00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

לא רק אמא

שבוע במלטה עם ילדים

12/08/2019

את הטיול למלטה התחלנו בהזמנת טיסות אי שם בינואר בערך, כשראיתי שטיסה עולה פחות מ-200 יורו לאדם בסוף יולי תחילת אוגוסט. אחר כך הזמנו גם מלון (ראו בהמשך) ורק כמה שבועות לפני התחלנו קצת לברר יותר פרטים על מקומות לטייל וכו'. יצרנו קשר עם ליהי זיו (המומלצת באתר) וביררנו מולה לגבי אופציות לטיולים ואטרקציות. ליהי מעידה על עצמה שהיא קצת “שונה” – ואכן קשה שלא להבחין בזה. עם זאת, הטיפים שנתנה לנו וכמות הזמן שהשקיעה בנו ללא תמורה בהחלט היו שווים ועזרו לנו.

ל-5 אנשים (שלושה מבוגרים כי אריאל כבר בת 13 ושני ילדים) הכל עלה 927 יורו. הטיסה הוזמנו דרך אייר מלטה המבצעת טיסות ישירות למלטה. הטיסה קצרה (כ-3 שעות) וסך הכל די נוחה (בהתחשב בעובדה שמדובר בלואו קוסט..). טסנו ביום שני, בטיסה שיוצאת מהארץ ב-13:35 ונוחתת במלטה ב-15:40 ער. בחזור חזרנו ביום שני לאחר שבוע בטיסה יוצאת במלטה בשעה 9:00 ונוחתת בארץ בשעה 13:00.

להלן תיאור הטיול שלנו:

יום שני – יום הטיסה

הטיסה קצת התעכבה אבל ממש בקצת - בערך רבע שעה כך שלא הגענו באיחור רב. נחתנו בשדה תעופה קטן וירדנו מהמטוס לשאטל, שלקח את הנוסעים לביקורת הדרכונים. תוך כמה דקות כבר היינו באיזור של המזוודות וחיכינו שהן תצאנה.

בחוץ ליהי זיו חיכתה לנו. סגרנו דרכה הסעה שעלתה 25 יורו במיני ואן. הנהגת מדי פעם נתנה לנו פרטים על אתרים בדרך, וכן הדגישה בפנינו לא לשתות מהברז במלטה.

הגענו למלון - Park Lane. הזמנו את הלינה דרך בוקינג בערך בפברואר. מדובר במלון דירות, ואנחנו שהינו בדירה המשפחתית – שלושה חדרי שינה מטבח וסלון. כמו כן, ישנם שני חדרי מקלחת עם שירותים דבר שמהווה יתרון, כי אפשר למקבל מקלחות. הדירה מאד מרווחת ויש מזגן בכל חדר. ישנה אפשרות לארוחת בוקר ב-10 יורו לאדם או 7 לילד, אבל אנחנו הלכנו לסופר ליד להצטייד בקפה, שוקו חלב פירות וכו׳. בעיקרון יש בתי קפה צמודים שגם בהם אפשר לאכול ארוחות בוקר בעלות זולה יותר. העלות ל-7 לילות היתה 1841 יורו – בהחלט מחיר נוח לתקופה הזאת של השנה במיוחד ביחס לגודל הדירה ולמיקומה שהיה מצויין לדעתנו. מעבר לכך שהמלון היה קרוב לסופר, מסעדות וכו', היתרון הבאמת גדול שלו היה הקרבה (100 מטר) לתחנת האוטובוסים שממנה יצאו האוטובוסים – ככה ידענו שלפחות בהלוך נוכל לצאת בזמן המתוכנן (בלי תוספת של פקקים) ולוודא שיש לנו מקום באוטובוס (מה שבהמשך יתגלה כמאד קריטי).

a24d439646c382a1308a0c64fcc746f2.jpg?l=6

במלון גם יכולנו לקנות כרטיסיה של 12 נסיעות בעלות של 15 יורו (שאפשר להשתמש בה לכולנו) או לקנות כרטיס העולה 21 יורו ומאפשר נסיעה בלתי מוגבלת למשך 7 ימים, אך כרטיס זה הינו אישי. נסיעה רגילה באוטובוס עולה 2 יורו.

