22
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

ברקיע החיים

35-8-7-5

הנפיחות התחילה אחרי 7 ימים... כאב כמו לפני ווסת ובטן גדולה וכאובה

פחות כואב ממה שזכרתי כאשר עשיתי הזרעה אבל אולי בגלל שהנפש שלי במקום יותר טוב.

ובכול זאת אני בלחץ מכול בכי כי אני מפחדת להרים, מנסה לנוח כמה שיותר ומבטלת ספורט וריצה אחרי שקראתי על הסכנה בתסביב שחלה

22:00 יומיים לפני אני מוציאה מהמקרר את הזריקה האחרונה

35 זריקות בשלוש וחצי שבועות

הבטן שלי מחוררת, כואבת, נפוחה

 

יצאנו אתמול מוקדם, ההורים של בעלי עוד ישנים אצלינו בחדר, נחירות קלילות ממיטת תינוק

מגיעים ברבע ל7 להיות ראשונים ונכנסים להמתין עד שקראו לנו די מהר לחדר התאוששות.

רק אני היום לשאיבה, הרגיע אותי שאין צורך להמתין לשום דבר וזה אומר במעבדה גם יחס ייחודי לביציות שיוציאו לי...

המרדים והאחיות והרופאה כולם חביבים והלבורנטית הצחיקה אותנו

ואז פתאום אני הולכת בחלוק אחרי האחות לחדר עם 2 דלתות גדולות ומולם כיסא גניקולוג פתוח לרווחה!

אבל הייתי רגועה

נשכבתי במקומי ומסביבי התארגנות

צפצוף המוניטור מרגיע- אולי כי אני אחות וכול ההתעסקות סביב מוכרת לי

"אני המרדים שלך- יש לך שתי מרדימים היום"

אני מחייכת עליו כאשר מסדר מדבקות על החזה לניטור הלב, האחיות אחת אחת ניגשות לאחל בהצלחה ומידי פעם נוגעות ביד שלי ושואלות לשלומי, הרופאה מסדרת את המקום שלי על הכיסא ומוודא שאני מכוסה עם הפיסוק והעירום שלי

אני שומעת מחלון את הלבורנטית - היא שואלת את השם המלא, ת"ז ושם של האב תוך כדי אני רואה שגם המרדים בודק אצלו, שואלים לאלרגיות ואני שומעת מספר פעמים את זה בחדר בניהם

התעסקות ליד הרגל "אני קושרת שלא תזוזי" אומרת אחת האחיות אבל זה ממש לא הפריע כי לא שמתי לב כי התחלתי להרגיש מוזר

"התחלנו? הבאת לי משהו?" אני שואלת את המרדים והוא מסביר שנתן לי אנטיביוטיקה וגם נוגד כאב ושזה עוד לא השלב של ההרדמות

הרופאה מסבירה על ניקיון שלי מבפנים ומכניסה ספקולום, אנחנו צוחקות על זה שהיא קוראת לזה ברווזון ושאני חשה "מסטולה" זה לא הפריע לי אחרי כול ההתעסקויות שהיה גם ככה שם למטה החודש ותוך דקה נגמר

ואז כבר היו מוכנים ונכנס הפרופסור ואמר שלום, שמעתי אותו אומר שהסיבה ששחלה שמאל שלי לא ממש הגיבה זה בגלל הניתוח פתיחת חצוצרה ושכול המנתחים האלו צריכים לבוא עליו להדרכה לפני שיגעו בנשים ואז הוא עשה אולטרסאונד מהיר ואמר שמוכנים .

הספקתי להגיד למרדים "לילה טוב" ואמר משהו על לספור אז ספרתי

 

ואז קולות ואמרו לי לעבור למיטה ואני בלי הכיסוי שער ששמתי לפני ואז אני בחדר התאוששות והאחות או הלבורנטית (לא זוכרת) מדווחת ששאבו לי 8 ביציות

 

7  מהן בשלות

 

כאבים בגב תחתון כמו של התחלה של ווסת, בקשתי נוגד כאב ואת בעלי.

התחלתי לשתות והוא צחק שאני מקשקשת להנעתי על מה היה וה8 ביציות ששאבו.

מידי פעם האחות לחצה על המכשיר ל"ד והרימה את הסדין לבדוק אם יש דימום

ואז אכלתי סנדוויץ'  והלכתי עם בעלי לעשות פיפי, ניתקו לי את העירוי ואז כבר התלבשתי

האחות באה למדוד לי פעם אחרונה ל"ד וחשבתי שהתכוונה לבדוק דימום אז בלי להתבלבל הורדתי מכנס ותחתונים!!!

שעה בדיוק אחרי שהתעוררתי מהשאיבה ישבנו בחדר האחיות והיא הדריכה אותי לגבי המשך היום...

לנוח

 

אמרו לי שמחר יתקשרו מהמעבדה להגיד כמה הופרו

בראשון להגיע ב10 להחזרה

 

הגעתי הביתה ישר לשבת על הרצפה לחיוך ענק וחיבוק חם!

 

זה כול מה שצריך בחיים!!!

אכלנו שווארמה עם ההורים של בעלי ונכנסתי לחדר לישון, הרגשתי מעולה אבל הגוף צריך לנוח

אני שמחה שאני אחרי

שאין עוד זריקות

 

אפילו חמותי שמה לב עד כמה יותר קל לי מפעמים קודמות (היא חושבת שזה היה הזרעה עם הרדמה, שאלה שאלות אבל לא היה כזה נורא כמו שחשבתי...)

כמה הנפש משפיעה על הגוף ולהפך!!!

 

היום בבוקר התארגנות רגילה ובעלי יוצא עם העגלה, בלילה הקפדתי לשתות הרבה והבטן הרגיש לי ממש נפוח- כאילו חודש רביעי! היה לי כואב לשבת ובאיזה שלב הערתי את בעלי כי הרגשתי שאני לא יכולה להרים לחיבוק בזמן בכי

הבוקר הרגשתי הרבה יותר טוב, אני ממשיכה עם השתייה המרובה ומנוחה אז אחרי שבעלי והעגלה יצאו נשכבתי בספה עם כוס ענקית של תה

אמרו שיתקשרו בין 9:30 ל10:00

הטלפון צלצל ב8:30

בכול זאת יום שישי

לא הבנתי עד כמה הרגע הזה הלחיץ אותי עד שלא ראיתי מספר של 04 על הצג

"שאבו לך 8, הופרו 5, לא להגיע ביום ראשון לפני השעה 10"

אני מתקשרת לבעלי, מתחננת שיהיה בחופש שלא אהיה חייבת לשקר להורים שלי לסדר שיגיעו לבייביסיטר... הוא אמר שידבר עם אנשים מהעבודה וצחק שצריך רכב גדול עם מקום לעוד 5 ילדים!

5

5 גושי תאים קטנים שלי ושל בעלי

 

אחים קטנים

 

ממתינים לרחם חם לגדל אותם

להפוך לילדים שלי

אני יודעת שזה לא מחייב שיצליח ואני יודעת שגם אם יצליח השאר יוקפאו ואולי אף פעם לא יגיעו לרחם

אבל כרגע אני מתענגת על הרעיון שיש לי 5

 

 

מעין

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל מעין686 אלא אם צויין אחרת