66
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

פה ושם ושוב פה

רוקד בחתונה

רוקד בחתונה

אתמול נכחתי בחתונה של זוג הומואים, לראשונה בחיי, וזה הרגיש הרבה יותר טבעי ורגיל ממה שחשבתי.

בישוב שבו גדלתי לא ניתן להגיד שלהיות הומו היה דבר חריג או לא מקובל, כי זה פשוט לא היה. כלומר, זה היה משהו שרואים בטלווזיה וקורה בתל אביב או בניו יורק, אבל אצלנו בישוב או בבית הספר פשוט אין דבר כזה.

ביום גיוסי לצבא הכרתי את ההומו הראשון שפגשתי בחיי והוא היה נראה שונה לחלוטין ממה שראו בטלוויזיה. חשבתי שהומואים שמים איפור, מדברים מוזר ולובשים דברים צבעוניים. ואילו הוא נראה בחור רגיל לחלוטין בן גילי ולמעשה גם היה כזה. ולאחר מכן הכרתי עוד אנשים עם נטייה מינית שונה וזה באמת ובתמים לא הפריע לי מעולם.

אבל בחתונה של זוג בני אותו מין לא הייתי, ואני מודה שהרהרתי בבוקר היום השישי אם אלוהים מברך גם את נישואיהם של זוג מסוג זה. ספקותיי הוסרו כאשר אחות של אחד החתנים בירכה "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, יוצר האדם". בברכה זו הרגשתי שגם אלוהים מברך את בני הזוג שכן הם נוצרו כפי שנוצרו כל בני האדם ואין כל הבדל בין אהבתם ורצונם להינשא לאלה של זוג רגיל.

 

לפני שעה קלה הופיע פתאום אמבולנס ברחוב הקטן. הפראמדיקים עלו לקומה השנניה בית ממול ללא חיפזון וכעבור כמה דקות יצאו עם אדם מכוסה לחלוטין. מישהו, במרחק אווירי של 20 מטרים, מת הלילה. הנה עוד תזכורת לכך שהחיים קצרים ולכן חשוב לנצור כל רגע מהנה שיש לנו  בהם.

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל פה ושם ושוב פה אלא אם צויין אחרת