66
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

פה ושם ושוב פה

מגיעה השעה

מגיעה השעה

הוא כינס אותנו לנזיפה קבוצתית: "התפתחה כאן נורמה שמגיעה השעה ואנשים קמים והולכים הביתה". הוא התקשה אפילו להוציא את אותה שעה קסומה אך אני מניח שהתכוון לחמש. זוהי השעה, פחות או יותר, שבה העט נופל, באמצעות העכבר מקישים האנשים לוג אופ ובאמצעות הפה אומרים לילה טוב.

הוא המשיך בנזיפה: "אנחנו נותנים שירות ללקוחות ואם לא נעמוד בזמנים לתיקים השונים הם יעזבו אותנו לנותן שירות אחר". אמת, אך לא משכנע. מצידנו שיעזבו.

ואז הוא ציין: "עלול להיוצר מצב שנצטרך להישאר כאן עד מאוחר מאוד שלושה ימים ברציפות". שתקנו, אך מבטנו אמר הכול: חפש אותנו בסיבוב.

המציאות היא שפשוט לא אכפת לנו. השכר שלנו זעום, בוודאי ביחס לכמות העבודה שאנו משקיעים בהשוואה לכמות העבודה שלו. הרצון שלו לאסוף עוד ועוד לקוחות כדי להרוויח עוד ועוד כסף מובן, אך  אינו מענייננו. חוץ מזה, אם הייתי מחפש קריירה הייתי הולך להיות עבד באחד המשרדים הגדולים. אין לי שום כוונה להפוך לעבד נרצע במשרד בינוני.

אני מוכן לעבד קשה. הנה אני עובד כעת על שלושה תיקים גדולים במקביל ולא יישמעו ממני מילה אחת של תלונה. אין לי גם בעיה אמיתית להישאר עד שעה מאוחרת, אפילו שאני מגיע בימי הקיץ מוקדם. עם זאת, אין לי רצון להישאר עד שעה מאוחרת כי פשוט לא אכפת לי. אין לי זהות או הזדהות עם מקום העבודה. מצידי שיאבדו לקוח, מה גם שאני מתקשה לראות לקוח רץ למקום אחר ומשלם את "פרמיית ההיכרות" איתו לאורך שנה-שנתיים. אבל מצידי שיילך הלקוח אם הם לא ידעו לנהל את כמות התיקים שלהם מול כמות העובדים שלהם.

המציאות היא שלהם לא אכפת ממני. אם הם חשבו שיזרקו לי עצם בדמות בונוס (שהגיע לי באמת) ואהפוך לכלב שמסתובב על הגב ומכשכש בזנבו הרי שהם טעו בגדול.

בקיצור, נזיפה קבוצתית מיותרת שרק הגבירה את הניכור של האנשים למקום עבודתם. כבר באותו יום של הנזיפה כש"הגיעה השעה" עזבו העובדים את המקום.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל פה ושם ושוב פה אלא אם צויין אחרת