילו מעט מבלבל, מתובל בתלבושת על גבול הגרוטסקי, עם פאה מתולתלת, משקפים גדולים, ובגדים של חוואית אמרקאית גדולת מידות. לאורך ההצגה, מבליחים אורות של הומור, שמדי פעם מעירים בנו איזה נצנוץ זכרון של מור אחרת. אבל זה רק בגלל שהיא לגמרי משכנעת בתפקידה הנוכחי.

יובל סגל, על אף שפיזית מתנהל מרבית ההצגה ממיטת שוביו - מצליח לתת מעוף ותחושה של תנועה, הגם שלעיתים נותן תחושה של יותר ציני ממבועת מהמתרחש.

מתוך התוכניה באתר כאן

מתוך התוכניה באתר כאן

 

מעבר לשתי הדמויות המרכזיות, יש את תפקיד השריף שממלא שוהם שיינר. משהו בתום ובאיפוק, מהווה מענה מושלם לטירוף שמתנהל על הבמה במרבית שאר זמן ההצגה.

הוא מוסיף הרבה גם בעצם ביצוע התפקיד, וגם בניגודיות לשני התפקידים הראשיים.

מעבר לכך יש בהצגה העמדות, ופתרונות של ההעברה לבמה, שגם עבור מי שלא קרא את הספר, ראה את הסרט או את המחזה בגרסת הולייוד, מרגיש שהם על המנעד שבין גאוני למטריד.

כך למשל בובת חזיר שמתחילה בחזיר מחמד אוכל חציר, ממשיך כחזיר חציו גוף וחציו רק סקיצה, ומסיים את חייו בהצגה בתנור..

או שתי דמויות נוספות על תקן עובדי במה משולבי תוכן, שפעם מרקדות בצורה מוזרה עם מעיל זהה לשל אנני ויקלס.

אבל התפאורה היא לגמרי נהדרת ומוצלחת. העמדה היא במבנה קראוון, עם 2 חדרים, אשר מסתובב על במה לעיתים.

כאשר מרבית ההצגה מתנהלת בתוך הקיום המצומצם של חדר האשפוז הכפוי - התנועה הזו מוסיפה לויזואליות, לענין, ולזרימה.

אל המראה של הקראוון הזה, תוסיפו במה מלאה ניירות שבהתחלה נראים כמו שלג, ובהמשך כמו ים של ניירת, אבל יש בהם גם יופי נפלא של מרקם ושל תנועה.

עם מוזיקה שמשתלבת ומוסיפה, ותאורה מוצלחת שמעצימה.

אז לא - הז'אנר הזה הוא לגמרי לא אנחנו. וההצגה הזו היתה המפגש הראשון שלנו עם "מיזרי".

אבל הוא היא מפגש איכותי, שהשאיר עלינו רושם עז, וגרם לנו להרהר במיזרי, אנני וילקס, קרן מור ויובל סגל - גם במהלך הימים שאחריו.

לנו זה הרגיש כמו תאטרון ישראלי איכותי ולגמרי חוויה.

 

.

 

.

.

מוזמנים לקרוא פרטים נוספים ולהזמין כרטיסים באתר הקאמרי מכאן.

צפייה מהנה!!

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל מפקדת הערוגה אלא אם צויין אחרת