נפגשנו עם ליהי בלובי המלון כדי לסגור את התכנית לשבוע שיבוא. הזמנו דרכה סיור לקומינו והסעה חזרה לשדה התעופה. את שאר הדברים ליהי ייעצה שנעשה בבאופן עצמאי לגמרי, כולל נסיעה באוטובוס. בנוסף היא נתנה לנו הסעות חינם באוטובוס התיירים מה שחסך לנו עוד כמה יורו (ראו בהמשך).

בערב קפצנו לסופר הקרוב להצטיידות ואחר כך הסתובבנו ברחובות שליד. הרבה מאד דוכנים וחנויות לתיירים, הרבה מסעדות, פאבים ובתי קפה וכל זה במרחק של דקה הליכה.

ארוחת ערב אכלנו בפיצריה שהומלצה לנו ע”י הפקיד במלון – La Stalla – היה בהחלט טעים!

יום שלישי - וולטה

נסענו בנסיעה חינם (די ארוכה) באוטובוס של Malta sightseeing שקיבלנו חינם מליהי.

ירדנו ליד פסל העצמאות. הלכנו לכיוון שער העיר. סיבוב קצר בדוכני השוק ליד הפרלמנט ואז הלכנו ל-5D של מלטה. מחיר 9 יורו למבוגר ו-6 לילד, אבל ליהי אמרה שנגיד שהיא שלחה אותנו וכך גם הכרטיס עבורנו היה ב-6 יורו בלבד. מה שנחמד שיש גם דיבוב בעברית באוזניות ככה שגם הילדים יכלו להנות.אחרי שיצאנו מהמקום כבר היתה שעת צהריים ועצרנו באחת המסעדות באיזור לארוחת צהריים – South Street Lounge. האוכל היה בהחלט לא רע. כאן התוודאנו לראשונה שלילדים במלטה תמיד יש 3 אופציות: פסטה, פיצה או שניצלונים.

6d79bad1187a85242e1486a4e843f40a.jpg?l=6

המשכנו להסתובב ואז הלכנו לגני בארכה העליונים. הגענו עשרים ומשהו דקות לפני שמתחיל הטקס של ירי התותח, וטוב שכך. ויתרנו על הכניסה למוזיאון שכוללת צפייה ממקום קרוב יותר בירי התותחים ונשארנו למעלה. היה די מאכזב כי מראש לא תיכננו לירות בכל התותחים אלא רק בשניים. ובסוף רק אחד עבד... חמש דקות וכבר לא היינו שם.

75b90a0c0564fde09972140f9c43051f.jpg?l=6

הלכנו משם חזרה לרחוב רפובליקה (שהינו הרחוב הראשי בעיר) לאכול גלידה ב-Amorino - גלידה ממש טעימה שמסדרים אותה כמו פרח ואפשר לשים מעל מקרון. מומלץ מאד!

המשכנו עוד קצת להסתובב ברחוב הראשי ופנינו לכיוון היציאה ולתחנת האוטובוס.

בערב אכלנו ליד המלון במקום שנקרא knickerbockers.

יום רביעי - פארק הדולפינים ופארק המים

יצאנו בערך בעשר וחצי לכיוון הפארק של הדולפינים (Mediterraneo Marine Park) שממש צמוד לפארק המים (Splash & Fun Water Park) כשהרעיון היה לבלות שם עד שלוש ואז ללכת לפארק המים ולהיות שם חצי יום. עלות: 16 יורו מבוגר ו-11 יורו לילד.

נסענו באוטובוס וגילינו שבקו TD הנסיעות עולות כפול! מה שבזבז לנו כפול ניקובים בכרטיס הנסיעות שקנינו.

הגענו בדיוק בזמן להאכלת הציפורים (1 יורו למנה של זרעים). ב-11:30 ראינו מופע של אריות ים, ואחר כך היינו צריכים להרוג זמן עד למופע הדולפינים שהיה ב-13:00. לא קנינו אוכל בפארק, כי קראנו שהוא ממש לא טעים ויקר, אז בבוקר קפצנו לסופר לקנות לחמניות חמאה וגבינה. והבאנו איתנו פירות וחטיפים להמשך. אחרי מופע התוכים (שהיה האחרון מבחינתנו) עברנו לפארק המים.

