22
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

יוסי רגב

ליליה איננה

בקיצור: כמה מלים על אישה מיוחדת $$$ [4907]
אל רשימת התגיות המסודרת ( <- קליק על)
אל רשימת ההרצאות שלי ביוטיוב ( <- קליק על)
אל רשימת הפוסטים המסודרת בבלוג שלי  ( <- קליק על)
אל רשימת הנושאים שלי ( <- קליק על)
זה הסיפור להיום. אם זה מוצא חן בעיניכם, תבואו גם מחר. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, יחכה לכם סיפור חדש.
 
חיה רגב:
       ליליה הלכה לעולמה בתאריך 16.8.2019, בגיל 92. ליליה וינטרפלד (בוקשיצקי) היתה בת דודה שלי, בת אחות אמי. היא נולדה באליטוס שבליטא, בשנת 1927, ועברה לוילנה לצורך לימודיה. היא הצליחה לשרוד את השואה בתושיתה, ברחה מן הגטו וניצלה ע"י מכרים. לאחר מלחמת העולם השנייה נשארה ליליה בוילנה.
       אמי היתה מספרת לי על ליליה,  ה"אסירה" ברוסיה שאינה יכולה לעלות ארצה,  עד שהגיע  היום  והיא עלתה, בשנת 1970, עם ראשוני העולים מברה"מ. היא היתה כבר בת 45.  היא למדה עברית מיד, הסתדרה בעבודה כמיקרוביולוגית ועד מהרה הכירה את שמואל וינטרפלד ונישאה לו. הם חיו בחיפה. גם אחרי שוינטרפלד ניפטר, נשארה ליליה לחיות בחיפה, עד שהלכה גם היא לעולמה.
           
 
סעדיה בהט, אחיה של ליליה: דברים בהלוויה של ליליה, 18.8.19

ליליה נפטרה בגיל 92. נהוג לומר על כך: בשיבה טובה. אבל לליליה עוד היו שאיפות ורצונות, כך שלגביה זה עדיין קרה: בטרם עת... ועל זה אפשר רק להגיד: חבל ועצוב מאוד.

אני חושב שלגבי 90 מתוך 92  שנותיה, ההגדרה הכי מתאימה לחייה, היא: "I did it my way".

זאת לא טעות, שאני מתחיל מגיל שנתיים שלה, כי מקטנותה היא עשתה את בחירותיה והתעקשה עליהן. חייה לא היו פשוטים וכך גם החלטותיה.

בשואה, בגיל 16 ירדה אליה למרתף Vanda Janaviciene, שהסתירה אותה שם, למרות שבביתה גרו שני קצינים נאצים, והודיעה לה שהיא מצאה משפחה בכפר, שמוכנה להחביא אותה, ומצאה גם מישהו שמוכן להסיע אותה לכפר, אבל היא הוסיפה "אי אפשר לדעת. הוא יכול גם למסור אותך לידי הגסטפו ולקבל כסף בעד זה" - ליליה החליטה לקחת את הסיכון וזה הציל את חייה.

במשך 27 השנים שלא נפגשנו, (ומתוך חשש מהסובייטים, היא כתבה לי רק 3 מכתבים). היא בחרה את החלטותיה תוך שאיפה ללמוד, למרות שבכל התקופה של לימודיה, היא ממש רעבה ללחם. ההקרבה העצמית למען הלימודים נשאה פרי ואת כל השלבים, החל מהתיכון וכלה בתואר ראשון ושני באוניברסיטה, היא גמרה בהצטיינות יתירה.

במקביל הצטיינה התקופה בידידות נפש של שביעיית בנות. ידידות לכל החיים ובכל תהפוכותיהם. חבל שהגורל גרם לכך שמהשבייעה נשארו לליליה, עד יומה האחרון, רק עוד שתי חברות.

בעלותה ארצה בשנת 1970 ליליה התקבלה באהבה ע"י המשפחה המורחבת. כשהבאנו אותה משדה התעופה אלינו, היא חשבה לרגע שזו חנות פרחים - מרוב זרי הברכה שחברי שלחו לי, לכבוד עלייתה של אחותי.

