33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

ניבה-רשימות מצרפת

ווימאר וארפורט. לחיות את העולם הישן

05/09/2019

ווימאר,ארפורט. לחיות את העולם הישן

ווימאר

"בוויאמר ביקרת?" שואל אותי ידידי הטוב שגר בברלין."אני חושב שמאוד כדאי לך להכיר את העיר הזאת.ביתם של בכירי הסופרים הגרמניים גתה ושילר. שילוב של יופי עתיק ומודרני וכשמתהלכים ברחובותיה,כאילו פוסעים בחזרה למאה התשע עשרה.

העיר ווימאר היא במחוז(מדינת תורינגיה) בגרמניה הכולל כמה ערים כמו (ארפורט שהיא העיר הגדולה בו),ינה ,אייזנך.

לא צריך היה להוסיף כדי לשכנע אותי לבקר בעיר הזאת.משכנם של יוצרים ופילוסופים,בה התפתחה השיטה החדשנית ופורצת הדרך של המאה 20.הבאוהאוס.בווימאר נפתח בית ספר בו לימדו את טכניקת הבאוהאוס על ידי וולתר גרופיוס אליו הצטרפו אמנים חשובים כמו ואסילי קנדינסקי ופול קלה.

כשהגעתי בתחילת אוגוסט לעיר נערך בדיוק פסטיבל יידיש עם מופעים שונים ובמקביל חגיגות 100 שנה לממשל הדמוקרטי שהוקם בווימאר. בהמשך החודש חגגו גם 100 שנה לבאוהאוס

ווימאר אינה עיר גדולה במיוחד לכן מאוד נוח לשוטט ולהגיע לכל היעדים האטרקטיביים שלה במרחק דקות הליכה זה מזה. בדמותו של גתה המפוסל נתקלים על כל צעד ושעל באזורים שונים במרכז העיר.הוא סמלה של העיר שמתגאה בו כמו שפראג בקפקא.

הסופר,הוגה הדעות מהמאות ה18 וה19 שכתב את פאוסט וייסוריי ורתר הצעיר,תיאורית הצבעים ועוד מסות רבות וחשובות.יוצר כריזמטי רב השפעה על הספרות והתיאטרון בגרמניה ובעולם. חי שנים בעיר הזאת.היה מיודד עם קרל אוגוסט הדוכס ששלט בווימאר ועם אמו אנה אמליה. כשנתקלים בפסל של איש גבוה וחזק ובתווי פניו הנחושים והדעתניים,מרגישים גם דרך הדמות היצוקה מברונזה בעוצמת המנהיגות שלו.

 בכיכר התיאטרון היפה Theaterplatz אפשר לחזות בפסלי גתה ושילר ידידו הטוב המשורר והמחזאי עתירי המימדים עומדים זה בצד זה. בכיכר עצמה בימות הקיץ  נערכות לפעמים הופעות בחוץ להנאת הקהל

ווימאר מכילה לא רק כמה מוקדי תיירות חשופים וגלויים לכל כי גם פינות נסתרות כגן מקסים ופרחוני ומעורר השראה שבקרתי בו בשעות אחרי הצהריים. היה רק אדם אחד שישב על ספסל,ורשם במחברת.הגן נראה כשל מנזר חבוי מהעולם,יש גם בית קפה. Kirmes-Krackow House

היא נודעת בעושרה התרבותי ולכן גם אם המרכז נראה קטן,העיר מפתיעה במספר מוקדים חשובים ומעניינים מאוד לביקור.כמו מוזיאון הבאוהאוס החדש Bauhaus Museum שנחנך באפריל 2019 .מגלים עולם שלם של שפת הבאוהאוס שלימדה אותי הרבה על סגנון העיצוב המהפכני הזה. החל מכלי נוי,פסלים תמונות ועד עיצוב תלבושות לקטעי מחול(שצולמו בווידאו) האוניברסיטה של ווימאר מושכת אליה סטודנטים מכל העולם בה לומדים עיצוב ואמנות בהשראת הבאוהוס.

אנשים שפגשתי בווימאר ציינו בפני בשמחה שהם יודעים עד כמה ארכטיקטורת הבאוהאוס נוכחת בתל אביב.חלקם ביקרו בה.

המוזיאון מואר באור לבן  בוהק גם בלילה,והוא משקיף כהתרסה על בניין מאסיבי"the Gauforum" שהוקם על ידי הנאצים כסוג של ניצחון אחרי שאלו רדפו את הוגי האמנות הליבראלית הזאת וסגרו את בית הספר שלהם בשנות ה30.