1649c516e049183bc65f753291e5e2d0.jpg?l=6

0df6eb97e9a7b830eeee35b1635a1614.jpg?l=6

b9f4f3fb5c3dd09c7e5c4235d76f73ae.jpg?l=6

בקופה של פארק המים אמרו לנו שכמה מגלשות לא פעילות ולכן המחיר יהיה לפי עונת החורף. האמת - מזל. כי חצי מהמגלשות לא עבדו. מה שכן עבד לא היה יעיל במיוחד (מגלשת אבובים שצריך לחכות בתור שמישהו יסיים את המגלשה כדי לקחת אבוב..). היתה בריכת גלים ועוד מתחם ילדים. הילדים עצמם נהנו. אני חשבתי שזה היה די מאכזב. כשנסענו אחרי יומיים בדרך לספינה שלוקחת לקומינו, ראינו את הפארק מחלון האוטובוס והיה נראה שבאותו היום המגלשות האחרות כן עבדו. כנראה זה עניין של מזל....

בסביבות שש וחצי מיצינו את המקום ולכן חתכנו והתארגנו ליציאה והליכה לתחנת האוטובוס. הזמנים לא ממש מדוייקים כך שגוגל לא ממש עוזר בשביל לדעת מתי מגיע האוטובוס הבא (כנראה בגלל הפקקים).

חיכינו כמעט חצי שעה לאוטובוס 212 (אמנם יותר ארוך מ-TD אבל עלות רגילה של נסיעה). כשהגיע האוטובוס, הוא היה מלא ולא העלו נוסעים. נאלצנו להמשיך לחכות שוב. לא היינו לחוצים בזמנים ולכן לא התאמצנו לחפש מונית. אחרי רבע שעה הגיע אוטובוס נוסף והפעם עלינו עליו. הנסיעה היתה כאמור יותר ארוכה, כי הקו הזה עצר בהרבה יותר תחנות ועשה נסיעה ארוכה יותר, אבל ככה יצא לנו לראות חלק נוסף של Buggiba, האיזור בו נמצא המלון. חזרנו לחדר להתקלח ואז הלכנו לאכול ב-wood hut מרחק שתי דקות מהמלון - השירות היה איטי והאוכל בינוני.

אחרי שהילדים הלכו לישון קפצנו לפאב מול המלון – Diana Pub המלא בתמונות של הנסיכה דיאנה. האלכוהול בהחלט זול במלטה – בירה ב-3 יורו וקוקטייל ב-4.5. מה שלא לקחנו בחשבון זה שב23:00 סוגרים את המקום... בכל מקרה היינו עייפים, אז חתכנו וחזרנו למלון.

יום חמישי - אחה"צ בקומינו

ביום הזה אמורים היו לאסוף אותנו רק ב-13:30 - זה הסיור היחיד שהזמנו דרך ליהי. איסוף וחזרה מהמלון. החברה המארגנת היא supreme - שייט לקומינו הכולל עצירות בלגונה הכחולה ולגונת קריסטל.

בבוקר קמנו מאוחר, קפצנו לסופר להשלמות ואחר כך - תספורת לדניאל אצל הספר שהיה צמוד למלון. 5 יורו סך הכל - העיקר להוריד את השיער שצמח לו!

7857b49c0dba17b55ed71ad03da01e21.jpg?l=6

אחר כך קפצנו לאיזור הים והמדרחוב שקרוב למלון שלנו - הסתובבנו קצת ועצרנו לאכול שם צהריים, במסעדה הנקראת Bistroteca. שוב אכלנו אוכל איטלקי...

ב-13:30 עמדנו בנקודת האיסוף רק בשביל להתבשל כי האוטובוס הגיע רק ב-14:10... על בשרנו הבנו כמה הזמן במלטה הוא זמן של בערך... עמידה בזמנים היא לא דבר חזק כאן.

אחרי נסיעה ממש קצרה לנקודת העגינה עלינו על המעבורת שהיתה כבר מלאה לגמרי ומייד הפלגנו. נראה שחיכו רק לנו...

ליהי המליצה לנו לקחת סיבוב בסירת מירוץ בעלות של 10 יורו. היה נראה לנו מגניב אז בהחלט התעניינו כשהנציגה של החברה הציעה לנו את זה. בזמן שהמעבורת עגנה בלגונת קריסטל ואנשים קפצו למים אנחנו היינו אמורים לעלות על סירת המירוץ. רק שהיו לא מעט אנשים שנרשמו לאטרקציה הזאת ומספר המקומות בסירה הוא מוגבל. ככה שעשו כמה נגלות ושוב הבנו למה הכוונה כשאומרים לך במלטה - רק עוד כמה דקות... ככה יצא שחיכינו קרוב ל-40 דקות ובכל הזמן הזה לא עשינו כלום ואפילו לא ירדנו לים בעצירה הזאת.

