00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

פרקי ואני

אורז או תפוחי אדמה?

אורז או תפוחי אדמה?/עמליה

 

תפוח האדמה היה כמעט באותה דרגה כמו, מלך מלכי המלכים ,אצלנו בקיבוץ. הוא לא החסיר אף ארוחת צהרים ו

לא רק שלא החסיר ,אלא שהיה גם לובש כמה תחפושות שונות שהמשותף להן היה שהן  תמיד ל א היו כאלו מהמגדר הטעים, עד שנורא רצית לאכול מהן עוד ועוד, ולא היו  לא טעימות במידה כזו שתגרום לי לסרב לאוכלם .

הן היו נסבלות .כי באמת, בינינו,  מה אפשר כבר לקלקל בתפוחי אדמה?בדרך כלל הם בושלו במים מלוחים עד שהתרככו מספיק ,ואז או שהגישו אותם פשוט כך, או שעשו מהם פירה, או שטיגנו אותם ואז הם היו ממש טעימים!

המנה הזו הייתה נגמרת עוד לפני שהספקת להתאפס על עצמך ולראות מי נגד מי על השולחן,אלו שהייתה להם תפיסה מרחבית טובה היו הראשונים בהיררכית לקיחת המזון.ואני שלא היה לי שמץ מהכישרון הזה הייתי תמיד אחרונה.

אבל אין מקום לדאגה כי מנה טעימה כזו הייתה נדירה .אפשר לכנות אותה אפילו כתופעה על טבעית-מחו ץ לחוקי המשחק של הטבע.בימי השבת החורפיים הם כיכבו בצולנט והיו חומים ועסיסיים והכי קרובים למילה  טעימים/

בימי שישי לפעמים הגדילו לעשות והיו מכינים מהם סלט תפוחי אדמה קר.תפוחי האדמה שבשלו נחתכו לחתיכות קטנות והתקשטו במלפפון חמוץ ח תוך גס ובביצה קשה ,האוייבת מספר 2 שלי, בגללה או יותר נכון בגלל הלבן שלה לא יכולתי לגעת בסלט הזה.

בכול מקרה הם היו המושיעים שלי בארוחות הצהריים הנוראיות שלנו שבהן כיכבה במלוא הדרה המגעיל האויבת מספר 1 שלי  הקציצה הקצוצה שבשלה קוצצו לי ההפסקות ובזכותה גם ,ראוי לציין. פותחו כמה אסטרטגיות מילוט שהקנו לי הערכה רבה.לא אתאר אותן מפני שיש לי תחושה שקיימים עוד ניצולים שנעזרים בשיטות הללו.

הם היו האוכל העיקרי אם לא היחידי שאכלתי בארוחת הצהרים.ואחר הצהריים ב'ארוחת הארבע' היתי זוללת מלוא הפה את הלביבות-הלאטקס הטעימות שאימי נהגה להכין לנו ,ואם לא לביבות אז פשטידת תפוחי אדמה שנעשתה על פי אותו עקרון של הלאטקס והייתה רוויה בשומן וטעימה להפליא.וזה הדבר היחיד שידעה להכין.,

ומה על האורז.? הוא לא היה בכלל מועמד לתחרות.מי התייחס אליו בכלל.היו מבשלים אותו במים עם מלח בלי טיפת שמן. והוא היה יוצא עיסה דביקה לבנה כזו ומניחים אותו בפינה נידחת וחשוכה ואף פעם לא ראיתי שנגרע משהו מכמותה בסוף הארוחה.ימי החסד של האורז המושפל היו רק בימים שבהם היינו חולים במחלות בטן.אז הוא כיכב.אבל מי רוצה לזכור מחלות? ועוד מחלות בטן!

כך שהאורז היה נטול מעמד לחלוטין בקיבוץ הירוק והרחוק ממרכז הארץ.חברי הקיבוץ היו מה שמכנים עכשיו חנונים אשכנזים יוצאי פולין ליטא וגרמניה שהיו שקועים עד צווארם במאבק הרואי על מעמדם בחברה הקיבוצית. היה מוסכם עליהם ללא עוררין כי היקים –יוצאי גרמניה הם 'הגזע העליון' ויוצאי פולין וליטא נאבקו על מה שנשאר .מאמי הבנתי שהיהודים יוצאי ליטא היו כולם משכילים יודעי קרא וכתוב ואילו יוצאי פולין רובם נבערים מדעת לא יודעים קרוא וכתוב ולא מנומסים (תנחשו מאיזו מדינה עלתה אמי?).כמובן שגיליתי מהר מאד שהסתמכתי  על עדה שעדותה נשענת על הרגש ולכן אינה אמינה. בכו ל מקרה.למרות התחרות הקשה בין שלושת 'היוצאים' היה ביניהם משהו משותף גדול ועוצמתי שאיחד אותם .התאווה לתפוחי האדמה.

את מעמדו החזק והבלתי מעורער של האורז גיליתי כשהגעתי לצבא.או יותר מדויק .זו היתה רק התחלה.התחלה של הכרות עם אנשים שונים ממני בכול !באורח החיים .בהשקפת עולם .במאכלים שהם אוהבים  במוזיקה שהם שומעים.בבגדים ב שפה השניה  שהביאו מהבית ושלא היתה אידיש. ורבים מהם א הבו מאד אורז ואכלו אותו בוריאציות שונותאורז עם עדשים ירוקות  או חומות- מג'דרה.ואורז עם עדשים כתומות שנקרא קיצ'רי. ואורז אדום שאני מאד מאד אוהבת.?

ועוד מאות ואולי אלפי סוגים של מאכלי אורז.שלא לשכוח את הקובה אורז ואת הטבית שזה אורז עם עוף שיוצא כמו עוגה וזה ממש יאמי !ואת החמין שלהם שגם הוא עם אורז.

היום אני כמעט שלא אוכלת מאכלים מתפוחי אדמה.ושקית של תפוחי אדמה יכולה לשכב אצלי אפילו חודש ואילו אורז אני קונה בכמויות מסחריות ממש.אז מי המנצח אורז או תפוחי אדמה? אני חושבת שהיו ברור לכולם מי ההמנצח הגדול במדינתנו אבל,

עם הסתייגות אחת,

המנצחת הגדולה מכלם עבורי זו הלאטקס תפוחי אדמה,

 כמו שאמא שלי עשתה.

.עסיסיות .שמנות.ו עם המון אהבה.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

2 תגובות

קוביית רשימת הרשומות
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל עמי128 אלא אם צויין אחרת