בחזרה למאה ה18,19 מידי פעם אפשר לראות כירכרות עם סוסים ברחובות העיר הרומנטית.היום הן מיועדות לאטרקציה תיירותית בלבד .ביקור בביתו של גתה לוקח את מי שנמצא בו לאיטליה וליוון העתיקה. גתה שהיה מאוהב באוצרות התרבות האיטלקיים,ריהט את ביתו באמנות הבארוק,פסלים ענקיים של אלים יוניים נמצאים בחדרים השונים.תכלת,ירוק אדום וזהב אלו הצבעים הדומיננטים..כשמסיימים את הביקור יוצאים לגן מלא בפרחים,וכמה מרגיע לשבת באחד הספסלים ולהתמלא בשלווה רק מכל היופי הזה.

ביקרתי גם בביתו של המשורר והמחזאי שילר הנמצא בפינה אחרת בעיר ודווקא משכנו של ידידו הטוב של גתה צנוע ומרוהט יחסית בפשטות ,מנוגד במהותו לפאר המסנוור בביתו של גתה.שילר היה גם חולני וחלש וקדרות הבית משקפת זאת.

ספרייה עתיקה, מוארת ויפהפייה Anna Amalia bibliothek  היא של אנה אמליה,הדוכסית.היא בנויה בפאר רב,בסטייל רוקוקו. לא קשה לדמיין את גתה או שילר יושבים שם,שקועים בקריאה ולמרות שהספרייה נפגעה משרפה קטלנית ב2004  שפצו אותה מחדש ואין זכר למה שעבר עליה.

גנים,פארקים וטבע מקיפים את ווימאר.לקחתי אוטובוס ובמרחק של כמה תחנות ביקרתי בטירת בלוודר.טירה מעוררת התפעלות.הרהיטים העתיקים והתמונות,בטוב טעם מלכותי ומקיפים גם אותה גנים יפים.כמו למשל גן בוטאני בצמחים אקזוטיים.

 ובתוך כל הקלאסיקה המכובדת והמרשימה ווימאר הציעה בקיץ מסע נוסטלגי לשפת היידיש,ובאולם הנושא שם צרפתי "Mon Ami" בכיכר גתה  Goetheplatz התקיים פסטיבל במשך שבוע של מופעים בשפת היידיש.

האולם היה מלא בגרמנים וצעירים מרחבי אירופה וגם ארצות הברית. בשורה מאחורי כמה בחורים ובחורות שדברו ביניהם יידיש שוטפת. הם ספרו לי שהם באו לווימאר על מנת להשתתף בקורס מתקדם של השפה והם עורכים קברט עד השעות הקטנות של הלילה, שכל אחד מהם יכול לשיר ולנגן והם הזמינו אותי להצטרף

אחרי המופע הקברט הסרקסטי עם זמרי אופרה ששרו ושעשעו את הקהל בהומור מתובל בטקסטים ביידיש,הצטרפתי לחבורה לשמוע אותם מנגנים ושרים בחדר הממוקם בתוך בית ספר. זה היה ערב קסום. ובין עשן הסיגריות,היין והנגנים יכולתי לגלוש במורד הזמן ולרגע יכולתי לראות את יצחק בשביס זינגר אחד היוצרים הגדולים שכתבו ביידיש יושב שם בפינת החדר ומתמוגג. השפה שבה יצר ממשיכה להתגלגל ולחיות בפי צעירים מרחבי העולם ב2019

בבתי הקפה הגדולים  במרכז העיר,ישבו אנשים בימי אוגוסט החמים ואכלו גלידות מסורתיות איטלקיות (מנות ענקיות) במבחר טעמים ואני דווקא התעניינתי איפה ישנן העוגות הטעימות ביותר בעיר.

גרמניה ידועה באפייה של לחם ועוגות והנה פה חכתה לי עוד הפתעה...

האופה מווימאר (ומברלין)

"ראית את הסרט "האופה מברלין"? שאלתי את הגבר שיצא מהמטבח הקטן מאחורי המאפייה

"לא, איך הוא באמת"?

"אהבתי מאוד"

שמו אביב קוריאט,הוא ישראלי והוא פתח מאפייה בווימאר בה גר שש שנים ובינתיים הקים עוד מאפיה בברלין אליה חזר לפני שלש שנים.בשתי המאפיות יש בית קפה.קטן בו אפשר גם לשבת. העוגות בוויטרינה לוכדות את תשומת ליבי ביופיין.ואכן טעמן גם משובח.

