33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

שלום ימין - עושר ואושר לעד ?

חורף - שלום ימין

 

 

בחורף כשירד גשם אכלו אצלהם בבית הרבה מרקים. מרקים חמים ומנחמים מלאים בכל טוב שהיה בשוק. נדמה היה שבתוך הבית כלל וכלל לא הורגש הגשם או הקור. תמיד היה סיר של מרק חם ומהביל על הכיריים, ממתין לילדים שיחזרו מבית הספר ויאכלו ותוך כדי ישמעו את הגשם מבעד לחלון.

צריך גזרים, תפוחי אדמה, בצל, שום, חתיכת בשר הגונה, עדשים, סלרי, פטרוזיליה, שמיר, שום ותבלינים שונים כמו מלח, פלפל שחור, פפריקה אדומה וכמון...וגם טיפ טיפה פפריקה חריפה, שיהיה לטעם. זה מה שעבר לה בראש כשהסתובבה בין דוכני השוק הומי האדם בזמן שערכה קניות.

האישה הקטנה שנראתה לפחות בת שמונים, כפופה קצת, לבושה על ראשה מטפחת צבעונית ממשי אוחזת בידה עגלת קניות וממהרת לשוק. קצת משונה להגיד שהיא ממהרת כי היא הלכה בקושי, לאט לאט. מהגשם שירד על ראשה הגנה באמצעות מטריה שחורה ישנה שכבר לא הייתה כבעבר. מעט מסמורטטת, אולם מגנה לו מעט מפני הגשם.

היום היא קמה מהשינה נחושה להכין מרק בשר וירקות לילדים. הם יחזרו מבית הספר רעבים והסיר חייב להיות מוכן לפני כן וכמובן שלידו יהיה סיר של אורז. תמיד יש סיר של אורז. שישביע. היא חיכתה בדוכן הירקות שהמוכר ישקול לה את הגזרים ואת תפוחי האדמה. חייה אל המוכר והוא חייך לה בחזרה. "תזדרז בבקשה" היא אמרה לו בקול חלש. "הילדים חוזרים בצהרים מבית הספר ואני לא רוצה שיהיו רעבים" המוכר הנהן בראשו וחייך. הוא מסר לה את הירקות.

הוא יודע שהם כבר לא ילדים ובטח שלא לומדים בבית ספר. זה נכון שכשהיו ילדים היא הייתה קונה להם את האוכל מהשוק ורצה להכין את ארוחת הצהרים.

 עכשיו הם כבר מבוגרים. בעצם, יש להם נכדים בעצמם. שנים לאחר שבגרו ועזבו את הבית, יום בהיר אחד התעוררה אימם בבוקר ולפתע החליטה שהיא מכינה ארוחת צהרים לילדים. לא עזרו תחינותיו של בעלה שניסה לשכנע אותה שהם כבר גדולים. אפילו גדולים מאד. היא בשלה. היא צריכה להכין ארוחת צהרים לילדים.

וככה זה נמשך מספר שנים. פעם בשבוע היא הייתה מתעוררת ורצה לשוק לקנות ירקות ובשר למרק עבור הילדים. הייתה עומדת ומכינה את המרק בעיניים בוהקות. הסיר היה ממתין עד בוש שהילדים יחזרו לאכול את המרק אבל זה לא קרה מעולם. ילדיה הבוגרים חיו מעבר לים ולא הגיעו לבקר במשך שנים רבות בשל עיסוקיהם הרבים. זאת אינה סיבה להתרחק  מאימם, אולם כך היה המצב ונשאר ללא שינוי. היא התגעגעה בשקט ולא התלוננה.

עד שלא יבואו הילדים לאכול, היא או בעלה לא יגעו בסיר. ככה זה. הילדים ראשונים. ולמחרת היה הסיר נשפך לתעלה על ידי בעלה. היא ובעלה אכלו מעט ירקות טריים שנשארו לאחר בישול המרק ומספר פרוסות לחם. מעולם לא טעמו מהסיר.

באותו יום אחרי הקניות חזרה הביתה רטובה מהגשם אך שמחה ומחייכת והתחילה להתכונן לבישול ארוחת הצהרים עבור הילדים. בחוץ ירד גשם והכל היה ממש כמו בכל שבוע של החורף. הרימה את הסיר להניח על הכיריים ולפתע חשה בסחרחורת, מעדה ונפלה כשהסיר נופל אחריה ברעש. היא פגעה בגופה הצנום בשולחן הקטן וכל הירקות התפזרו סביב....

 

 

ילדיה עמדו שעה ארוכה ליד הקבר בבית הקברות כשהם לא מפסיקים לבכות ולידם ילדיהם ונכדיהם. הדמעות המלוחות התערבבו עם הגשם שמסביב ממש כמו שהמים המלוחים מתערבבים עם הירקות והבשר בתוך סיר המרק המהביל והעצום ביום חורף קר וגשום.

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל dj shalom1 אלא אם צויין אחרת