22
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

שעטת הנצח

הַיְסֻפַּר בַּקֶּבֶר חַסְדֶּךָ ? אֱמוּנָתְךָ בָּאֲבַדּוֹן ?

הַיְסֻפַּר בַּקֶּבֶר חַסְדֶּךָ ? אֱמוּנָתְךָ בָּאֲ...

הפוסט המצורף כאן למטה עלה לפייסבוק ב 2011.
הוא נכתב שנה לפני שפרסמתי אותו.
מאז עברו 10 שנים.
נכון להיום ההרגשה שלי
10 שנים אחרי שכתבתי את זה
היא של פספוס גדול, בזבוז משאבים.
אמנם עולם כמנהגו נוהג
אבל אני חש בהתבלות הגוף והכוחות שלו
ולא רק
צונאמי האפיקורסות,
וקריסת חברים מהדור שלי
והתעצמות "משילות" הרוע ונושאי כליו
פועלים גם על הנפש החזקה שלי
ובעיקר
ההסתרה שבתוך ההסתרה שבתוך ההסתרה,
כן זה מתסכל המאמר הזה של חז"ל:
לא עליך המלאכה לגמור, ואין אתה רשאי להבטל הימנה
בטח כאשר אומרים לך שבעל כורח אתה חי
מתסכל להשקיע את כל מה שיש לך
לרצות, לשאוף, למסור את הנפש,
את התענוג על כל גווניו,
את כל מה שאפשר היה לעשות כביכול,
ולא עשית כי השלכת הכל אליו מתוך ביטול גמור,
כן, זה מתסכל לאללה, ואני האחרון שאחביא את זה,
אני לא רק לא מחביא את זה
אני בוויכוח חריף ביותר ביני לבין בוראי
עם חוצפה ועזות גדולה מצדי
כי מעולם לא עבדתי את אבי שבשמים מתוך פחד,
אלא מאהבה גדולה של כלות הנפש
שמובילה אותי אל כאשר אבדתי אבדתי
של אסתר, ושל כל מי שהבין את השכל המופלא הזה
של מסירות נפש.
הוויכוח שלי נסב בעיקר בעניין הבחירה והניסיון,
מבחינתי זה סוג של התעללות להציב בפני בעל חיים
מוצג שאליו הוא נושא את נפשו, ולהותיר לו את הבחירה
האם לשעות לאיסור של הבורא לגשת\לטעום\להשתמש
באותו מוצג נכסף.
הבורא ברא את העולם מלא תענוגות מכל סוג שהוא
והתורה\חוקיה\משפטיה\והמתחסדים בקיום מצוותיה,
בעצם נוטלת את הטעם מכל הבריאה המופלאה הזו
עם ההנחיה :
"כך היא דרכה של תורה, פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה
ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל,
אם אתה עושה כן, אשריך וטוב לך.
אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא.

סוג של אוקסימורון, קווים מקבילים שלא יפגשו לעולם.
או שאתה כאן או שאתה כאן.

זה מתיש לדוש בזה.
לכן העצה היעוצה היא - תמימות ופשיטות.
את השכל אם אתה לא זורק?
הוא יזרוק אותך, לתהומות שקשה מאד לצאת משם.
וזריקת השכל היא מסירות נפש של כאשר אבדתי אבדתי...
לכן אני לא מפחד כלל,
רק מרגיש תסכול עצום על בזבוז אדיר של משאבים יקרים
כמו זמן חיים שהיה יכול להיות מנוצל אחרת,
אבל גם זה סוג של חכמ'ס, ועם כל זה אין לי אפשרות
להתעלם מזה, כי זה פה, נמצא ממש.

אם אצטרך להסתלק מהעולם הזה
מבלי לפעול את ששואפת לו נפשי,
אהיה מאוכזב מאד.
אני מאד רוצה ואוהב לחיות,
אבל שאפתי תמיד, ועדיין,
להוציא מכוח אל הפועל
את התובנות שהגעתי אליהן בחיי,
ומניעות כמו - חסרון כיס, או בריאות חלילה,
הן נופלות לתוך הקטגוריה המשמימה של
בעל כורחך את חי, דהיינו, אתה לא קובע כלום.

ולא יעזרו כל סיפורי הצדיקים למיניהם
מכל נקודת זמן
מאז בריאת העולם עד עכשיו
לסבר לי את האוזן בעניין
"כולם רצו ובסופו של דבר הסתלקו מהעולם"
גם אלו שכן הצליחו להוציא מכוח אל הפועל
וידעו שפעלו את פעולתם בשלמות.