נפגשתי עם אביב ודברנו על עוגות,ואיך לא,על מקורות ההשפעה ועל החיים בווימאר ובברלין.

הוא מספר לי  שהעיר ווימאר מאוד מגוונת ויש הרבה מה לעשות בה.במשך השנה יש הרבה סטודנטים צעירים שלומדים בה ויוצרים חיי לילה ערים ותוססים שהתיירים לא יודעים עליהם תמיד. השנה עם חגיגות ה100 שנים לבאוהאוס העיר תוצף באירועים לכבוד התאריך המשמעותי הזה. נגענו  בנקודה כאובה,בלתי נמנעת,אתר ההנצחה בוכנוואלד מחנה הריכוז שנמצא קרוב לוויאמר. אביב מספר לי שמנהל אתר ההנצחה הוא לקוח קבוע בחנות וכששאל אותו בתמיהה למה בחר לגור בווימאר?  ענה לו,"נסיבות החיים". אביב בעצמו למד אמנות ועיצוב.התחתן עם גרמניה שמתמחה בבאוהאוס ועבדה תקופה ארוכה באוניברסיטה שם. הוא הסביר לי איך עלה הרעיון לפתוח את המאפייה שהחליפה(חנות פרחים שנסגרה) דווקא לא במרכז ממש למרות כשמכירים,זה חמש דקות הליכה מכיכר התיאטרון."הייתי נחוש וידעתי שדווקא צריך למצוא מקום לא שגרתי"

אביב יליד קיבוץ מעוז חיים כתב ספר(המתורגם לגרמנית,אותו גיליתי בחנות.הוא משך את תשומת ליבי גם בזכות האיורים היפים ) הספר,להגדרתו  נכתב בהשראת התפתחות גסטרונומית האוכל בקיבוץ. (בילדותו סרב לאכול "עוף במים" ושכנע את המטפלות להכין מנה מירקות הגינה שצומחים בערוגות,למשל להוסיף אותם לעוף.)

והעוגות..? "זהו תמהיל של טכניקה צרפתית וידע שספגתי במשך השנים.רציתי להכין  אותן בהשראת שחזור טעמים מהילדות. זאת הייתה חגיגה אמיתית כשהייתי אוכל אצל חברים בקיבוץ אחרי הצהרים,עוגות שהאימהות שלהם אפו. הן הביאו את ניחוחות המקום ממנו הן באו.כל עדה וההתמחות שלה" אני שומעת ממנו תיאור מעניין של עוגת "אורינטאליש אורנ'ג".שהיא גם שם הספר. עוגה ים תיכונית שהיא "הבסט סלר" של החנות.סולת,קוקוס,תפוזים..כיצד הוא הוריד משמעותית את כמות הסוכר הגדושה ואיך הוא עשה לה מטמורפוזה ויצר לה דמות חדשה ומעודנת יותר.

 

אני נהנית  מטעמו הפריך של הבריוש שנאפה במקום עם ריבת מישמש והל וקפה ביו. מהישיבה בחוץ,מקרני השמש החמימות ומהשיחה הקולחת עם אביב קוריאט על טעמים,ניחוחות,זיכרונות ילדות ושילוב מרתק של מזרח ומערב

 

 

ארפורט

כעשרים וחמש דקות ברכבת ומווימאר מגיעים לעיר הגדולה ביותר בתורינגיה  ארפורט

"את בביקור בקולמאר"? צרפת יפה,תבלי" אני מקבלת הודעות בטלפון אחרי שפרסמתי תמונות של ארפורט.

"אני לא בצרפת,אלא בגרמניה".

ארפורט היא שילוב של יופי  בסגנון אלזאסי עמוק,גרמני.נהר "הגרה" עובר במרכז העיר תחת גשרים קטנים ובתים צבעוניים.היא עיר וכפר בו זמנית.אפשר למצוא בה גם פינות מרגוע בלב העיר בהן בקושי שומעים מכונית עוברת. יש הרבה רחובות להולכי רגל בלבד ומצד שני מקומות סואנים יותר. העיר גדושה ביופי מלבב של בנינים עתיקים,מים זורמים לכל אורכה ורוחבה ובחלק מהמקומות בהם הנהר עובר,יש מפלים קטנים(התעקשתי למצוא אותם).זאת עיר מעניינת מאוד וגם בה קרו לי מפגשים מרגשים.