גם בארץ ליליה המשיכה בבחירותיה העצמאיות וביניהן - הבחירה להתחתן עם שמואל, וכל דרך החיים שנבעה מזה. היא גם פיתחה קשרים יוצאים מהכלל עם ללה, בתה אֶמה וכל המשפחה מרחובות - ממש משפחה שנייה של ליליה. ועם איגור וכל משפחתו, שהקשרים איתו התחילו מלימוד הפעלת מחשב והתפתחו לקשר משפחתי ממש - אנשים שלא פוגשים רבים כמותם...

כשליליה הגיעה לגיל של מחלות ובעיות כושר, קרה אולי המקרה הטוב ביותר בחייה - היא קבלה את קלאודיה כמטפלת. יש אנשים טובים יותר ואנשים טובים פחות, אבל יש מעט מאוד אנשים, שאפשר להגדיר אותם כמלאכים חיים - וכזאת היא קלאודיה, שהעניקה לליליה את 7 השנים, שלדעתי היו הטובות ביותר בכל חייה.

92 שנים חייתה ליליה ונראה לי שהיא היתה תמיד שלמה עם בחירותיה והתוצאות תאמו את רצונה. למרות כל התהפוכות וכל האירועים, אני מאמין שבסיכום חייה של ליליה אפשר לומר שעל אף הכל, היא חיה חיים ארוכים וטובים, וזה יכול במקצת לנחם אותנו.

היא מאוד תחסר לכולנו! יהי זכרה ברוך!!!      

 
       מה אתם חושבים? מה אתם מרגישים?
יוסף רגב (המלביה"מ)
-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-
   המונה היומי: עד היום היו 1,017,296 כניסות לבלוג שלי, וזאת מאז שהתחלתי ב-22.2.2006
 
 
תגובות
      אם בהמשך הקטע (הפוסט) הזה יש תגובות, קיראו גם אותן. כשאנשים מתווכחים אתי, עולות נקודות חשובות, שלא נכנסו למסמך המקורי שכתבתי.
      אם הדברים שכתבתי פה מעוררים אצלכם מחשבות, והרי לשם כך אני כותב אותם, אנא, הגיבו לדברי בבלוג עצמו, ע"י קליק על "הוספת תגובה", כדי שאדע שקראתם וחשבתם עליהם.
      אם התגובות שלכם מתייחסות לנקודה מסוימת במה שכתבתי, סמנו אותה בשדה "נושא" ע"י מספר בסוגריים מרובעים כפולים, לדוגמה [[1]], ואני אכניס את המספר הזה בתוך הטקסט שלי.
      כיתבו תגובות. אל תהססו. אין צורך להיות בלוגר רשום. אין חובה לתת כתובת דוא"ל. כל אחד יכול לכתוב את שמו – ולהגיב (עד 500 מילים).
      אם האותיות קטנות וקשה לכם לקרוא – לחצו על מקש ה-CTRL ביחד עם מקש התו "+" (פלוס), ואז האותיות יוגדלו.
 
קבלת הודעות על כל מאמר בפוסט הזה
   אם ברצונכם לקבל בדוא"ל הודעה על כל פוסט יחדש שמופיע בבלוג הזה (מדי יום) – שילחו אלי מסר בדוא"ל, עם הכותרת "שלח לי את ההודעות על כל פרסום בבלוג שלך", לכתובת:
regevj@bgu.ac.il
 
תגיות
   את רשימת התגיות מסודרת לפי מספר הפוסטים תוכל לראות אם תרדו למטה.
       את רשימת התגיות מסודרת לפי סדר אלפאבתי, ניתן כאמור לראות בכתובת:
http://www.tapuz.co.il/blogs/viewentry/7347329
       חיפוש מאמר, או נושא, בשדה "חפש בבלוג הזה", בפינה הימנית העליונה של החלון הזה.
        את רשימת הנושאים בבלוג שלי וגם את הוראות השימוש, ניתן לראות בכתובת:
http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=897416
 
תגיות: סעדיה בהט, קרונזון,

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

סטטיסטיקה
מספר כניסות לבלוג מה - 02/2006
1,071,444
תגיות
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל יוסי רגב אלא אם צויין אחרת