22
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

שעטת הנצח

קצת אחרי אמצע הדרך - דווקא כדי לשמור על האמצע ...

קצת אחרי אמצע הדרך - דווקא כדי לשמור על האמצע ...

כשעליתי מסיני בפינוי
הייתה לי כבר הכרות עמוקה עם בורא העולם
אישית בלעדית יחודית .

 

עבורי - החזרה לציוויליזציה הייתה מהולה משני קטבים:
 

האחד - [קח אוויר לצלילה עמוקה] 

צער נורא ואיום על שגזלו ממני את תחנת השידור

ממנה התאפשר הקשר הישיר והבלתי אמצעי

עם מקור האנרגיה אליו הייתי מחובר בביטול גמור

שאפשר זרימת מידע שופע לתוך הכלום שיצרתי

באופן שלא רק הסב לי עונג בלתי יתואר

אלא אף מבלי לדעת ורק בדיעבד הסתבר לי

שכל רגע מהווייתי שם היה מעל המקום ומעל הזמן לגמרי

עם מעשה נסים בהם יכולתי לדעת בהווה מתמשך

את שלא נודע לאחרים ונדמה בעיניהם לעתיד שעדיין לא.

 

לא בגלל רוח הקודש או נבואה שניתנה לי על ידי התגלות,

כי קדושה לא הייתה לי, אלא בגלל שגם ישות לא הייתה לי

רק זרמתי עם האנרגיה האדירה שהציפה אותי בנועם עילאי

וכשהגעתי מחוץ לסיני נתכסתה ממני ועל זה היה צערי גדול.
 

השני - ציפיתי לפגוש סוף סוף את נציגיו של הבורא עלי אדמות

הם המה היהודים שומרי התורה כדי לרכוש מהם

דרכים שעל פי הבנתי אז, הייתה נחלתם הפרטית.
 

הואיל ולסיני הגיע כמעט כל סוג של בן אנוש,

פגשתי רבים שונים ומשונים כאשר ברור היה לי שכל אחד מהם,

אם הגיע לסיני עשה זאת בדרכי החיפוש,

כל אחד ויעדו שהציב,

אותם דרכים שחרשתי לאורכן ולרוחבן בסקרנות חקרנית,

זן, בודהיזם, ונצרות מיסטית, גורדייף, אוספינסקי,

קסטנדה,אמונות נסתרות של בדואים, וסתם בולסי תאוות...

 

בכולם חשתי את הזיוף והסילוף בחושי העדינים והערניים

לא בגלל שהייתי קנאי למשהו אחר חוץ מתחושה חזקה מאד

של כיוונון לדבר אחד ויחיד שהוביל את דרכי כמצפן נסתר

בחיפוש אחר, שלמות, הרמוניה, זרימה של אמת נקיה טהורה וזכה. 

 

את הריח שלה הכרתי מהיכן שהוא עמוק בתוכי

וחיפשתי בכל מקום לזהות אותו במציאות.

 

ההיכרות המופלאה שלי עם מה שהבנתי כבורא העולם
הייתה בנסיבות עצמתיות בכל קנה מידה
כולל זה המוצב על גרף של אלפי שנים
משחר ההיסטוריה של האנושות - לא פחות.

את זה אני יודע, ורק עוד אחד.

 

התורה של היהודים היא לא רק חוקים יבשים

שצריך לקיים כעבד, אדרבא את התורה הזו בכלל לא הכרתי אז,

את התורה של אז אני עסוק לשחזר עכשיו

זו הייתה תורה עצומה נשגבה מלאת הוד קדומים, נסתרה

זו הייתה תורת האהבה.

 

אהבת אין קץ של כלות הנפש ברוח הנישאת אל האין סוף

בתענוגות צחצוחי אור משולבי גווני רחמים חמלה ועדינות.

לא ידעתי חוקים, משפטים, דינים, צמצומים.

 

הכל היה חסד חינם בשפע.
 

במדבר התחלתי לשיר תהילים מתוך ספר קטן

שאמי הכניסה לי לכיס כשהתגייסתי לצבא סגולה כזו

שעוצרת קליעי כדורים מלהגיע עד גופי.

#

לקחו אותי משם מהמדבר,

מגן העדן בנווהו, מהים, מהחולות, מהרוח

מהתמרים, מההרים, מהשקיעות והזריחות

ובעיקר מהשקט.

מהעצמאות להחליט מה לחשוב

מהאפשרות לא לחשוב מבלי שידחסו לך למוח מחשבות.

 

השליכו אותי לתוך ים הבטון,

למיקסר הדעות המהול בפראנויה

שגם אם היא קיימת אינה מוציאה מכלל אפשרות

שבאמת רודפים אחריך....

