22
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

שעטת הנצח

חסידות ברסלב - מפת הדרכים - כפי שאני קורא אותה - פרק ה'

חסידות ברסלב - מפת הדרכים - כפי שאני קורא אותה - פ...

חצות לילה. רחוב סלנט.
הבית של אברהם אברג'ל.
אני מתעורר מבעיטה חזקה במזרון עליו אני יישן.
מבעד לקורי השינה שרק החלו להתרקם
אני רואה דמות זקופה, חליפת זברה ירוקה,
וכובע חסידי, 
עם כיפת הכובע נמוכה מהרגיל מעל התיתורה .

כך הכרתי את ישראל מאיר גבאי הי"ו.
סוף התשמ"ג. 
בהתשמ"ד כבר לימדתי אותו לנהוג ברנו 9
שמשה ביננשטוק קנה לי כדי שאביא אותו
מרמות ד' כל יום אל השול לתפילת וותיקין.

גם את ר' מויישה ביננשטוק לימדתי לנהוג על האוטו הזה.

את ר' לוי יצחק זצ"ל 
לקחתי כל יום אל הכותל גם עם האוטו הזה.

באותה שנה נסענו [אוטובוס] כל הישיבה
לקברי צדיקים בגליל.
הירידה אל קבר מרדכי ואסתר בברעם
תלולה ועל השביל בחלקים מסויימים
עובר רק בן אדם אחד
הלכתי אחרי ישראל מאיר גבאי .

כבר רקמנו יחסים מיוחדים בזמן מועט יחסית.
תוך כדי ההליכה במדרון הוא אמר לי:
"מרדכי אני רוצה להקים חברת נסיעות לציון,
רוצה להצטרף אלי?"
"אסור להשאיר את ניהול הנסיעות לציון בידי
שובו בנים, אפשר להוזיל בהרבה את מחיר הנסיעה,
נו אתה מצטרף אלי?"
אותו זמן הייתי עסוק בעבודת התשובה [המון עבודה]
אז פטרתי אותו בתשובה חטופה, וביקשתי 
שיזכור לפחות כשהוא יהיה גדול, שדיברנו על זה יחד...
[לאורך השנים ב"ה הוא זוכר, ת"ל]

לאחר שני ראשי השנה הראשונים באומן,
[מאגומטר, ושלום עליכם]
הגיע ראש השנה השלישי [תש"ן]
הוא חיפש אותי [ישראל מאיר גבאי הי"ו]
"מרדכי תשמע, אני רוצה להקים מניין ספרדי בציון"
לאחר בירור ודיון האם שייך ל"היפרד" 
מחזני הקלוייז האשכנזים, החלטתי להיענות לבקשתו,
ויחד עם ידיד נפשי ר' דניאל יום טוב הי"ו
לקחנו על עצמנו לבנות את המניין.
השנה הראשונה עברה עלינו בבית מושכר,
החוויה לא כל כך מצאה חן בעיני.
אמרתי לו לר' ישראל מאיר את דעתי,
הוא הבטיח שלשנה הבאה יהיה מקום הרבה יותר טוב.

אכן, לשנה הבאה התפללנו במאפיה הגדולה
[כבר לא קיימת,  המקום צמוד לקרית ברסלב נכון להיום,
וחלק ממנו נרכש ע"י שיינר]
[דומני שבשנה זו התפללו האשכנזים באוניברסיטה של אומן]
המניין הזה היה הצלחה גדולה.
אביו של ר' ישראל מאיר גבאי - רבי מסעוד גבאי הי"ו
ועוד כמה מזקני חסידי ברסלב הספרדים
[הרב לוי ממונטריאול, בניו וחסידיו הצדיקים]
עיטרו את השורה הראשונה, וכ 200 חסידים אפויים
 [כאלה שהסכימה דעתם לעזוב את המניין הראשי האשכנזי,
וזה לא היה פשוט]|
התפילות בקעו רקיעים.
החזן היה ר' נחמן אלחדד. יחיד במינו.

להשיג ספר תורה...
זו הייתה משימה כבירה באותו זמן.
אלא ששום דבר לא עמד בפני האיש הפלאי הזה
ר' ישראל מאיר גבאי הי"ו.

