44
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

שרוטה עם תקווה

כבר הרבה זמן.

כבר הרבה זמן אני רוצה לכתוב ולא יוצא לי.

וכרגיל אני מגיעה לפה, יש לי בדיוק בראש את מה שאני רוצה לכתוב והכל נעלם לי, מעצבן.

בשנה האחרונה הייתי בקשר עם מישהו, בין ידידים ליזיזים, נראה לי שהיינו יותר לכיוון הידידים כי הכמות פעמים שהוא לפרק לי את הצורה הסתכמה בערך בחמש, לא כולל הפעמים שאני לא רציתי לשכב איתו (כמעט שנה) כי וואלה לא מתאים לי התקפי חרדה כל פעם שהוא מגיע, פשוט לא מתאים והוא לא הבין אבל כיבד, באופן כללי הוא לא הבין אותי ולא הכיל אותי, אבל בסדר... נקסט.

בחודשיים האחרונים הוא אמר לי שהוא אוהב אותי, שהוא רוצה לקחת אותי לכותל המערבי, לצאת לאכול איתי אחרי השבעה של אמא שלו, שהוא אוהב אותי, שאני החיים שלו ואפילו גישש איתי על זוגיות ואני לא הבנתי מה הוא רוצה ממני. דיברתי על זה עם כל מי שהיה מוכן לשמוע ולא ציפיתי לשניה שהכל התהפך, אבל לפני שהכל התהפך, בחודשיים האחרונים התחילה לי נשירה מדאיגה של השיער ואני לא מדברת על שערה פה שערה שם, אלא על כמויות במקלחת ובנוסף לזה האקזמה באצבע התחילה להשתולל ולגרד לי ואני לא הבנתי למה, עיצבן אותי שהוא מסנן אותי או שהוא לא עונה בוואסטפ כשאני כותבת לו וזה היה ככה כל הזמן אבל לאחרונה אפילו יותר. עיצבן אותי שאני זו שצריכה לרדוף אחריו, להתקשר אליו ולשאול מה קורה איתו והוא מצידו לא שם זין. בכלל. והתחלתי להרגיש רע עם עצמי, עייפה, לא סקסית, לא מושכת. לא אני. כועסת וכמו קפיץ כל הזמן וזאת לא אני.

אבל אז נזכרתי שכל פעם שאני בלחץ, כל פעם שאני בסטרס זה מה שקורה לי (האקזמה והנשירה) וכמה כבר חודשים שאני מנסה לשחרר ולא מצליחה.

הוא רצה שאחכה לו עד שהוא יסיים את השלושים על אמא שלו, אני לא אמרתי כן ואני גם לא אמרתי לא, אבל במשך שנה אני בלי סקס, לא רציתי לחכות יותר. אני לא בן אדם שמחכה אם אני לא בזוגיות ולפני כמה חודשים הייתי עם מישהו באותה קבוצה בטלגרם ואני והוא חזרנו להיות בקשר לקצת, הוא בא ב3 וחצי בלילה וזיין אותי וגמרתי והיה לי ממש טוב ואפילו היה לו איכפת שלא יהיה לי התקפי חרדה, הראשון שהיה לו איכפת וזה היה כיף, להרגיש שלמישהו איכפת ממני וב 4 וחצי בבוקר הוא אמר לי בואי ננתח את זה למה את מפחדת שיהיו לך התקפי חרדה אז סיפרתי לו והוא ביקש ממני לקלל את ההתקפי חרדה האלו. ממש לקלל אותם וזה עזר, בקושי היו לי.

לא סיפרתי לו ששכבתי עם מישהו אחר, לא הרגשתי שאני צריכה, לא הרגשתי שאני מחוייבת לו וגם ככה אנחנו לא דיברנו כמה ימים כי הפסקתי להתקשר והפסקתי לשלוח וואסטפ, רציתי לראות מה הוא יעשה אם הוא לוקח אותי כמובן מאליו או לא, הוא לא התקשר, הוא לא שלח הודעה, כלום.

ואז כתבתי על הסקס שלי בבלוג בכלוב.

הוא קרא את זה.