 

ציפיתי לפגוש סוף סוף
את אלו שהיו נושאי חבילת הדואר הזו עבורי אלפי שנים.
התרגשות אדירה, שרק גברה כשהבחנתי 
בזרם הדביק שנוצר מאלו,
שהשארתי מאחור כשהלכתי למדבר..

זרם מאיים, שוטף, סוחף...

כל כך הרגשתי מנוכר, זר, לא מחובר

הדבר היחידי שעזר לי לצוף היה מראה השמיים

והטקסטים המקודשים מהתהילים שאמרתי כל יום

טקסטים שלא הייתה להם בעיני משמעות של תפילה באותו זמן.

זיהיתי בטקסטים שהקראתי לאוזני את התדר

של תחנת השידור שנותרה מאחור....

 

מיד כשנחתתי , פגשתי חבר שחזר בתשובה

הוא לקח אותי לישיבת חב"ד בצפת

אחרי שלושה ימים הכניסו אותי לראש הישיבה וסיפרו לו

שאני מגלגל את כולם עם שאלות חזקות שאין להם תשובות

בשיחה קצרה הסביר לי הרב החשוב את הזכות הגדולה שנפלה בחלקי

להגיע אל מקור האמת, תוך שהוא מזכיר לי מקומות ביהדות

ששם אמצא פחות אמת.....

 

יצאתי מחדרו, לא השתהתי אפילו דקה,
ארזתי את התיק שלי ויצאתי לטרמפיאדה.
לא יכולתי לסבול את המחשבה שיש תחרות בין המלאכים...

 

לקח לי יום שלם , הגעתי בלילה לטאבה, ישנתי בחניון עם שק שינה,

בבוקר לקחתי ג'ריקן מים ונכנסתי לוואדי לכיוון נחל גישרון.

נשארתי שם כמעט חודש צרחתי לבדי לקירות הקניון,

שאגתי לו לבורא עולם 

שאני רוצה רק אותו !!!

פתאום הייתי בודד מאד,
אבל האפשרות למצוא זכר קלוש

לקשר העמוק שנוצר
עם הדיבור כלפי השמים מבלי לדעת
למי אני מדבר, 
נסך בי שלווה ורוגע.

 

אחרי שנרגעתי , הבנתי שאני הולך לעשות דרך ארוכה לבד.

אחרי שלוש שנים שבהן למדתי את יסודות היהדות לבד לגמרי

תוך כדי הכרת עולם היהדות על כל מרכיביו.

וכן,
גם את החוקים, המשפטים, הדינים, שגרמו לי מלחמת עולם נוראה

עם כל ההרגלים שנטמעו בי משנות חיי בג'ונגל..

 

עברתי תהליך קיצוני של שינוי עצמי,

בלי מדריך, מורה, משפיע, עבודה עצמית של נרקומן הנגמל.

צריך להבין, לא היה כמעט טעם אחד בעולם שהסקרנות שלי

לא לקחה אותי לטעום אותו, ואני אנין טעם...

 

האומץ שלי לקח אותי למקומות שאדם קונוונציונאלי לא הולך לשם.

מכל הבלילה האדירה שנצטרפה לתרמיל הנודד שלי

הייתי צריך עכשיו להשאיר רק נתונים שיכולים להתאים

למה שלמדתי כתורת חיים.

 

אחרי שלוש שנים של הכנות

הגיע אלי חבר עם ספר ליקוטי הלכות של רבי נתן מברסלב

מיד כשנחו עיני על הטקסט הריח הכה בי במלוא עוצמתו

ושאלתי היכן לומדים את הספרים הללו?

קיבלתי כתובת והגעתי.
מאז עברו שלושים וחמש שנה.

 

את ריח הליטאים לא יכולתי לסבול מעולם.

לא מתכוון ליהודי שבהם.

אני אוהב כל יהודי כמו שהוא.

לא סובל את ההשקפה שלהם, את הכרחת המציאות שלהם,

את קביעת המסמרות, את הגאווה המחליאה

שנמרחת בכל ציוץ מהברותיהם המתנשאות.

ובעיקר את הפטרונות שלהם על התורה של כלל ישראל

דבר המתבטא ב"גדולי ישראל" שלהם שכל אחד מהם

הוא לא פחות ולא יותר מדוברו של הבורא הכל יכול.

מה שגרם ל"חסידיהם" וקהל שומעי לקחם

לבזות ולזלזל בכל מה שזה לא הם.

ואני לא מדבר כאן על פרטים אלא על שיטה.

