22
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

שעטת הנצח

מדוד המלך עד ג'ון לנון....

מדוד המלך עד ג'ון לנון....

המפגש הראשון שלי עם הביטלס היה
בשלבים מוקדמים של הילדות,

סיפרתי כבר כאן
היה לי טייפ סלילים סוני עתיק
כבר בשנת 1966
למדתי לתפעל אותו צמוד לרדיו הגדול
והייתי מקליט את מצעדי הפזמונים
כי רציתי ללמוד איך מקליטים.

כך התוודעתי לכל מוזיקת שנות השישים
כבר כילד.
מתוך המוזיקה הזו בלטו אז בוודאות
הביטלס,
ששידרו סוג של תמימות מהולה
בהמון שובבות
שזה בדיוק מה שהיה הסטטוס שלי כילד.

הבשלות שלי כנער
והמעבר בכלל מהילדות לנעורים
הייתה מטאורית - מסיבות הסלון
של ערבי הכיתה מהיסודי
היו טרמפולינה שהקפיצה את שנות ה 60
לתוך שנות ה 70
על כנפי הדמיון שלא ידע גבולות,
כי אף אחד לא ידע לצייר אותם
והטרנד הכללי היה 
איך שוברים עוד חומה
ואיך מבטלים עוד מוסכמה,
בזה הייתי מצטיין,
מהירות האור בה הייתי מסוגל למצוא
פתחים במקום שאחרים
לא העזו לחשוב לעבור
עזרה לי להגיע אל מחוזות
בהם המודעות העצמית שלי
הגיעה לעצמאות מוחלטת
שלא הזדקקה לאישור והסכמה
של שום צורה של סמכות או מרות.

היו לי מודלים רבים שבהם השתמשתי
לעצב את דמותי
הנערית שהלכה והתגבשה.

רבים מדמויות המופת התנכיות
השפיעו על היכולת שלי לנסות
ולמצוא בעצמי תכונות דומות,
דוגמא?
אחרי שראיתי את עשרת הדיברות ,
הדמיון שלי
לקח אותי בכל טיול שיצאתי אליו
ברחבי ארץ ישראל
האהובה עלי
לחפש בנקיקים או על מצוקי הקניונים
איזה שיח בוער.....חחח
[אתם יכולים לצחוק עלי חופשי :) אבל זה ממש היה כך]
במצדה למשל
היה תקוע מטה עץ בצורה אופקית
בתוך איזה מחילה
שכשהבטתי לתוכה נראה שהיא הולכת
פנימה כמה עשרות מטרים,
וזה המטה היה אורכו כמעט שני מטרים
וגולה מגולפת יפה על ראשו,
אני זוכר שבפעם הראשונה שראיתי
את זה נפעמתי הואיל
וזו הייתה פינה מובלעת
במקום מאד מסוכן על המדרון הצפוני
בחלק שלא נמצא
על מסלול ההליכה,
אבל אני הייתי צעיר אתלט וחזק
והילכתי בימי חיי במקומות מסוכנים מאד
ללא פחד,
כשניסיתי למשוך את המטה הזה החוצה
הייתי בטוח שמצאתי
איזה מטה עתיק יומין
שאף אחד לא שם לב אליו ,
המטה הזה לא הסכים לצאת החוצה,
בשום פנים ואופן
למרות כמה פעמים שונות
שהגעתי אליו, תקוע חזק.
[לא יודע מה קורה שם היום שנים לא הייתי במצדה :) ]
בחלומות הלילה שלי
היה חוזר ונשנה חלום אחד שמקבל כל פעם
צורה חדשה אבל העיקרון דומה....

הייתי מתחיל לרוץ בחלום,
ואז תוך כדי ריצה פרשתי את ידי לצדדים
ומיד כוח עילוי העיף אותי למעלה
לטיסת תענוג שלקחה אותי
כל פעם אל מחוז אחר
[לא מאמינים? תתביישו, אני לא ממציא לכם כלום, בחייאת פרעה!]