בינתיים הספקנו לשכור שנורקלים בעלות של 10 יורו לאחד (5 יורו היו לפיקדון).

בסופו של דבר עלינו על סירת המירוץ שלקחה אותנו לכיוון המערות בקומינו. השייט ארך כעשרים דקות בערך והילדים מאד נהנו מהרוח והמהירות של הסירה. הקשבנו להמלצתה של ליהי שאמרה לנו לבקש לרדת בחוף של הלגונה הכחולה ולא לחזור לסירה עצמה על מנת לחסוך הליכה של כמה דקות (מאיפה שהסירה עגנה עד לחוף עצמו).

הגענו לחוף רק בשביל לגלות למה הכוונה בחוף עמוס באנשים. רצועה קטנה מאד של חול עם המון המון סלעים. אפשר היה לשכור שני כיסאות בעלות מופקעת של 15 יורו. היינו אולי מוותרים אבל כל החוף היה כיסאות כיסאות בלי פיסת חול אחת פנויה, בה אפשר להניח את הדברים שלנו. החלקים הפנויים היחידים היו למעלה יותר באיזור הסלעי מה שלא כל כך היה רלבנטי לנו. מכיוון שאנחנו במוד חופשה - זרמנו... היו לנו שעתיים וחצי לבלות במקום. המים היו מאד צלולים ונעימים. קרים אך מהר מאד מתרגלים. סך הכל מאד נהנו. בדרך חזרה אריאל ביקשה משקה בתוך אננס שמכרו שם - אם יום קודם שילמתי 4.5 יורו לקוקטייל - בחוף המחיר כפול - 10 יורו למשקה אלכוהולי. 8 למשקה בלי אלכוהול. כאמור - אנחנו בחופש…

9a393a101a6f39da13a6dac261e513ee.jpg?l=6

בשבע ורבע המעבורת יצאה לכיוון מלטה. היינו האחרונים לעלות עליה. בדרך הספקנו לראות את השקיעה.

בשמונה הגענו לנמל ליד המלון. לפני שעלינו לחדר אכלנו ארוחת ערב במקום שצמוד למלון Milk & Coffee. האוכל היה לא רע אבל השירות בינוני. מצד שני - צמוד למלון שלנו.

יום שישי - סלימה ביום. מדינה בערב

את היום התחלנו בעצלתיים מתוך ידיעה שזה יום של חופש - הבנות רצו יום של שופינג ומכיוון שהיתה לנו גם הסעה חינם הלוך חזור לסלימה ניצלנו את חצי היום הראשון לסיבוב בקניון (תכלס גם קיבלנו קרוז חינם שויתרנו עליו מכיוון שקראנו שמדובר בקרוז שיווקי ולא הרגשנו שאנחנו מפספסים משהו בשייט הזה).

הקניון לא גדול ומכיל כמה חנויות של מותגים ידועים וכמה חנויות מקומיות. לעצמי לא מצאתי כלום אבל כל השאר מצאו כמה פריטים בעיקר במדפי הסייל.

חזרנו בסביבות 16:00 למלון למנוחה קצרה ובשש ורבע יצאנו למדינה. הרעיון היה להגיע לשם בשעות אור יום אבל לראות את העיר גם בערב.

נסענו למדינה באוטובוס בנסיעה שארכה כארבעים דקות. בכניסה לעיר היו סוסים עם כרכרות. קראנו באחד האתרים המלצה על זה, ולמרות שבדרך כלל אנחנו לא מאלו שעושים דברים תיירותיים הפעם זרמנו. הנהג היה מאד נחמד. עצר בכמה נקודות ונתן הסברים. בינתיים הספקנו גם להתרשם מהעיר הנעימה - כמו שכבר נכתב, העיר מאד מזכירה את העיר העתיקה בירושלים - עיר מבוצרת חומה עם סימטאות צרות ואווירה שקטה.

ae44de69e8e0abfa0b301d31ecd28061.jpg?l=6

הסיור החזיר אותנו לנקודת הכניסה ומשם נכנסנו שוב לעיר הפעם לכיוון בית הקפה Fontenella - מדובר במסעדה ובית קפה (שני מתחמים) הממוקמים בנקודת תצפית יפה על חצי מהאי. בית הקפה ידוע בעוגות הקינוחים, במילקשייק ובגלידות. הרעיון היה לאכול ארוחת ערב הכוללת בסוף גם קינוח!