ומאז הוא נהיה קריר ואדיש, במשך שבוע הוא עשה לי כזה גיהנום שאני כבר הרגשתי שהוא לוקח ממני אנרגיות, כל שיחה - "אני מכבד את זה שהלכת לשכב עם מישהו אחר, מה את צריכה אותי, היית צריכה להגיד לי שהלכת להזדיין עם מישהו אחר, איך עשית את זה, למה עשית את זה."

עכשיו, בדרך כלל אני מספרת לו שאני הולכת לעשות דברים מיניים שהם לאו דווקא סקס אבל פה לא חשבתי שהייתי צריכה, וואלה אין לי מחוייבות, אתה ידיד טוב, תפרגן לי וזהו.

אבל לא, סצינות קנאה שלא חשבתי שאקבל ממנו

והתרחקתי. וזה הגיע עד לחברה משותפת שגם לה הוא סיפר שהוא מכבד אותי אבל הפריע לו ששכבתי עם מישהו אחר.

אני קיבלתי את הנרווים וביום שהחליפו לי טלפון נכנסתי איתו לריב כזה כשהוא אמר לי העדפת לא להמתין שאסיים את השלושים על אמא שלי והלכת להזדיין עם מישהו אחר.

נכון, זכותי. אין פה מחוייבות ואם הייתה פה איזשהי מחוייבות היית צריך להגיד לי ויותר מזה, אם רצית איזשהי זוגיות היית צריך להגיד לי. אני לא יודעת לפרש סיטואציות או רמיזות, לא יודעת, אני גרועה בזה וזה המשיך והמשיך עד שאמרתי רגע, אתה אמרת לי שבהתחלה הזדיינת עם ידידה שלך? אז למה אני צריכה להגיד לך כשאתה בא לזיין אותי פעם בכמה חודשים? לא הייתה לו תשובה על זה והוא אמר לי שאני לא אדרוש ממנו כלום אם זה ככה, אמרתי לו שאפעם לא דרשתי ממנו להזדיין רק איתו והוא יכול לעשות סקס עם מי שהוא רוצה. כמה שהוא רוצה ומתי שבא לו.

אני חושבת שפה הבנתי שכבר אין עם מי לדבר ובהמשך הוא כל כך איכזב אותי כשאמר לי שהוא לא אוהב אותי ושום דבר מזה לא קרה, הוא לא דיבר עם ענת עליי או על זוגיות או על זה שהוא אוהב אותי, פוף, נעלם. כלום לא קרה מזה ואני לקחתי את זה קשה, לא כי אני אוהבת אותו כי חשבתי שיש פה כנות ואפילו ששלחתי לו את ענת מדברת על זוגיות איתי, הוא הכחיש אז מרוב האכזבה הזאת פשוט הורדתי את התמונה שלי מהוואסטפ והגבלתי אותה לחברים בלבד, ביטלתי את האישורי קריאה ולא הגבתי לו על שום גיפ שהוא שלח לי במשך שלושה ימים כולל ביום האהבה, אחרי שלושה ימים כאלה הוא התעצבן, שלח לי SMS ואמר לי את חסמת אותי, אני אלמד אותך איך להתנהג, אל תפני אליי יותר בפרטי ידה ידה ידה ידהההה, עשה רוח.

אני הייתי בדיוק בדרך לעבודה, התעצבנתי, עצרתי בצד והתחלתי לרעוד מרוב עצבים, כתבתי לו הודעה מאוד זועמת, ככה כמו שאני, מאחרת לעבודה והעפתי אותו לחסימה, במשך השבועיים הבאים הוא יצא מהקבוצה המשותפת שלנו כי התחלתי עם כל הגברים שם מול העיניים שלו והם זרמו איתי, ידעתי שזה פוגע בו והמשכתי כי למה שאפסיק אחרי שהוא כל כך איכזב אותי? רק אחרי שבוע הוא חזר, ואחרי עוד שבוע שלחתי לו ברווז מצפצף ואחרי יום עוד אחד עד שהוא הגיב ושאל אותי אם סיימתי לחסום אותו, אמרתי שלא חסמתי והוא התחיל להתווכח איתי. 