אחד המרגשים ומפעימים שהיו לי,
הייתה טיסה שלא הייתה
ברום השמים ובניחותא כמו השאר
בהן צפיתי בנופים וחבלי ארץ
וימים מרהיבים ביופיים,
הטיסה הזו החלה מהר
לא צברתי גובה
אלא ממש על קוו הקרקע עפתי טסתי
מעל ראשי הרים
צולל לגאיות חודר לקניונים וערוצי נחל,
ובאחת,
התרוממתי לגובה
ואז נחתתי עומד על רגלי,
על פסגת הר לא גבוה במיוחד
שעל פסגתו מצאתי מונחת את חרבו.....
של דוד המלך !
לא פחות ולא יותר, #באמאשלאובמה !!
ההומר שאני משלב כאן הא?
שלא יבלבל אתכם, כל מילה אמת.
אני לא משקר.

אז כזה נער הייתי,
היו לי הרבה דמויות מופת מהתנ"ך שהערצתי
כנראה בגלל המורה לתנך שאהבתי
[עובדה זו אחת הבחינות בגרות שכן עברתי עם ציון גבוה]
אבל בנתיים הייתי כאן
בארץ ישראל מפצח אגוזים
וזולל מכל הבא ליד...

אחת הדמויות שקיבלתי מהן המון השראה
הייתה דמותו
של ג'ון לנון שהיום 8 לדצמבר
הוא יום הירצחו.

כמי שהכיר את הביטלס מילדות וצמח אתם
ועקב אחר התפתחותם
עזבתי אותם יחד עם לנון
והמשכתי אתו.
למשל מקרטני לא עניין אותי בכלל,
רינגו היה סתם דביל,
ועם ג'ורג' הריסון בגלגול הסולו שלו
ערכתי הכרות מחודשת יותר מאוחר.

אני המשכתי לעקוב מקרוב אחר לנון,
ולא בקטע המוזיקלי בכלל
אע"פ שהתעניינתי גם במוזיקה שעשה,
אבל לא זה מה שמשך אותי
לעקוב אחר האיש, כפי שציינתי לעיל ,
אני עצמי חיפשתי מילדות
מצויינות, מקוריות, ועצמאות,
והעסק הזה הלך והתפתח לחיפוש
שנבר מתחת לכל אבן,
אחר פיסת מידע חדש,
שיכל להזין את מערבולת החושים
שהטריפה את מהותי
לסדר את חלקי הפאזל שעדיין לא ידעתי
שאני מחבר,
הבנתי שאני צועד בדרך מסתורית
עוקב אחר סימני הדרך
ממש כמו במשחק הזה כשהיינו ילדים,
רק שהסימנים הללו לא היו מצויירים
בגיר על המדרכה
אלא היו מונחים בכל פינה בבריאה ,
בכל שיחה,
בכל מגע, מבט, ריח, טעם....

הגירוי המוחי שלי
והסקרנות שלא יודעת שבעה הובילו אותי
במסע נעורים לחיפוש מלא אדרנלין [שעדיין נמשך :) ]
הבולע בשקיקה כל מה שיכול להעביר אותי
לשלב הבא.

במבט לאחור ג'ון לנון
היה אחד ממורי הדרך הראשונים שלי
טקסטים שהוא חיבר בהם תובנות
שאין לי מושג מה הוא התכוון
כשכתב אותן
חיברו בתוכי תבניות, שלימים, הפכו שימושיות מאד
ביציקת תוכן חיי כפי שהם בנויים היום.

אמנם, נכון להיום כשאני מתבונן
בדברים שכאילו משכו אותי
בדמותו של לנון אני יכול בקלות
לקטלג אותם במדור ההבל
המלא עד אפס מקום אצלי. [בכל בית יש פח אשפה.....]

אבל באותם זמנים
ממש כמו כל דבר שמתרחש בימי הנעורים
של כולם,
התרגום הסימולטני של הטעם הראשון
או הרושם הראשון
יכול היה להיות רחוק מאד מכוונת המשורר,
וכל מה שהוא נוצר
אצל המחבר היה כדי להביא אותי
אל אותה תובנה הנצרכת
באותו רגע על מנת לסדר לי את
חישוב המסלול הלאה....

אז זהו,
ג'ון לנון 8 לדצמבר לפני 35 שנה
זה מה שהוריד לי היום את המוזה
לכתוב את החתיכה הזו
שגם היא מצטרפת
כמו כל אלו שנולדו לפניה
לספר חיי ההולך ונכתב
בדרך אל....... ???

חנוכה שמח :)
[נכתב ב 8 דצמבר 2015]
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

טובה ראייתה - טבריה

שעטת הנצח
 

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל מרדכי היהודי ללא ספק אלא אם צויין אחרת