בשנה הבאה החלטנו לעבור אל הציון.
בתוך הדירה של אנטונינה [הגויה על הציון]
בנינו ארון קודש, ובתוכו הוטמן ספר תורה יקר ערך,
וכך החל המניין הספרדי על הציון.

אין לתאר ולשער את השנים הראשונות במניין הזה,
[מדובר בזמן שעדיין לא נבנה הקלוייז, 
החסידים האשכנזים עדיין התפללו במאגומטר]
שם גם ישנו רוב באי הקיבוץ באותן שנים. וגם אכלו.
בכל הזמן הזה היה קיבוץ הן בירושלים והן במירון [עד היום]

לי כמו שסיפרתי כבר הייתה את הדירה מול הציון,
עם המקווה הקטן, שגם אותו זכיתי לבנות ולהפעיל
יחד עם ר' ישראל מאיר גבאי רב הפעלים הי"ו.
הגויים בעלי הדירה שמרו לי אמונים, וגם תמורת כסף רב
לא הסכימו ל"החליף" אותי.

בדירה הזו החל מפעל הכנסת האורחים שלי
שהיה הראשון באומן בראש השנה.
זה התחיל יחד עם חברי ר' דניאל יום טוב
ועוד כ 30 חברים.

זכורה לי אחת הפעמים בהם נסענו, דניאל יום טוב ואנכי
לקייב כדי לקנות דברים הנצרכים,
באותה תקופה היית יכול להיכנס לכלבו 4 קומות
ועם 100 דולר להרכיב לו ואו גרירה ולהביא את כולו ארצה,
[הייתי חוזר לארץ עם שמונה מזוודות מלאות כל טוב]
בעודנו מחפשים ברחוב הראשי של קייב חנות מסויימת בתוך ים האדם
[ רשות הרבים דאורייתא] שמתי לב פתאום שהשקיעה עוד כמה שניות,
ואנחנו לא התפללנו עדיין מנחה...
לך תתפלל עכשיו מנחה בתוך כמה מאות אלפי בני אדם,
מהם ערבים רבים שמילאו באותה תקופה את קייב בלימודי
רפואת השיניים שלהם...איפה בכלל אפשר לעמוד ברחוב כזה?
תוך שניה הבזיק בי רעיון.
שורה של תאי טלפון ציבוריים עמדה מולי,
דנאיל - אמרתי לו - כנס כאן לתא הזה, אני בשני.
כך עמדנו תפילת 18 עם השפורפרת ביד
בתוך רחוב הומה אדם....

זה הגיע ל 300 סועדים על שולחנות עמוסים
במנות גורמה כשעל כל שולחן של 10
ישב ראש כבש עם כל הסימנים !
וזאת בזמן שאי אפשר היה בכלל להכניס אוכל
לאוקראינה [אם היו תופסים בשדה התעופה היו מחרימים]
תארו לעצמכם - אני נוסע כחודש לפני ראש השנה,
כדי לשכור מקפיאים [סיפור מההפטרה היה להשיג]
מקררים, גז, [זה נשמע כל כך טריוויאלי, אבל זו הייתה
משימה כמעט בלתי אפשרית] תודות לקשרים מיוחדים
שהיו לי עם תושבי אומן המבוגרים באותן שנים
שנהנו ממשכורת טובה כשעבדו אצלי בהכנות לראש השנה
הכרתי עוד ועוד אנשי מעשה,
את סרגי המפורסם
לימדתי עברית כששימש אצלי בשליחויות להשגת
כל הנצרך כאמור, כולל אוהל ענק מהצבא האוקראיני
ספסלים, ושולחנות עבור הקהל הרב שצבא על פתחי.

סרגי הכיר אותי בהתשמ"ט כשבא להציע לי לקנות טבעת זהב,
הוא כל כך התפעל מכך שהצלחתי לקנות ממנו את הטבעת ב 20 דולר
למרות שהוא ביקש ממני 150, עד כדי כך שדבק בי לאורך השנים
ל"למוד ממני את כל מה שיכולתי ללמד אותו" כדבריו...