ישבנו באיזור בית הקפה (ולא במסעדה הנמצאת בקומה הראשונה וממנה לא נהנים מהנוף). אכלנו פיצה וטוסט (הילדים) והזמנו שתי עוגות לקינוח. היה טעים אך לא נפלנו...

בחזרה יצאנו לשער העיר ומכיוון שהאוטובוס למלון יצא רק חצי שעה מאוחר יותר והשעה כבר היתה מאוחרת (תשע וחצי), לקחנו מונית (דניאל ישב בין הרגליים שלי) שעלתה 20 יורו.

הילדים הלכו לישון ומיכי ואני ירדנו לשעה לפאב דיאנה ממול המלון.

יום שבת - גוזו

כשישבנו עם ליהי היא המליצה לנו לנסוע לבד לגוזו ובתוך האי להתנייד עם נהג מונית שיהיה צמוד אלינו במהלך היום. זאת כדי שנהיה יותר גמישים וגם כי בסופו של דבר זה יותר חסכוני מאשר לקחת להצטרף לסיור מודרך או אפילו להשתמש באוטובוס התיירותי.

נסענו למעבורת באוטובוס ציבורי ושוב נהנינו מהעובדה שהמלון שלנו שכן ממש ליד התחנה המרכזית של Buggiba כך שהיה לנו מקום לשבת וידענו שהאוטובוס ייצא בזמן.

הגענו למעבורת שיוצאת לגוזו - ישר נכנסנו לתור ואחרי כמה דקות התחילו לעלות את הנוסעים. את התשלום למעבורת משלמים בדרך חזרה.

2f0c36258a426bfe42d1c91a1f72bb8f.jpg?l=6

עלינו למעלה אבל לא היה מקום עם צל והיה קצת חם אז ירדנו לאיזור בקפיטריה הממוזגת וישבנו שם. תוך 25 דקות הגענו לגוזו. דבר ראשון קנינו כרטיסים לחזרה כדי שלא נצטרך לבזבז זמן כשנגיע וכדי שנוכל לעלות מייד על המעבורת. דבר שבהחלט הוכיח את עצמו.

יצאנו החוצה וסגרנו עם נהג מונית שילווה אותנו לאורך כל היום (יעצור במקומות שרצינו להיות ויחכה לנו) בעלות של 60 יורו.

העצירה הראשונה היתה בויקטוריה - עיר הבירה. הלכנו דבר ראשון למצודה. הסתובבנו בתוך המצודה, עלינו למעלה לתצפית, ואז חזרנו לנהג המונית שחיכה במרכז ויקטוריה.

49c0ce86d82d1682f26b571932d4c440.jpg?l=6

משם נסענו לכיוון שלנדי – Xlendi – ובדרך עצרנו בכפר פונטנה. עצרנו בחנות שנקראת Fontana Cottage. ליד ראינו את תעלות המים ששם הנשים היו מכבסות את הבגדים בזמנו. נכנסנו לחנות שבתוכה מוכרים ליקרים, ריבות, גבינות ונוגט. הבחורה בחנות היתה מאד נחמדה ונתנה לכולנו לטעום מהליקרים, הריבות ושאר הדברים. מאד אהבנו את ליקר הסברס שמתאים גם לתוספת ליין לבן, ספרייט או אפילו גלידה.

אחרי עצירה של כמה דקות נסענו לכיוון העיירה שלנדי לאכול ארוחת צהריים. עצרנו במסעדה Houseboat - מסעדה בהחלט טובה הצופה לחוף שלנדי. לא זולה' אך האוכל והשירות בהחלט מצוין.

