22
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

ניבה-רשימות מצרפת

בורדו וסנט אמיליון- מחוז היין והיופי

23/05/2019

בורדו וסנט אמיליון-מחוז היין והיופי

 

העיר בורדו עוררה את סקרנותי הרבה לפני שביקרתי בה.איזה שם זה דרמטי וחזק "בורדו".הצבע התיאטרלי הזה אהוב עלי מאז ומתמיד. הוא גם צבעו של היין המסמל את העיר.ברור לכל חובבי המשקה האלכוהולי האדום העז שאי אפשר להיות בצרפת מבלי  להכיר את העיר בורדו וסביבותיה

אבל לא רק בגלל היין בורדו וסגולותיו אנינות הטעם. אפשר למנות מספר סיבות טובות מדוע להגיע לבורדו. העיר היא מה שנקרא

 ה"It City"  עכשווית,תוססת ומתקדמת. כשמגיעים אליה אפשר להיות רגועים. לא רק שמגלים יופי ארכיטקטוני מרהיב על כל צעד ושעל,נשאבים לתוך עיר חיה וסואנת שמציעה למטייל בה מגוון אפשרויות בילוי שיגרמו לו להבין מיד שהוא הגיע לעיר הנכונה.

"עזבתי את פריס במטרה לבנות את חיי בבורדו" אומר לי בחור פריסאי לשעבר שהעתיק אליה את מגוריו. "חברתי ואני עדיין נודדים בין אירבניבי אחד לשני אבל אנחנו לא מתייאשים ובסוף נמצא דירה"

את אנטואן פגשתי בבית קפה בפריס בו הוא עבד בדיוק כמו פרנק עליו ספרתי בבלוג על אנטיב.ואז לגמרי במקרה ראיתי אותו באחד מבתי הקפה המקסימים המפוזרים בבורדו ביד רחבה. העיר הזאת מסתבר,בנוסף היא יעד מושלם לחובבי הקפה ולא רק ליין.

אתחיל בנימה קלאסית יותר. בורדו,זאת עיר יפהפייה וגדושה בהיסטוריה. למתהלך בה יש הרגשה שהוא פוסע בתוך שמלה עשויה משכבות מבד קטיפה עשיר מהמאה השמונה עשרה.

הכיכר הנודעת, La place Quinconces בלב העיר,שחולפים על פניה מוכרחים להיעצר ולהתבונן בה. בתוכה ניצבת אנדרטה מפוארת ומרשימה ביותר

 היא נבנתה מחדש במאה ה19 והיא אחת מהגדולות באירופה עם נוכחות מלכותית וחזקה ובולטת למרחקים.

המאה ה18 מוזכרת מאוד בהקשר לבורדו שהרבה מהמבנים שלה שופצו,חודשו בתקופה הזאת. זהו תור הזהב,הפילוסופים והסופרים כמונטסקייה,מונטיין  ומורייאק (שלשת הM)  השתקעו תקופה בחייהם בבורדו ויצקו חלק מיצירותיהם ונשמתם בעיר. שמותיהם חרוטים על שלטי רחובות. וישנה כיכר ידועה שנקראת על שמם

"la place des grands hommes" הכיכר של האנשים הגדולים. יש בו מרכז מסחרי יפה.

ואחד המקומות הבולטים ביופיים גאוות העיר בורדו הוא "התיאטרון הגדול של בורדו" בית האופרה המפואר הבנוי בהשפעה של ארכיטקטורה יוונית קלאסית.התיאטרון שנבנה מחדש אחרי שריפה שפרצה בו במאה ה18 על ידי הארכיטקט ויקטור לואיס  נחנך בהצגת בכורה של המחזאי רסין "אטאלי". ויקטור לואיס היא דמות מפתח בחשיבות התפתחותה ושגשוגה של העיר בורדו אומר מנהל יחסי הציבור של התיאטרון לורן קרוזייה.  אני מקבלת ממנו הסבר יסודי ומפורט על בית האופרה המפורסם.שעבר גלגולים ותהפוכות. מבחוץ הוא  נראה כמקדש יווני אדיר מיימדים.גם בזכות הפסלים העתיקים המקשטים את חזית הגג

"אנחנו מארחים לא רק להקות בלט קלאסיות כי אם מגוון סוגי מחול ומוזיקה. להקת בת שבע הופיעה פה יותר מפעם אחת ואנחנו נוהגים להזמין להקות מרחבי העולם בסגנונות שונים" אומר בנימה מסכמת.