 

שבוע לפני ראש השנה היו מגיעים בָּנָי [בגיל העשרה]
בניסי ניסים לפעמים עם קרוב ל-חצי טון מטען,
בזמן שסוויסה נזקק לאישורי מטען חורג על 100 ק"ג..
פלאי פלאות.

בזמן שהיו יוצאים לדרך, הייתי מתכנס ומתעטף בתפילה
על ציון רבי הקדוש עוזי ומעוזי, עד שהיו מגיעים עד אלי
לפושקינה 26 עם כל הציוד.
זה נשמע אולי קל. אבל אלו היו רגעים מלאי מתח
שהסתיים, כשהגיעו, בשמחה גדולה ועצומה.

חוויות נפלאות עברו עלי ועל חברי דניאל יום טוב בשנים הראשונות,
כמדומני זה היה ערב ראש השנה התשנ"ג,
היה בחור יהודי - דימה - [דניאל] שעבד אצלי כמתורגמן ,
הואיל ולא היו מים זורמים כלל באומן, שלא לדבר על מקלחת ראויה לשמה
שאלתי אותו אם יש מקום עם מים חמים בו אפשר לרחוץ לכבוד החג,
הוא אמר שיברר.
למחרת חזר וסיפר שאביו עובד במפעל ענק, שיש בו "באניה" [בית מרחץ עם מקלחות]
קבעתי פגישה עם אבא של דימה, וסיכמנו שהוא מסדר לנו אוטובוס מהמפעל,
ל כ 30 חסידים, תמורת 3$ לכל אחד, 
ברור שהביקוש היה רב, הגענו עם אוטובוס מלא, למפעל,
את מצהלות ה 30 שזכו לא אשכח,
לא רק מקלחות חמות, אלא אף בריכה עם מים קפואים
שולחן מסג' עם מסג'יסט מומחה [ביואנרגיה]
וחדר התאוששות עם כורסאות נוחות.

אותי ואת דניאל יום טוב לקחו לאחר כבוד אל מנהל המפעל
שם הוא ניסה לשכנע אותנו לקנות את המפעל.
4 בניינים בני 4 קומות באורך 100 מטר כל אחד,
בכל אחד מהם מייצרים חומר גלם אחר,
ברזל, אבן, פלסטיק, ועץ.
800 פועל, צי של סמי טריילרים, ומכוניות,
קו מסילת ברזל לרכבת שיוצאת מהמפעל אל הנמל באודסה,
הכל ב 70.000 דולר. 
יכולנו להשיג כל אחד 35 אלף דולר,
אלא שבאותה תקופה עדיין לא היו ברורים חוקי המסחר
בין ישראל לאוקראינה, ועו"ד לא המליצו לעשות עסקים,
אז ירדנו מהתוכנית. את המפעל קנו בסופו של דבר
הסינים כעבור שנתיים...  

יכול להיות שפתיחת המניין הספרדי, היוותה גורם
ליצירת מאות המניינים בפורמט הקיים היום.
הרב שיק לקח עצמו ואת חסידיו למניין משלהם.
בנתיים נבנה הקלויז, ע"י ר' מיכל דורפמן 
והוועד העולמי של ברסלב ור' דניאל דיין הי"ו.

היה ויכוח גדול בין חברי ומנהלי המניין הספרדי,
אנכי ודניאל יום טוב, ר' נחמן אלחדד החזן של המניין,
ור' בנימין גבאי [אחיו של ישראל מאיר גבאי]
האם לעזוב את ציון רבנו, ולעבור אל הקלוייז?
בנימין גבאי הנ"ל עינו הייתה צרה הכיצד הגעתי אנכי
יחד עם דניאל יום טוב להיות גבאי המניין,
בעוד הוא ה"אח של" קצת נדחק הצידה,
הוא צידד במעבר אל הקלוייז, ולחץ את כולם לעבור לשם.

תוך כדי בניית הקלוייז קרא לי ר' דניאל דיין
כדי לבדוק עמי אם מידות רחבת התיבה מספיקות,
וכמה ספסלים יוקצו לנכבדי המניין היושבים
ברחבת התיבה.