 

גם בחסידויות השונות יש את אותו עניין,

גור למשל,
אותו סוג של התנשאות מחליאה קרה ומנוכרת מלובשת במדי רוחניות

על מנת לנצל את כול כולה לשם גשמיות,

מה שמאפיין רבות מהחסידויות נכון להיום

אלא שבגור זה ממש נראה בחוש.

 

מאז טאבה אני זורם בדבקות עם אותה צעקה

אני רוצה רק אותך !!!

לכן קל לי מאד לדעת מי עוד רוצה כמוני [מעטים מאד]

לכן קל לי מאד לחיות לבד מבלי להזדקק לקהילה וכד'.

 

גם בתוך מה שהתפתח להיות "חסידות ברסלב"

אני מסוגל לצחקק בגיחוך כשיספרו לי כל מיני בדותות שממציאיהן

עוד לא נולדו לעולם כשהכרתי את חסידי ברסלב של הדורות הקודמים,

וקיבלתי מ-פיות שקיבלו ממש אחד אחרי השני מכלי ראשון מרבי נחמן ממש.

אפשר לראות את זה במאמרים שכתבתי לאלפים לאורך הזמן הזה

שבו אני מציע את תובונותיי למי שמעוניין בהן.

 

בדותות שיצרו אלפי רסיסי כתות שונות ומשונות,

וגם לא חסרים כוכבים בודדים שלקחו את הקיצוניות של רבי נחמן

לצורך הגחמות האישיות שלהם תוך ניצול כישרונותיהם האינטלקטואלים

לצוף מעל הסטנדרט המהופנט כמו בכל מקום
ולדוג מתוכו בעלי שאריות רצון לחפש

ולהפוך אותם למשרתיהם הנרצעים לעולם
במסלול רצוף עיוותים שכולו מרוח בתאוות,
עליהם אמר רבי נחמן:

אם כבר לאכול חזיר, אז לפחות שלא יטוף על הזקן....

אימרה שהם יכולים לקחת ברגע, ובנונשאלנטיות מלאת התנשאות
לספר לקהל שומעי לקחם, שאף אחד לא מבין בה פירוש
גם בגלל שאף אחד לא שמע באמת את רבי נחמן אומר את זה
וגם בגלל "שיוצרי החסידות בעת החדשה עיצבו אותה
שמרנית עבשה ומלאת טעויות בהבנה של ענק הרוח
רבי נחמן מברסלב שיותר קרוב לחכמי המזרח בהודו וטיבט
מאשר לחרדים ממאה שערים" [על פי סברתם העקומה].

 

 כך נוצרים מלא נבלים ברשות התורה,
בכל זרמי היהדות האורטודוקסית [לא סובל את המילה הזו]

וכל שכן במחוזות הפנטזיה של זוללי הנשמות מהמזרחי,
ושאר הרפש המתגולל בשם היהדות כביכול בחוצות תבל.

 

למה אני מספר לכם את כל זה?

קודם כל כדי לתעד, עבורי ועבור בני אחרי את ההווה

על מנת שבעתיד יהיה להם עבר ללמוד ממנו.
 

וגם עבור מחפשי אמת שמתעוררים בזמן הזה

לנסות לברר להם דרך

בתוך הבוקה והמבולקה המכונה כאן מציאות.

 

לאן מוביל העתיד?

אין לי מושג, כי צריך השגה לשם כך.

אבל אני יכול בוודאות לקבוע

רק מי שצמוד ללא כחל וסרק

לחיפוש אחר משמעות אמת

בנוגע לעצם קיומו בבריאה

ממלא בשלמות את ייעודו הנכון כנברא.

 

אם החיפוש נפסק , נפסקו החיים.

כי אפשר לחיות כאן חיים של מת.

כי למי שאין משמעות, אין לו חיים.

 

אז נכון שאפשר לקחת את זה

לכל אמונה הכי הזויה שיכולה להיות עלי אדמות.

אבל היי

אמת יש רק אחת.

ומי שמספר לכם אחרת

הוא פלספן שקרן שמסלף את האמת.

ואם יש רק אמת אחת אבסולוטית

אותה אני אמשיך לחפש
עד הנשימה האחרונה שלי.

 

ברור לי לחלוטין שגם על דברי אלו ימצאו עוררין ,

ובטח רבים מיני ספור,

וגם אנכי הקטן אסתייג ואומר

שהואיל ועדיין אני מוגדר בתוך ה"חיפוש"

הרי שעדיין לא מצאתי.....

אבל אני בדרך :)

אז למה כל הלהג הזה?

בשבילך.

תראה מה אתה עושה עם זה הא ?
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

טובה ראייתה - טבריה

שעטת הנצח
 

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל מרדכי היהודי ללא ספק אלא אם צויין אחרת