מבפנים התיאטרון מזכיר אולם נשפים ענקי ומפואר.כל פרט מחושב ומתוכנן למופת. ולמרות האשליה של וילונות מבד וקירות משיש. הבנייה היא מעץ והצבעים השולטים הם זהב תכלת לבן ואדום. נהניתי מאוד לשבת באולם שכולו הוד והדר ולהקשיב לחזרה של נגן צ'לו מתוך מופע שיעלה בקרוב.

כשעזבתי את בית האופרה הערב כבר גלש ברכות על העיר שנדלקה כמו במטה קסמים באלפי אורות .

הלכתי ברחוב הארוך  והבלתי נגמר "סנט קטרין" שופע בתי הקפה והמסעדות  ברובע מלא חיים "סנט פייר המרכזי" שחולש על כמה כיכרות מרשימות,ביניהן כיכר הבורסה

""Place de la Bourse .כמעט בסוף הרחוב סנט קטרין נמצא  בית הכנסת העתיק והגדול שמתמזג עם הארכיטקטורה המרשימה של העיר.

אחד מהאנשים שתרמו לפיתוח העיר הוא ראש העיר שכיהן עד לא מזמן אלן ז'ופה. שמו מעורר יראת כבוד בקרב התושבים שמעריכים מאוד את תרומתו לעיר.

"איזה יין תרצי  לשתות דרלינג" שואל גבר אמריקאי את בת זוגו. הוא איש עסקים המייבא יין צרפתי  למסעדות בפלורידה.בביסטרו "אורלאן" הם מספרים לי שפעם עד פעמיים בשנה הם עורכים מסע בין יקבי היין במדוק וסנט אמיליון כדי לבחור את היינות העונתיים. הם ממליצים לי לבקר בהם.

אני מספרת להם שמחר אסע לסנט אמיליון

היין ששתיתי בביסטרו בהמלצת המלצר שיודע לתאם אותו לפי העדפותיו של הלקוח היה טעים מאוד ופירותי. הגבר האמריקאי ואשתו שתו בהתאמה מספר כוסות ונשארו מפוכחים למדיי.

בלילה בורדו היא עיר שוקקת חיים.ברחובות מסתובבים אנשים רבים והמוני תיירים עם חיוך רחב שפוך על פניהם."יין ישמח לבב אנוש." האם כולם מבושמים מהאלכוהול? ייתכן.. בורדו שופעת לא רק במסעדות כי אם גם בברי יין מזמינים הממוקמים בין המסעדות. על יד בית המלון נורמנדי בו לנתי היה מקום שנראה כמוזיאון מעוצב. "la Maison du vin" בית היין הזה מתאים דווקא לישיבה  בשעות הערב המוקדמות.

היין טבוע עמוק בשורשי העיר הזאת  ולכן לא צריך להתפלא שגם למחרת בצהריי היום לאורך הנהר הגרון "La garonne" מתקיים שוק אוכל ביום שבת בבוקר עם דוכנים המציעים מגוון מעדנים ובמזג האוויר הטוב ,ההולכים ושבים נעצרו ואכלו צדפות או פלטת גבינות ולחם מלווים ביין אדום או רוזה.

לאורך הטיול תחת שמים כחולים נטולי עננים,העיר נראתה בחגיגה בלתי פוסקת של הנאות החיים. השילוב של השמחה והיופי,מדבק. אולי כדאי במקום כוס קפה לשתות יין בורדו ב12 בצהריים למה לא?כמו המקומיים .

 

אני נאלצת להיפרד זמנית מהעיר היפה ונוסעת לכפר הנמצא ממנה כארבעים דקות נסיעה ברכבת .

"יש לך מזל שלא תהיי בבורדו בשבת אחרי הצהרים הם יגיעו לפה אנשי הז'קט הצהוב והם מתכוונים לעשות אנרכייה  כהרגלם" אומר לי תושב העיר שמנחה אותי איזה טראם לקחת לתחנת הרכבת חלק מהאוטובוסים והרכבות לא נוסעים כי העיר נסגרת בגלל ההפגנה המתוכננת. 

ככל שאני מתקרבת עם האוטובוס(אותו לקחתי מהעיר הסמוכה) לכפר סנט אמיליון אני מבחינה במרחבים ירוקים המשתרעים בצידי הדרך. ,כרבע שעה הליכה מתחנת האוטובוס לכפר אפשר להתחיל להינות מהאווירה הכפרית הרגועה. לשמוע את ציוץ הציפורים וברקע מבחינים בבתי אבן שמורים להפליא.