הואיל והתנאים לכאורה נראו טובים יותר בקלוייז,
יחד עם התחושה שלכאורה כל התפילות יהיו במקום אחד,
גם האשכנזים וגם הספרדים, הוחלט שנעבור אל הקלויז
ונעזוב את חצר הציון.

ר' שמואל עובדיה קפץ על המציאה.
אסף לו כמה עוזרים 
והקים את המניין הספרדי השני בציון.
 
בשנה שלפני המעבר אל הקלוייז, בעת הוצאת ספר התורה
והובלתו אל התיבה בציון, החל הקהל לשיר את השיר
"וטהר לבנו לעבדך באמת", 
איזה מישהו עבדקן בעל קול עצום
שאג בקול מחריש אוזנים שהחשה את כל הקהל:
"הקב"ה אנחנו אוהבים אותך"
כבמטה קסם, החל כל הקהל לשיר את המילים הללו
עם המנגינה של "וטהר לבנו".
אלו היו 45 דקות שנחרתו היטב בלבו 
של כל מי שהיה באומן באותה שנה.
3000 יהודים בתוך חצר הציון, עוד כ2000 בתווך
בין הציון לקלוייז, ועוד כ 4000 בקלוייז, 
השיר הזה הדביק את כולם.
אלפי יהודים שאגו בגרונות ניחרים ברדיוס של 2 ק"מ 
משך כמעט 3/4 שעה
"הקב"ה אנחנו אוהבים אותך"
חוויה מכוננת לכל הדעות !!
השיר הפך לנחלת כל בני ישראל מאותה שנה.
המניין הספרדי הראשון עבר לקלוייז, 
בציון הוקם מניין ספרדי נוסף ע"י שמואל עובדיה,
שבשנים הראשונות התנהל בסוג של הפקרות, 
בשל חבורת ניהול שלא כל כך הסתדרו בינם לבין עצמם,
כאשר כל דאלם גבר, אולם התערבות של הועד העולמי
תוך שיפור התנאים בציון, סייעו למניין הזה להתייצב ולהתעצב.

באופן מוזר ביותר, בתוך מבנה הציון עצמו, [החדר הפנימי]
השתלטו חבורה של תימנים על העמוד בליל זכור ברית
באמצע שנות ה'נון' [התשנ"ז כמדומני]
למה מוזר? הואיל והחדר הפנימי של הציון שימש תמיד
כמקום כללי לשפיכת התפילות של כולם, והיה ברור
שליל זכור ברית הוא הלילה בו רוב החסידים מגיעים
כדי לערוך את נוהל ערב ראש השנה, והנה לעת עלות השחר,
הציפו את חדר הציון הפנימי תימנים , ובגסות, ובחוצפה אופיינים,
הקימו חסידים מעל ספסלי הציון, בתואנה ש"זה מקומות קבועים"
למניין התימני, מי שניסה להתנגד ניתקל בעזות פנים מלאה אלימות,
עם הטענה המוכרת של גזענות וכד', גם לא עזר כל כך למי שרצה
להישאר בציון, "חזנים" כמקהלה פצחו בניגוני הסליחות בעגה התימנית
ולא הותירו דציבלים פנויים.

החוצפה והעזות פעלו היטב על חסידי ברסלב
שהיו במקום בו מחליטים מה מתרחש בציון,
ובהשתמש בחיפוש הנקודה הטובה ול"דון לכף זכות" וכד',
החליטו להשאיר את המניין בחדר הציון גם לתפילות ראש השנה [2 הימים]
וכך זה מתנהל עד עצם היום הזה.

בשולי הדברים - אדגיש - בוודאי אני סבור שרבנו הקדוש,
בסופו של יום מנהל את עסקי הציון וכו'...
אני רק עסוק בתאור מה שראו עיני
מנקודת המבט שלי.

במניין הספרדי שעבר אל הקלוייז התפללתי שני ראשי שנים.
ראיתי איך ר' דניאל דיין שניהל את כל ענייני הקלוייז,
משתלט לאט לאט על הנעשה, בהיותו אחראי על אספקת החשמל,
המיזוג, המקווה, הספסלים ומכירתם לקראת ראש השנה..