כי זה משהו אישי לגמרי, ביני לבין בוראי.
הגם שאני נכנע לפניו - כי מה אני?
גוש עפר קרוץ חומר, רימה ותולעה.

אלא שנתן בי דעת להכירו, ולהשיג בחיים חיותי
השגות מתורתו וידיעות הנוגעות לתכלית
בריאתו את העולם, וגם נתן לי משנה סדורה להבין בה דרך,
אז לכאורה למה שלא ייתן לי גם להוציא אותה מכוח אל הפועל?
והשאלה המתסכלת ביותר בכל הסיפור...
למה אתה לא עונה?

ועל כל זאת באתי במגילת ספר כתוב עלי
ומצאתי אשר דוד מלכי זקני חי וקים זיע"א
כבר כתב דברים כהווייתם בלשונו הקדוש
בספר התהילים במזמור פ"ח אשר עמו אסיים
את הפוסט החושפני והמוזר הזה :

א שִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי קֹרַח לַמְנַצֵּחַ עַל מָחֲלַת לְעַנּוֹת מַשְׂכִּיל לְהֵימָן הָאֶזְרָחִי.

ב יְהוָה אֱלֹהֵי יְשׁוּעָתִי יוֹם צָעַקְתִּי בַלַּיְלָה נֶגְדֶּךָ.

ג תָּבוֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתִי הַטֵּה אָזְנְךָ לְרִנָּתִי.

ד כִּי שָׂבְעָה בְרָעוֹת נַפְשִׁי וְחַיַּי לִשְׁאוֹל הִגִּיעוּ.

ה נֶחְשַׁבְתִּי עִם יוֹרְדֵי בוֹר הָיִיתִי כְּגֶבֶר אֵין אֱיָל.

ו בַּמֵּתִים חָפְשִׁי כְּמוֹ חֲלָלִים שֹׁכְבֵי קֶבֶר אֲשֶׁר לֹא זְכַרְתָּם עוֹד וְהֵמָּה מִיָּדְךָ נִגְזָרוּ.

ז שַׁתַּנִי בְּבוֹר תַּחְתִּיּוֹת בְּמַחֲשַׁכִּים בִּמְצֹלוֹת.

ח עָלַי סָמְכָה חֲמָתֶךָ וְכָל מִשְׁבָּרֶיךָ עִנִּיתָ סֶּלָה.

ט הִרְחַקְתָּ מְיֻדָּעַי מִמֶּנִּי שַׁתַּנִי תוֹעֵבוֹת לָמוֹ כָּלֻא וְלֹא אֵצֵא.

י עֵינִי דָאֲבָה מִנִּי עֹנִי קְרָאתִיךָ יְהוָה בְּכָל יוֹם שִׁטַּחְתִּי אֵלֶיךָ כַפָּי.

יא הֲלַמֵּתִים תַּעֲשֶׂה פֶּלֶא אִם רְפָאִים יָקוּמוּ יוֹדוּךָ סֶּלָה.

יב הַיְסֻפַּר בַּקֶּבֶר חַסְדֶּךָ אֱמוּנָתְךָ בָּאֲבַדּוֹן.

יג הֲיִוָּדַע בַּחֹשֶׁךְ פִּלְאֶךָ וְצִדְקָתְךָ בְּאֶרֶץ נְשִׁיָּה.

יד וַאֲנִי אֵלֶיךָ יְהוָה שִׁוַּעְתִּי וּבַבֹּקֶר תְּפִלָּתִי תְקַדְּמֶךָּ.

טו לָמָה יְהוָה תִּזְנַח נַפְשִׁי תַּסְתִּיר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי.

טז עָנִי אֲנִי וְגֹוֵעַ מִנֹּעַר נָשָׂאתִי אֵמֶיךָ אָפוּנָה.

יז עָלַי עָבְרוּ חֲרוֹנֶיךָ בִּעוּתֶיךָ צִמְּתוּתֻנִי.

יח סַבּוּנִי כַמַּיִם כָּל הַיּוֹם הִקִּיפוּ עָלַי יָחַד.

יט הִרְחַקְתָּ מִמֶּנִּי אֹהֵב וָרֵעַ מְיֻדָּעַי מַחְשָׁךְ.

ראש חודש כסלו התש"פ.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

טובה ראייתה - טבריה

שעטת הנצח
 

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל מרדכי היהודי ללא ספק אלא אם צויין אחרת