אני מקבלת הדרכה מקיפה ממריה שטורצברכר המתמחה במורשת היהודית השמורה להפליא בעיר ופועלת בכל המרץ למען זאת תהייה בעתיד הקרוב חלק ממורשת יונסקו .בית הכנסת היהודי  בארפורט  Synagogue Museum  הוא העתיק ביותר במרכז אירופה שנשמר מ1094,ב1349 כשפרצו פוגרומים נגד היהודים.בית הכנסת נלקח מהיהודים והפך להיות מחסן ואחר כך טברנה,בית הכנסת הפך שינויים כה קיצוניים עד שבקושי ניתן היה לזהות את עברו המפואר.רק אחרי 1990 וחפירות ארכיאולוגיות גילו אוצרות של חיים יהודים שלמים שנשמרו שם.ואחרי שיפוצים מאסיביים הוא נפתח מחדש כמוזיאון. אפשר לראות את האוצרות המוצגים:.תכשיטים מיוחדים,מטבעות וכלי נוי מנחושת וזהב במרתף בית הכנסת. בקומה למעלה יש שחזור מדויק של ספרי תורה ענקיים כפי שהיו בימי הביניים.

בארפורט במקום קצת חבוי מאחורי "גשר הסוחרים" נמצא המקווה שגילו אותו מחדש רק ב2007. ואפשר לדמיין בזכות הנהר הרחב את המים שזרמו במקווה ואת הרחצה בו.

בעיר יש גם בית קברות יהודי ובית כנסת קטן נוסף מהמאה ה19 בגלל שגם בית הכנסת הזה שימש כמחסן,הוא נשמר ללא פגע במלחמת העולם השנייה.גם הוא שופץ ועכשיו הוא משמש כמוזיאון. ובבית כנסת חדש יחסית שנבנה הרחק ממרכז העיר מתקיימים חיים יהודים פעילים.

להקות רבות מוזמנות לאורך השנה להופיע גם מישראל כמו להקת "ימן בלוז"

מריה מדברת וקוראת עברית.ניכר שהעולם היהודי העתיק שספג טלטלות כואבות והתפרץ מחדש בארפורט הוא מפעל חייה והיא נלחמת על חשיבותו."כל התגליות האלה שקרו בשנים האחרונות הן מאוד מהותיות בחיי.אני מגיעה לעתים קרובות לישראל.אוהבת מאוד את יפו ושוק הפשפשים. עם טיסת לואו קוסט לפעמים יותר קל לי לבוא לוויקנד לתל אביב מאשר לנסוע לברלין." היא מחייכת בעיניים נוצצות.

Kramerbrucke 

מאוד אהבתי את גשר הסוחרים המקסים.הוא מאוד מתוייר ובצדק.אפשר לחזור אליו כמה פעמים ביום ולגלות פרט חדש שלא נראה קודם. 

בעודי הולכת על הגשר מתבוננת בבתים הצבעוניים,הקטנים מימי הביניים,בנהר העובר תחתיו,אוכלת גלידה מעולה מגלידרייה מאוד מומלצת(יש רק אחת בגשר),נתקלתי בתיאטרון בובות מסתורי כשמעליו מתנוסס השם Theatrum Mundi  שמו של אבי המחזאי.מונדי פירושו בלטינית "של העולם". מקריות או לא? אין לדעת.

בארפורט אפשר ללכת לאיבוד בנחת בסמטאות הקטנות,הציוריות כיף לשבת באחד מבתי הקפה הרבים של העיר.בלילה העיר המוארת מקבלת אופי דרמטי.ובניגוד לווימאר שנהייתה שקטה יותר עם רדת החשיכה, ארפורט שוקקת חיים.

בתיאטרון בובות גדול למבוגרים וילדים באזור אחר התקיים גם המשך הפסטיבל היידיש מווימאר. נהניתי לגלות את המקומות המיוחדים של העיר ובמקביל לבתי הכנסת העתיקים. גיליתי גם את הקתדראלה הענקית Erfurt Dom הממוקמת על גבעה שממנה אפשר להשקיף על ארפורט.

יש שם שתי כנסיות,והן מאוד מצדיקות ביקור בהן ואת המאמץ לטפס על הגבעה וליהנות מהפנורמה.