גם בנימין גבאי המוזכר לעיל, ראה את ההתנהלות,
והוא החליט להקים מניין נוסף
שפעל בתחילה במקום הכנסת האורחים 
של ר' ישראל מאיר גבאי,
הפעם הוא פעל כך שכל ענייני המניין יופקדו בידיו,
כי המקום של המשפחה, ספר התורה של המשפחה,
אז ממילא גם הגבאים יהיו משפחת גבאי לבדם.
וכך זה נעשה.

התלבטתי. נקשרתי בנימי נפשי
לתפילות החזן ר' נחמן אלחדד הי"ו שהחליט להישאר בקלוייז,
[אין בעולם תפילות כאלה כמו שהיו בשנים הראשונות, אמנם מאוחר יותר
זה קצת נעשה יותר לכיוון מצוות אנשים מלומדה, אולם גם כך
הדיוק בנוסח התפילה , ויציאתה מתוך עומק הלב,
לא היו מוטלים כלל בספק]
לבין התקיעות של ר' נפתלי גבאי הי"ו שהחליט לעבור למניין המשפחתי.
[אח נוסף של ר' ישראל מאיר גבאי]

הכרעתי [עד היום]
להמשיך לשמוע את תקיעותיו של ר' נפתלי הי"ו
ועברתי להתפלל במניין של משפחת גבאי
[עד עצם היום הזה]
יחסיי עם בנימין הנ"ל נותרו קרים גם נכון להיום.

ידידי ר' דניאל יום טוב, בחר גם הוא להמשיך עם משפחת גבאי,
וכך עשו רבים מהוותיקים מהמניין המקורי הראשון, שמהווים נכון להיום
את הגרעין המחזיק את המניין של משפחת גבאי.

כעת משעזבנו את המניין הספרדי בקלוייז,
ההשתלטות של ר' דניאל דיין הושלמה.
בשנים הראשונות למניין הספרדי בקלוייז,
הגוף המחליט בענייניו היה מורכב
מרבנים ספרדים - הרב שכנזי, הרב יוסף פרץ ממירון, והרב בנימין בצרי זצ"ל.
היום המניין כולו מתנהל ע"י ר' דניאל דיין הי"ו.  

 

מהשנה הראשונה בה נערך מניין יהודים בקיבוץ באומן
הלכה אומן ונבנתה, מ 200 איש בשנה הראשונה
זה הלך וגדל - 1000 - 3000 - 5000 - עשרת אלפים,
עד שנכון להיום נאמד הקהל באומן בראש השנה ברבבות
[כ 70 אלף יהודים מכל קצוות קשת הגוונים הבונה את בני ישראל]

במשך השנים , נפתחו עוד ועוד מניינים, האמריקאים מדיל ניו ג'רזי,
ר' שלום הרוש, ר' שלום סאבג, סאטמר, חב"ד,
ובתי הכנסת של שיינר 
[חזון עובדיה לספרדים, מניין לאמריקאים שבאים אתו, 
ומניין לעובדי המטבח הענק]
ועוד מאות מניינים של כל מיני מאן דאמרים, בכל רחבי אומן,
כולל ברחובות סביב הציון.

כפי שכבר סיפרתי,
בבית הראשון שהתגוררתי בו באומן נפתח המקוה הראשון באומן,
על הבית השני שהתגוררתי בו קם הקלוייז,
ועל הבית השלישי שהתגוררתי בו הוקמה הכנסת האורחים
הגדולה ביותר בעולם. [סתם עובדות טריוויה - :)]

נכון להיום אין לי בית באומן, ואני מגיע מבלי לדעת
היכן אתאכסן על ימי ראש השנה....
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

הפרק הזה הוקדש לענייני אומן על קצה המזלג.
בפרקים הבאים נמשיך לתאר בע"ה בל"נ
את המעבר בתוך 4 העשורים האחרונים
דרך המשקפת שלי, במה שנקרא "חסידות ברסלב".

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

טובה ראייתה - טבריה

שעטת הנצח
 

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל מרדכי היהודי ללא ספק אלא אם צויין אחרת