44
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אבא פולניה

שום כתוש תוצרת בית - יאמי

יש דברים שאני קונה מוכנים או מוכנים למחצא. עוגות, למשל, רק מוכנות. כך גם סלטים למיניהם (לא כולל סלט ירקות) ועוד. קוסקוס יהיה מהמוכנים למחצא. יש מוצרים שאינם נופלים כהוא-זה מתוצרת בית וחבל על הזמן והמאמץ. עדיף לעסוק בדברים אחרים בבית. אבל יש דברים ששום מוצר קנוי לא ישווה להם. רק תוצרת בית. זה אחד מהם. מחזיק בהקפאה זמן רב ואני מדבר על שנתיים וגם שלוש. מנסיון.

 

הבנות שלי כבר אמרו לי שאני הספק הרשמי היחידי שלהן לשום כתוש (גם שום קונפי). אצל בתי הבכירה זה נצרך בקצב רצחני. הם אוכלים את זה עם כל דבר. ממש כמו ריבה. תבשילים, ממרח על טוסטים ומה לא. מה שאצלי נצרך בשנתיים, אצלם נצרך בחודש. אפילו אמי, שהיא בשלנית מעולה, החלה להשתמש רק בשום זה. אז הנה אפנק אתכם במעדן ממש.

 

ראשית חוכמה: באיזה שום כדאי להשתמש.

הטוב והטעים (לי) ביותר - שום ישראלי ירוק טרי. נמצא במרכולים (לא יודע מה קורה בשווקים) קרוב לחג הפסח במשך כשלושה עד מקסימום ארבעה שבועות. נמצא למכירה כולל העלים (כמו בצל ירוק). אגב, עד היום לא השתמשתי בעלים שלו ואני כבר מפנטז על זה. אם למישהו מכם יש רעיונות - בשמחה, וכמובן תקבלו את הקרדיט.

 

היתרונות: הטעם, הטעם. משהו מודגש וטוב. לטעמי, אין שום רגיל (הנקרא - סיני) שמסוגל להתחרות בו. הריח - משגע ממש.

 

החסרונות: חוץ מזה שניתן להשיג בתקופה קצרה מאד, חייבים להכין אותו מקסימום שלושה ימים אחרי הקניה. על ארבעה ימים אחרי, אני כבר לא אחראי. שום ירוק טרי מכיל את המיצים הפנימיים של השום ובגלל הרטיבות הזו הוא נוטה להרקב מהר. לא יחזיק אפילו שבוע. הכנה מיידית עדיפה וטובה גם לטעמו של המוצר הסופי. חסרון נוסף הוא הריח בהובלה. בשנה שעברה קניתי קילו וחצי (לקראת הפסח הקרוב זה בטח יהיה הרבה יותר כי יש רשימה ארוכה של מזמינים). שמתי את זה בתוך שתים-עשרה (12!!!) שקיות נילון זו בתוך זו, קשרתי את הפתח של כל אחת מהן היטב ושמתי בבגאז'. האוטו הסריח משום במשך שבוע אחר כך, עד שהעמדתי אותו בחניה של העבודה בחלונות פתוחים יומיים שלמים שיתאוורר. בפעם הבאה 20 שקיות בתקווה שיעזור. אם יש למישהו עצה יותר טובה - אשמח והקרדיט שלכם, כמובן.

עוד חסרון: צריך המון סבלנות. לקלף שיניים של קילו שום זה המון זמן. יכול לקחת כשעתיים ויותר. אין דרך לקילוף על-ידי כל מיני פטנטים שמתרוצצים באינטרנט. במקרה של שום ישראלי ירוק טרי או טרי הם פשוט לא עובדים. הקליפה לא נפרדת בקלות מהשן. עוד דבר- חובה לעבוד עם כפפות (כפפות לטקס לנקיון/מנתחים לבנות, שקונים בסופר) גודל הכפפות חייב להתאים בדיוק לכף היד. עדיף קצת קטן מדי ולא גדול מדי שיחליק ויקשה על העבודה. המיץ של השום שורף את האצבעות - אבל ממש. בפעם הראשונה לא השתמשתי בכפפות והאצבעות, במיוחד קצות האצבעות, שרפו לי והיו יבשות יותר משבועיים. כמו כוויה קשה.

 

בשורה התחתונה - עם כל החסרונות אני מעדיף אותו בגלל טעמו.

 

העדיפות השניה - שום ישראלי טרי (אבל כבר לא ירוק). ניתן להשיג במשך כשבועיים או שלושה נוספים. טעמו די זהה אבל כל יתר היתרונות והחסרונות תקפים לחלוטין גם כאן.