אחרי ארוחת הצהריים נסענו לחלון הכחול (או לפחות לשרידים שלו). ליד אפשר גם לראות את הימה הפנימית - מעין בריכה שנוצרה מכניסה של מי ים לתוך היבשה בצורה שנראית כמו בריכה עגולה. ראינו, צילמנו וחזרנו למונית. היה גם מאד חם כך שהצורך במזגן היה גבוה…

cc61837294f6a916937bce79d40dae00.jpg?l=6

אחר כך נסענו למרסלפורן - חופי המלח. במקום יש מלא בריכות מלח וגם נקודת מכירה של מלח. עצרנו, צילמנו והמשכנו.

7e7fbb836504be67911d1984c433b564.jpg?l=6

הנקודה הבאה היתה מערת קליפסו: המערה עצמה סגורה למבקרים אבל במקום יש נקודת תצפית מרהיבה לחוף רמלה. גם פה מדובר בעצירה קצרצרה.

b76e398fb8a3624c37a9c497407d1851.jpg?l=6

לבסוף נסענו לכיוון המעבורת. הספקנו להגיע בשנייה האחרונה למעבורת של השעה 16:00 (אחרת היינו מחכים עוד חצי שעה). שייט קצר של כעשרים דקות ואנחנו כבר במלטה. מספיקים להגיע בדיוק לאוטובוס שיוצא לBuggiba. מכיוון שזו התחנה ממנה יוצא האוטובוס, אנחנו גם מספיקים לתפוס מקום ישיבה. האוטובוס נוסע לו בעצלתיים. באיזשהו שלב גם לא מעלה נוסעים כי אין לו מקום. באמצע הדרך מיכי מבין שעלינו על הקו הלא נכון ואם נרד בתחנה הקרובה למלון זה עדיין ייקח לנו עשרים דקות הליכה. מפה לשם האוטובוס לא עצר בכלל ובסוף ירדנו בתחנה רחוקה יותר ממה שרצינו ועברנו לצד השני של הכביש, רק בשביל לחכות שוב לאוטובוס ולקוות שלא יגיע מלא ושנוכל לעלות.הראשון שהגיע אחרי עשרים דקות אכן לא עצר. אחרי כמה דקות הגיע נוסף ועליו עלינו.

חזרנו למלון – מיכי הלך לעשות השלמות בסופר למחר ולארוחת ערב משפחתית שעשינו בדירה, ואני המשכתי עם הילדים למלון, להעביר את השעה הקרובה בבריכה.

יום ראשון – כפר הדייגים במרסשלוק (Marsaxlokk) ו-St. Peter Pool

במקור יום זה תוכנן לביקור בכפר מרסשלוק על מנת לשוטט בשוק המתקיים שם ביום ראשון. יצא שיום ראשון הראשון בחודש אוגוסט הוא יום של חג (לכבוד הגבירה של פומפיי) במרסשלוק (יש עוד מלא חגיגות כאלו במלטה במהלך השנה). לא היה ברור מה בדיוק יהיה בכפר, והאם השוק יתקיים. בנוסף קראנו שדווקא יום ראשון לא מומלץ להגעה לכפר בגלל הצפיפות של כל התיירים שבאים. מבחינתנו הסיבה שרצינו להגיע לכפר היתה ההמלצה של ליהי לגבי מקום שנקרא St. Peter's Pool. בכל מקרה לא תיכננו להגיע מוקדם מאד - בכל זאת אנחנו בחופש. היה לנו ברור שנצטרך מונית כי ההגעה באוטובוס מהמלון שלנו דרשה החלפה של אוטובוסים ונסיעה מאד מאד ארוכה. אחרי התייעצות עם הפקידה במלון ואחרי שיחה עם ליהי, החלטנו לנסוע וסגרנו מונית דרך ליהי בעלות של 30 יורו.
אחרי חצי שעה הגיע מיניבוס ריק שהיה רק לנו, והיתרון ביציאה המאוחרת (יצאנו בסביבות 11:30) התגלה בזה שלא היו בכלל פקקים, כך שהנסיעה ארכה חצי שעה. הגענו לכפר, ובשעה הזאת כבר לא נשאר זכר לדוכנים (לא יודעת אם זה בגלל החג או בגלל השעה המאוחרת). מצאנו מקום לאכול (Ta Frenc Il-koy Marsaxlokk – אני מאד נהנתי מדג בס שהזמנתי. השאר פחות התלהבנו מהמנות שלהם. במקום לא מקבלים כרטיס אשראי), ואז הלכנו לחפש סירה שתיקח אותנו לבריכה. היו איזה 3-4 דוכנים שהציעו שירות של שייט למקום, אבל הבעיה היתה שכבר לא נותרו מקומות בסירות ליציאה מיידית - בכל סירה יש מקום לתשעה אנשים ובגלל החג הרבה אנשים לקחו חופש ולכן היצע הסירות היה נמוך.

