22
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

BloGilad

נשארים מעודכנים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
ניתן לעקוב גם אחרי פרסומים שלי בפייסבוק

וילך משה

פרשת "וילך" שקראנו השבת, פותחת בפסוק: "וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל." נשאלת השאלה: מה משמעות "וַיֵּלֶךְ" שבפסוק, ומאיפה ולאן הלך משה? ה'כלי יקר' אומר על כך דבר נפלא, ואלה דבריו: "מצינו לשון הליכה בפרשה זו בג' פנים, כי אצל ישראל כתיב- כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ הוּא הַהֹלֵךְ עִמָּךְ, משמע מחזיק בידך מדריכך בדרך תלך אבל ביהושע כתיב- וַה' הוּא הַהֹלֵךְ לְפָנֶיךָ. ובמשה כתיב סתם וילך משה בלא סעד כלל. כי זה דומה למה שנאמר בנח...אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ, שהיה צריך סעד לתמכו כך ישראל...היו צריכין סעד לתמכם ביראת ה', אבל יהושע נאמר בו וַה' הוּא הַהֹלֵךְ לְפָנֶיךָ והוא אחריו כי לא היה צריך כל כך סעד לתומכו כמו ישראל אבל מכל מקום לא הגיע למדריגת האבות שנאמר בהם- הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ אֲבֹתַי לְפָנָיו. משמע שהשכינה היתה אחריהם, ולמדריגה זו הגיע משה שנאמר וילך משה משמע הלך לבדו בלא סעד כלל, כי ההולך אחרי ה' יש לו קצת סעד אבל לא כמי שהולך עם ה', ומטעם זה אמרו: פני משה כפני חמה, כמו החמה שאינה מקבלת אור מגלגל אחר כך משה האיר בצדקו מאליו ויהושע כלבנה שצריכה סעד מן אור החמה, אבל ישראל נמשלו לכוכבים כי אורם זעיר שם זעיר שם עד שצריכין סעד גדול ביותר."

כלומר, ע"פ דברי ה'כלי יקר' הצורות השונות של לשון "הליכה" מצביעות על המדרגות השונות של בני אדם שונים ההולכים בדרכי ה', או על כל פנים מתכוונים ומשתדלים ללכת בדרכי ה' כפי כוחם.

שבת זו היא השבת שבין ראש השנה ליום הכיפורים, הנקראת גם שבת "תשובה", ובהפטרה של שבת זו קראנו את דברי הנביא הושע: "מִי חָכָם וְיָבֵן אֵלֶּה נָבוֹן וְיֵדָעֵם כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי יְהוָה וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם." במה ייכשלו? בהליכה בדרכי ה'! כלומר, הנביא מכיר בכך שיש בני אדם שמבחינה סובייקטיבית יש להם הכוונה הכנה לעבוד את ה', וייתכן שאף מבחינה אובייקטיבית הם נראים כעובדי ה' בעיני אחרים הצופים במעשיהם, אולם חסרה להם הבנת משמעותם של דרכי ה'. לעומת זאת "וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם", שהם הולכים בם בדרך ישרה, בשונה מהפושעים שהליכתם עקומה ובלתי ישרה.

וכאן יש קשר עמוק עם הפסוק בפרשת "וילך", שכן נמאר "וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה..." והפרשה פותחת באותו איש המייצג את ההליכה בדרכי ה' בדרגתה העילאית ביותר. ולדעתי יש כאן עוד עניין. נאמר בפסוק: "וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל." הפסוק בא ללמד אותנו, שהליכתו של משה בדרכי ה' קודמת לדברים שאותם הוא אומר לישראל, וניתן לומר זאת למעשה על התורה כולה. משה שקיבל את התורה בסיני ומסר אותה הלאה, מדוע דווקא הוא מכל האנשים היה ראוי לכך? התשובה היא, משום שכבר הלך בדרך התורה מעצמו, בטרם קיבל אותה בסיני. בניגוד לפושעים שבדברי הנביא הושע, שדרכי התורה אמנם היו גלויים לפניהם אך הם אינם מבינים כלל את משמעותם, הפרשה פותחת באותו איש שהליכתו בדרך התורה קדמה לכתיבתה ומסירתה בפועל במציאות האובייקטיבית. ודווקא משום כך, היה משה הראוי ביותר לקבל את התורה בסיני ולמסור אותה לישראל.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל GILADOS אלא אם צויין אחרת