עצרתי את הויכוח הזה בזה שאמרתי לו, תקשיב, אני לא בשום זוגיות איתך ואני לא במשהו שדומה לזוגיות איתך בשביל להשתתף בריב הזה, אני לא מתכוונת להתחיל לריב אית אחרי ששבועיים לא דיברנו. סבבה? שחרר מזה כבר.

מזה הוא שיחרר אבל בהמשך ששלחתי לו את ההקלטה, הוא עיצבן אותי אף יותר והכחיש כל ביטוי אהבה שהיה אי פעם בחודשיים וחצי האחרונים.

הוא ניסה לחזור לדבר איתי כרגיל אבל אני לא חושבת שעניתי לו במיוחד ולפני כמה ימים שלחתי לו גיפים והוא לא הגיב, אתמול בבוקר הוא הגיב על סרטון ששלחתי בתור זונההההה, יא זבלללל, כי ככה אנחנו מדברים בדרכלל או לפחות דיברנו שהיינו ידידים, באיזשהו שלב זה כבר נמאס לי ואמרתי לו חלאס כבר, כתב לי אוקיי שיהיה, אחרי כמה דקות כתב לי מעכשיו שוקלים מילים, בחרת להשתיק אותי ואני מכבד (אחי, כולה אמרתי לך חלאס כבר, אל תעוף על עצמך יותר מדי) אז תכבדי את הבקשה שלי אין יותר גיפים בפרטי ואין יותר שיחות בעלות אופי מיני בפרטי, רק בקבוצות, תודה.

ודווקא בזמן הכי לא מתאים, ברגע שנכנסתי לעבודה.

עושה לי עוונטות, חושב שזה משפיע עליי באיזשהי צורה, זה לא כמו בהתחלה שהייתי מתרגשת ובוכה מכל שיט שלו, עכשיו זה ממש לא ככה ולא איכפת לי שהוא עף על עצמו, הוא רוצה איזשהי התייחסות או תשומת לב, אז נתתי לו את התשומת לב שהוא רוצה וכתבתי לו,

חמודה, תקשיבי (פונה אליו בלשון נקבה, כי הוא ביצ') את הרסת את החברות בינינו, אין לי שום בעיה לא לדבר איתך בכלל (והערות ביניים מצידו, סבבה אז אל תפני יותר) וכדי שלא יהיה לך טענות ומענות וכל השיט הזה, אני אעשה שני דברים, אני יוצאת מכל הקבוצות האלה שאתה שייך אליהם ואני אחסום אותך כדי שלא תראה את הפרצוף שלי  (הערות ביניים מצידו שוב, יאללה צאי ואל תפני יותר) ממשיכה: שא ברכה (כנל) וסע לי מהעיניים, אתה איכזבת אותי ברמות קשות.

חסמתי, יצאתי מהקבוצה בוואסטפ ועוד קבוצה בוואסטפ ואחרי כמה דקות הרגשתי רגועה. כל כך רגועה, ואז ענת התחילה עם הוואטספים שלה (ראבק, תנו לעבוד, רק הגעתי לעבודה!) למה יצאת, למה עכשיו. דיברנו ואחרי עוד קצת זמן שיחה היא אמרה לי שמשגע אותה שהוא מונע מעצמו אושר ואני מצידי אמרתי שאני לא רוצה אותו בתור חבר או ידיד כי הבריאות הנפשית שלי, השיער שלי ושלמות האצבע שלי חשובה לי יותר מכל ידיד אחר.

מסקנה: אני לא בנויה לזוגיות, בכלל. אין לי סבלנות לריבים, אין לי סבלנות לדרמות ואני לא רוצה דברים כאלה בחיים שלי.

תוצאות: השיער שלי כבר לא נושר, אין לי אקזמה באצבעות והוא לא חסר לי. רק בודד לי מדי בוואסטפ אז חזרתי לקבוצה ושניה אחרי זה התקף חרדה.

מסקנות? לא להתייחס בכלל לקיום שלו.

ההחלטה הכי טובה שקיבלתי, באמת. אני כל כך רגועה... 

אש :)

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אש ירוקה אלא אם צויין אחרת