"שבת שלום" לא אלו לא ישראלים המאחלים זה לזה. זוהי חבורה של גרמנים היושבת על ידי בבר יין. ערב שישי.אני מתעניינת אם הם מדברים עברית.מסתבר שזאת קבוצה של גרמנים לא יהודים כולל שוויצרים והונגרים שלומדים בשקידה עברית עם מורה באינטרנט. למרות שרק חלקם מתגורר בארפורט הם מתקבצים מידי פעם למפגשים בהם הם חולקים את אהבתם לישראל ולשפה העברית.

"את אוהבת נגינת עוגב"? שואלת אותי אנדריאה מלצאן ההונגרייה.היא גרה תקופה ארוכה בארץ והיא נגנית עוגב בכנסיות וגם מורה.

"יש לי מפתח לכנסייה הקרובה" וכך חבורה של אנשים הולכת ושומעת יצירות קלאסיות של באך וגם של מלחינים צרפתים לבקשת חבריה לנגן נגינות עליזות ב11 בלילה בכנסייה שוממת ומי שמכיר נגינת עוגב יש תחושה שאתה שומע תזמורת שלמה בכלי אחד המנגנת כאילו רק עבורך. חוויה נהדרת. האקוסטיקה בכנסייה מעולה ואנדריאה מנגנת נפלא בעוגב.

אנדריאה ספרה לי שהיא נגנה בכנסיית עמנואל ביפו  קונצרט של יצירות שהלחינה לניצולי שואה.ביניהם גם הימנון התקווה שזכה לעיבוד מעניין . "זה היה מאוד מרגש" 

 

עוד כמה שעות אעזוב את ארפורט היפה,לא לפני שאני מבקרת במוזיאון האמנות המקבץ יצירות  מציירי תורינגיה.חלפתי שוב על יד פסלו של מרתין לותר הכומר(שחי בארפורט והוא דמות מפתח חשובה מאוד לתושבי העיר) הוא תרגם את הברית החדשה מלטינית לגרמנית מדוברת ונגישה לכולם. חוזרת לבית קפה בכיכר "Fischmarkt בה נמצא בניין העירייה המקסים. בארפורט כל בניין בצבע אחר ולכן לרגע לא משעמם להתבונן בבתים המצוירים והמגונדרים.אף אחד לא נראה ממהר לשום מקום ולכן קל עוד יותר לשקוע בחלומות תוך כדי הליכה איטית 

יש עוד מקום אחד שאני חייבת לראות זהו EgaPark.במרחק של כמה תחנות אוטובוס.יש בו סוגים שונים של גנים( עוד כמה חודשים ייפתח מחדש גן הוורדים)יש בו גן חיות,ומה לא. אישית התלהבתי במיוחד מהגנים היפנים שהם הגדולים ביותר שראיתי עד כה באירופה.הגשם השוטף שירד בשעות הבוקר המוקדמות הותיר ספסלים רטובים,וריח רענן של אחרי הגשם.

בין מזרקות המים והפרחים,.עדיין מבושמת מהאווירה הפסטורלית התקדמתי לכיוון שער היציאה "תחזרי לבקר"? שמעתי מישהו אומר לי.

כן ללא ספק.

 

העבר זורם בעורקי ההווה כנהר שאינו נגמר..

 

 

תמונות לפי הסדר מלמעלה,למטה

ווימאר

פסלי גתה ושילר בכיכר התיאטרון

ביתו של גתה, הסיפרייה של אנה אמלייה

קיר ממוזיאון הבאוהאוס,כיכר בעיר העתיקה

הווטרינה במאפיה של אביב קורייאט

ארפורט

בית הכנסת העתיק.זכויות יוצריםErfurt and Tourisme Marketing GmbH

ספרי התורה המוצגים בו.זכויות יוצרים 2016 Albrecht von Kirchbach

טבעת הנישואין Papenfus Ateliers fur Gestaltung 2008

גשר הסוחריםKramerbrucke  .Erfurt and Tourisme Marketing  GmbH

Theater Mundi

המפל בגנים היפנים ב EgaPark

הנוף של הבתים מעל נהר הגרה בארפורט

 

יתר התמונות זכויות היוצרים Weimar and Tourisme Marketing וניבה יוסף

 

המלצות נוספות

בתי מלון בווימאר Kaiserin Augusta 

ארפורט Hotel Mercure. מחירים לא גבוהים בשיא העונה,ובמיקום מאוד נוח,

 

 

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

4 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ניבה יוסף אלא אם צויין אחרת