סנט אמיליון כפר עתיק מימי הביניים. חוגג השנה עשרים שנה להצטרפותו למורשת אונסקו בזכות האתרים התרבותיים ההיסטוריים שלו. הכפר הינו כמו יין מרוכז במיוחד "סנט אמיליון" שאני מנסה אותו בארוחת הצהרים. זהו יין עשיר וכבד ולכן הסתפקתי בכוס קטנה כדי לשמור על האנרגיות הערניות.

יופיו העתיק והיותו מעצמת יין, (עוד מימי הביניים האנגלים נהגו לייבא אותו אליהם ).מושך אליו תיירים רבים ולכן ברחובות הצרים והרצופים באבנים נתקלים באנשים רבים שבאים  לקנות כמה בקבוקים באחת מהחנויות המציעות מבחר מרשים. בית יין בכפר נקרא ""chateau טירה הוא מקום המתמחה בייצור היין ומכירתו. בדרך כלל יש בו מרתף קריר שם מאכסנים את החביות העצומות. והוא מקושט בתמונות וציורים על הקיר.

ואחד מהאתרים החשובים ביותר בכפר הוא הכנסייה המונוליטית שנחצבה בצוק בין המאה ה12 ל 15 אחרי מסעות הצלב, מתחת לאדמה.מדובר בשטח גדול מאוד ובו שרידים מתקופת ימי הביניים כפסלים וחריטיי קיר  דרקון,בעלי חיים ומלאכים.האפלה השוררת בה מזכירה מאוד את כנסיית הקבר בירושלים וההשוואה בין שתיהן היא בלתי נמנעת כפי שמסבירה המדריכה. יש בו חלק ששימש לאתר קבורה. וחריטים של קדושים העולים לשמיים נמצאים בתקרה הגבוהה.

כשיוצאים החוצה  לאור השמש אפשר להתבשם מחדש מריח היין הנמזג לכוסות ביום אביבי של תחילת אפריל. לא משנה באיזו שעה נמצאים בסנט אמיליון, הכפר הקטן הציורי מתמלא בניחוח  משכר.

מזג האוויר הנאה מלווה אותי בחזרה בבוקר יום ראשון בדרכי לבורדו. הרכבת לפריס היא רק בערב ואני מנצלת את היום היפה לטיול נוסף בלב העיר. אני מבררת אם אנשי הז'קט הצהוב התפרעו ועשו נזקים אבל היא עברה בשלום מסתבר,ההפגנה.אולי הם חמלו על בורדו היפה והניחו לה. הרחובות  היו עמוסים במטיילים ובעיקר באנשים  היושבים במסעדות ונהנים כך נראה מבראנ'ץ עשיר שהוא טרנד פופולארי בימי ראשון.ובעיר שרוצה להגיד את המילה האחרונה, המסעדות מתחרות זו בזו  מי מציעה בראנ'ץ יותר מפתה. ברגעים אלו בהתבוננות בסועדים המבלים,נראה שהעולם שליו במיוחד ומהומות  זה ממנו והלאה...

אני מבחינה בכרזה על יד בית האופרה המודיע על להקת מחול נודעת שתגיע לבצע את "les 4 tendances" מאמצע חודש מאי. אולי זה תירוץ מספיק טוב לחזור אליה.ונדמה לי שלא רק בי חולפת המחשבה הזאת.

קבוצת תיירים גדולה נעצרה על ידי התבוננה בפרסומת ואחר כך בהשתאות שוב בתיאטרון המבהיק והזוהר בשמש כמו הבחינה באל היין המשתזף על גג הארמון.

"It’s a great city Bordeaux" אומר אחד מהם באנגלית במבטא אמריקאי ולא נותר אלא להסכים.

 

 

המלצות  נוספות.

בורדו

. Brasserie d'Orléans מסעדה אורלאן,מעולה! מלצרים חביבים במיוחד.

Hotel de Normanide בית מלון במרכז העיר על יד place de la Comédie מלון מצויין עם ארוחת בוקר טובה במרכז העיר

 

 

כפר סנט אמיליון

מסעדה  chai Pascal  טובה ועממית

ביקור בchâteau  la rose brisson ,בית,מרתף יין מקסים שם אפשר לטעום גם מסוגים שונים של יין

לינה בצימר איכותי ושיקי בפתח הכפר Chambres d'Ovelines

 

תמונות מלמעלה למטה

בורדו פנורמה על כיכר הבורסה

כיכרQuinconces

טיילת העיר

רחוב סנט ג'ימס 

ברסארי נורמנדי

התיאטרון הגדול של בורדו,חלק מהתקרה

הגג

כפר סנט אמיליון

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

3 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ניבה יוסף אלא אם צויין אחרת