d26fec91de9b7e9961d329d4719d3052.JPG?l=6
בסוף מצאנו מישהי שרשמה אותנו לשעה 14:30 (השעה היתה 13:45) אבל כמו שכבר למדנו - במלטה לזמן יש זמן משלו... בכל מקרה סגרנו גם שעת איסוף (נותרה רק השעה 18:00) וקיווינו שנהנה במקום. עלות השייט הינה 5 יורו לאדם לכיוון. על דניאל לא שילמנו, כך שסך הכל שילמנו 40 יורו.

בינתיים התחילה במקום תהלוכה של נגני תזמורת. הילדים הסתכלו עליהם, נחו קצת בצל וחיכו בסבלנות. ב-14:30 הבנו שלא נעלה על הסירה ובפועל יצאנו לדרך רק בשעה 14:50. אחרי כ-30 דקות הגענו למקום. הסירה לא עוצרת ממש ליד הבריכה אבל אחרי שלוש דקות הליכה הגענו למקום עצמו. מצאנו פינה קטנה מוצלת והילדים ישר קפצו למים. סך הכל בילינו במקום שעתיים וחצי ומאד נהנו. לא היה חם מדי, המים נעימים והקפיצות למים בהחלט היוו אטרקציה לשלושת הילדים. דניאל מתישהו מיצה אבל עדיין נהנה להסתכל על אנשים אחרים קופצים. אריאל ומיכי אפילו העזו בסוף לקפוץ מהנקודה הגבוהה.
הסירה בחזור אספה אותנו קצת אחרי 18:00 והפעם היו יותר מתשעה אנשים עליה. כנראה שכשאין משטרה אפשר להגמיש את החוקים. הגיעו למקום כמה סירות, אבל וידאנו על איזו סירה אנחנו צריכים לעלות לפי הכרטיס שרכשנו.
החלטנו לחזור לכפר ולאכול שם ארוחת ערב ואולי לראות את הזיקוקים בערב בעקבות החג. אכלנו במקום שנקרא Cafe de Paris – מקום שליהי המליצה עליו. התפריט היה מאד מגוון (פיצות, פסטות, חביתות, סלטים, בשר ודגים) וכולם מצאו משהו שהתאים להם. השירות היה מהיר, האוכל היה טעים והמחירים לא היו יקרים. בהחלט הרבה יותר מוצלח ממה שאכלנו בצהריים.

שאלנו את המלצרים במקום לגבי הזיקוקים והם אמרו שזה יהיה רק בסביבות 21:00-22:00, ולכן החלטנו לא להישאר היות ומלחרת היינו צריכים להגיע לשדה התעופה מוקדם בבוקר.

דיברנו עם ליהי מראש ומונית הגיעה לאסוף אותנו בשעה 19:30. הפעם המחיר היה 35 יורו והנסיעה ארכה קצת יותר מבבוקר כי היו יותר פקקים, אבל סך הכל זה בהחלט היה כדאי.

יום שני – חזרה הביתה

שעת הטיסה היתה 8:55 ולכן ההסעה מהמלון נקבעה ל-6:15 על מנת לאפשר לנו להגיע כשעתיים לפני הטיסה. גם את ההסעה הזאת הזמנו דרך ליהי במחיר של 25 יורו. הגיע מיניבוס מפואר אפילו לפני השעה שנקבעה ונהג נחמד מאד. הוספנו לו עוד 5 יורו טיפ.

הנסיעה ארכה כ-45 דקות (נראה לי שניסה לעקוף את כל הפקקים ונסע הדרך שונה ממה שהגענו) וכל תהליך הצ’ק אין והבטחון היה מאד מהיר. הבורדינג לא נפתח בשעה היעודה, וכבר חששנו מעיכוב. בפועל, התחיל תהליך הבורדינג אך לא נתנו לאנשים לעלות על המטוס וחיכינו לא מעט זמן בעמידה. סך הכל הטיסה התעכבה בשעה ובמקום לנחתו ב-12:35 בארץ נחתנו ב-13:30. 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל מושקורית אלא אם צויין אחרת