 

העדיפות השלישית - שום ישראלי יבש. שוב - אומרים שטעמו יותר מודגש. זה לא מה שאני חושב. הוא ישרוד יותר ימים עד ההכנה, אבל באמת לא הרבה יותר ימים. לא יגיע לחיי המדף של שום סיני (הלבן) - זה הנמכר ברביעיות במרכולים. ניתן להשיג במשך תקופה יותר ארוכה ולפעמים גם במשך השנה. בפעם האחרונה קניתי בראש השנה.

 

השום היבש הרגיל (נקרא גם שום סיני) הוא האופציה בעדיפות אחרונה. לטעמי - פחות טעים, הרבה פחות ריח, עדיין נדרשת סבלנות. כיון שלא הכנתי כזה אף פעם, אני לא מכיר מנסיון את הפטנטים לקילוף ולא יודע להמליץ עליהם. היתרון - ניתן להשיג כל השנה והוא גם יותר זול.

 

קדימה לעבודה.

מה דרוש:

קודם כל, מעבד מזון טוב (לא בלנדר). כזה שיכול לעבוד זמן רב. רוב המוצרים המסתובבים כיום בשוק מוגבלים בזמן עבודה - בין חצי דקה לדקה. אחרי כל הפעלה דרושה מנוחה בין חמש דקות לחצי שעה עד ההפעלה הבאה (פרטים בחוברת ההפעלה של המוצר). לא שאי אפשר לעבוד גם עם כאלה. אבל זה מצריך הרבה יותר זמן וסבלנות. אסור להפעיל את המעבד מעבר לזמן שקבע היצרן. המנוע עלול להשרף.

עדיף להחזיק משקל ביתי למוצרי מטבח. מעולה לאפיה כי דרוש בה דיוק רב. טוב גם במקרה שלנו. יש מכאניים בכמה שקלים (לצרכים שלנו הם מספיקים בהחלט וגם לאפיה הם ממש לא רעים) ויש דיגיטליים בסביבות 50 ש"ח.

כמה צנצנות לאיכסון. עדיפות לזכוכית. אפשר גם פלסטיק אבל עדיפות לזכוכית. רצוי מאד שלא תהיינה גדולות מדי.

כמות גדולה של שיני שום קלופות.

שמן זית - כרגיל, עדיפות לאיכותי. אבל אפשר גם רגיל מהסופר ואפילו אפשר שני שליש הכמות שמן זית ושליש שמן בישול/טיגון אחר (זה הרכב שקראתי על תוית של שום כתוש קנוי).

מלח שולחן (דק).

פלפל שחור (מעט מאד עד בכלל לא).

מים רתוחים לא חמים (לפי הצורך. בדרך כלל נחוצה כמות קטנה מאד).

תבלינים נוספים - לשיקולכם. אני לא משתמש.

 

איך מכינים:

מכניסים כמות של שום קלוף לקערת מעבד המזון. הכמות - תלויה בגודל הקערה. שלא יגלוש ממנה בזמן ההכנה. מקסימום מכינים בכמה נאגלות.

יוצקים על השום כ-15% מהכמות - שמן זית (על 500 גרם שום יוצקים כ-75 גרם שמן זית). אפשר להסתייע כאן במשקל.

על כמות של 1ק"ג שום (לא כולל שמן הזית) כפית שטוחה-פלוס-עוד-קצת של מלח וקמצוץ פלפל שחור. ממש קמצוץ. לעוקץ. טעם הפלפל לא אמור להיות מורגש. בטח לא מודגש. אפשר גם לוותר.

התבלינים הנוספים - אם בחרתם.

מפעילים את המעבד על מהירות גבוהה עד קבלת מחית חלקה. פותחים את הקערה. בעזרת מרית (מה שדומה לשפכטל שבעברית שגויה נקרא גם "לקקן" למרות שאינו מלקק דבר), מורידים מהדפנות מה שנדבק אליהן ומפעילים שוב. המחית צריכה להיות חלקה ולא נוזלית מדי אלא סמיכה כמו דייסה. אם המחית נשארת גרגרית או נראית יבשה, אפשר להוסיף מעט (אבל מעט!!!) מים רתוחים ולהפעיל שוב את המעבד. בודקים ורואים אם צריך עוד מים.

אפשר לטעום על קצה המזלג, רק שלא תסריחו יומיים משום.

 

ואיך מאחסנים:

ממלאים את הצנצנות תוך השארת מרווח של כ-5% מנפח הצנצנת  כדי לא לגרום לפיצוץ הצנצנת בעת הקפיאה. זה עלול לקרות.

לאחסן במקפיא. בתי הבכירה מפשירה כל פעם קצת בצנצנת קטנטנה ואינה צריכה להפשיר כמות שום גדולה בכל פעם שהיא רוצה שום.

 

תהנו וספרו לי איך היה.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

3 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל lseugy אלא אם צויין אחרת