33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

סתם מחשבות על החיים

ירידה במשקל
LilySlim Weight loss tickers

הטיול

ברשומה הזו כתבתי על חברה לכיתה בחטיבת ביניים שהלכה לעולמה, ולאחרונה ראיתי אזכור שלה בפייסבוק, מה שהעלה לי עוד זכרון לא ישיר עליה.

בסוף שנת 2005 ותחילת שנת 2006 יצא לי לטוס כמה פעמים ללקוח בארה"ב מטעם העבודה. בביקורים הראשונים שלי יצא שלא מעט עובדים אחרים נסעו גם כן - מה שאמר לא רק שהיתה לנו הרבה עבודה, אלא גם שהיתה הרבה חברה לבילויים אחרי שעות העבודה ובסופי השבוע. אחרי שעות העבודה לרוב היה מדובר על ארוחת ערב או שופינג (לרוב גם וגם), אבל בסופי שבוע לא פעם היינו יוצאים לטייל - לפעמים בעיר, אבל לא פעם גם מחוץ לעיר, מה שכלל לא פעם גם שנת לילה במקום אחר. זה משהו שדרש גם לוגיסטיקה מסויימת בכל מה שקשור לבתי מלון: מכיוון שהחברה שילמה לנו על המלונות, היינו עושים לרוב צ'ק אאוט מהמלון בעיר עצמה, ואז לנים לילה אחד במלון אחר - ואז חוזרים.

בביקור הראשון שלי, במקרה הגיעה לעיר גם מ' - מישהי שלמדה באותה חטיבת ביניים שכתבתי עליה ברשומה הזו בעבר. שתינו עבדנו יחד באותה תקופה, והיינו בקשר חצי ידידותי כזה של מה נשמע מידי פעם - אבל היה נחמד שהיינו יחד בנסיעה הזו, במיוחד כששאר העובדים שנסעו היו גברים. נראה היה שהנקודה הפריעה לה הרבה יותר מאשר לי. לא פעם החבר'ה התנהגו בצורה אופיינית לגברים והיו מידי פעם "שוכחים" לקרוא לנו, כך שמ' שמחה שלפחות אני הייתי בסביבה לבלות איתה. התחושה שלי היתה שמדובר היה על משהו שהוא מעבר ל"שכחה" הרגילה של "הבנים", אלא שהיה לה קצת פחות נוח להתחבר איתם.

הנושא הזה עלה באחד מסופי השבוע, שבו אני, היא, ושני קולגות גברים נסענו לטיול ליומיים. אחרי שכולם איחסנו את המזוודות שלהם בחדר שלי ועשו צ'ק אאוט מהמלון (החברה שילמה על חדר המלון שבו שתינו ישנו כך שהסתדרנו עם העובדה שאני לא עשיתי צ'ק אאוט), והתחלנו את הנסיעה הארוכה והפקוקה אל מחוץ לעיר. אני והיא ישבנו במושב האחורי, כך שיצא לנו לשוחח בינינו בשקט. אחד הדברים שהיא סיפרה לי זה שהיא מעולם לא פיתחה ידידות עם גבר מלבד אחד הנערים שלמד איתנו בבית הספר ושהכרתי - ובדיעבד היא גילתה שהוא יצא מהארון מה שלא הפליא אותה. משם השיחה עברה באופן טבעי לאותה חברה משותפת שהלכה לעולמה בגלל שגם היא השתייכה לקהילה הלהט"בית.

אל תשכחו שמדובר על שנה או שנתיים בערך לפני שפייסבוק עלה לאוויר עבוררובנו (כנראה שבאוניברסיטאות כמו הרווארד הרשת החברתית עלתה או היתה בדרכה לעלות ולצבור תאוצה), כך שלא היתה לנו דרך אחרת להתעדכן במעלילהם של אנשים שלא שמרנו איתם על קשר לאורך השנים מלבד רכילות כזו.

אני עדיין תוהה למה היא היתה כל כך רגישה לגבי ההשארות לתקופה של שבוע רק עם קולגות גברים (כי לפי ההתנהלות שלה בנושא והדברים שהיא אמרה לי היא היתה בטוחה שיהיה מדובר על שבוע של בדידות וסבל). לי לא היתה איתם (או עם עם קולגות גברים אחרים בנסיעות אחרות) שום בעיה ושום חוסר רגישות כלפי. גם אותו קולגה שחשב שהתאהבתי בו ושכתבתי עליו ברשומה הזו היה נחמד אלי והזמין אותי לבלות איתו ועם החברים שלו. אמנם במקביל אליו עבדה גם אישה שיצא לי לבלות גם איתה (רק שהיא היתה יותר מוגבלת בזמן בתור אישה נשואה ואמא לבת 12 - 13), ולמרות שבהחלט השיחות בינינו היו שונות ואיתה יכולתי לשוחח יותר בפתיחות על יותר נושאים - עדיין נהניתי להסתובב גם עם הגבר (כשהוא לא היה אידיוט כשהוא ניסה לבדוק האם אני מאוהבת בו). והוא באמת היה הקולגה היחיד אי פעם שחשב כך - עבור כל שאר הגברים שעבדתי איתם עם השנים ושיצא לי לטוס איתם לנסיעות עבודה מעולם לא עברו מחשבות כאלו בראש ונשאר רק להסתובב יחד בכיף (גם אם לא ממש שוחחנו שיחות נפש או שיחות אינטימיות יותר כפי שהיה קורה לפעמים מול נשים).

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל החיים בכלל אלא אם צויין אחרת