00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

יוסי רגב

אנטוניו גראמשי, רוחו עז

בקיצור: האדם שהושם בכלא באיטליה, אך רוחו ניצחה $$$ [4780]
אל רשימת התגיות המסודרת ( <- קליק על)
אל רשימת ההרצאות שלי ביוטיוב ( <- קליק על)
אל רשימת הפוסטים המסודרת בבלוג שלי  ( <- קליק על)
אל רשימת הנושאים שלי ( <- קליק על)
זה הסיפור להיום. אם זה מוצא חן בעיניכם, תבואו גם מחר. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, יחכה לכם סיפור חדש.
 
גראמשי בסרדיניה
       כאשר היינו בטיול בסרדיניה היגענו, בהפתעה, למוזיאון "גראמשי" שבעיירה גילרצה (Ghilarza). אנטוניו גראמשי הוא הוגה דיעות איטלקי חשוב, אחד מהאישים הבולטים שיצאו מסרדיניה. אל המוזיאון נחזור בהמשך, ונתחיל בסיפור שלו.
חייו של גראמשי
       אנטוניו גראמשי נולד בשנת 1891 בעיירה אלם שבסרדיניה, אבל משפחתו עברה לגילרצה. שם הוא גדל ושם הוא התחנך. למרות שהוא בא ממשפחה ענייה, התבלט גראמשי כבר כצעיר מבריק והגיע לאוניברסיטת טורינו. תוך זמן קצר הפך גראמשי לעיתונאי והוגה דיעות, שקולו נשמע. הוא ראה את המאבק של הפועלים בטורינו, עיר תעשייתית, וזה השפיע על השקפותיו. הוא הצטרף למפלגה הסוציאליסטית, אך בשנת 1921 הקים, עם כמה מחבריו, את המפלגה הקומוניסטית האיטלקית, והפך להיות מנהיגה. כשהשתלט מוסוליני על המדינה באיטליה, נאבק גראמשי בפאשיזם, מאבק אידיאולוגי קשה. מוסוליני, שלא אהב אנשים שאינם הולכים בזרם שלו, ולא נמנע גם מלהרוג אחדים, שם אותו בבית סוהר, בתנאים קשים שפגעו בבריאותו של גראמשי. 11 שנים ישב גראמשי בבית הסוהר, עד שבריאותו התמוטטה, ואז שוחרר, כדי שימות בגיל 46 בביתו, ולא יגידו שהוא מת בבית הסוהר.
           
                  אנטוניו גראמשי (מוויקיפדיה)   
    אבל גם בתנאים הקשים של בית הסוהר הפאשיסטי, לא נשברה רוחו של גראמשי. הוא ישב וכתב, וכתב, מילא מחברות שלימות בתצפיותיו וברעיונותיו והבריח את כל המחברות על מחוץ לכלא. למרות נקודת ההתחלה הקומוניסטית של גראמשי, הוא התרחק מן המרקסיזם ומן הדטרמיניזם ההסטורי שבבסיסו, והגיע להשקפות מעניינות (לדעתי). כאשר הפסידה איטליה במלחמה, ומוסוליני ניתלה בדונגו, עם ראשו למטה, הוצאו "מחברות בית הכלא" לאור, שלושים מחברות, 3,000 עמודים. הן עשו רושם גדול באיטליה, תורגמו לשפות רבות אחרות, ושימשו נושא לדיון בחוגים פוליטיים ובאוניברסיטאות רבות, וגם במחלקות לסוציולוגיה וגם במחלקות לפוליטיקה ומימשל, גם באונ' בן גוריון. גראמשי אומנם מת בכלא של מוסוליני, אך רעיונותיו של גראמשי לא מתו!
       גרמשי לא היה איש שהולך בתלם. בשנת 1926 הוא יצא נגד סטאלין, וכתב מכתב נגד כמה ממעשיו הנלוזים של הרודן הרצחן, אבל המכתב הזה הושתק במפלגה הקומוניסטית שהיתה נאמנה ל"שמש העמים".
הנון-דטרמיניזם של גראמשי
       אינני מזדהה עם דיעותיו של גראמשי, אבל אני חושב שראוי להכיר את רעיונותיו ולהתמודד איתן. אינני יכול במסגרת הצרה הזאת של בלוג, שנועד גם לאנשים שאין להם סבלנות לקרוא טראקטטים ארוכים ומסובכים, לסקור את כל רעיונותיו. לפיכך אציג כמה מכיווני המחשבה של גראמשי, על קצה המזלג, ומי שיתלהב – שילך ויקרא, באינטרנט, או בספרים.
       גראמשי שולל, כאמור, את הדטרמיניזם ההסטורי של קארל מרקס, שטען שתהליכים כלכליים וחברתיים הם המכוונים את ההתפחויות ההסטוריות – באופן בלתי נמנע. גראמשי, בשנות השלושים של המאה שעברה, מתייחס לעובדה שהתהליך הבלתי נמנע של מרקס, שאמור היה להביא למהפכה, שבה הפרולטריון, מעמד הפועלים, יעיף את הבורגנים מהשילטון וייצור חברה אידיאלית, חסרת מעמדות – התהליך הזה לא התקדם, ולהיפך, לשילטון עלו כוחות אנטי-פועליים, שמשתפים פעולה עם הקפיטליסטים הקשים ביותר. גראמשי רואה בחברה האזרחית ובתרבות את הגורמים החשובים יותר בתהליכים ההסטוריים. הבורגנות שולטת, לא רק באמצעות שליטתה בממשלה ובצבא, אלא באמצעות שליטתה במשפט, בחינוך ובתקשורת. המעמד השליט קובע את כללי המישחק, וכל יתר המעמדות נאלצים לפעול בהתאם, ואינם יכולים לצאת מהמסגרת שקבע המעמד השליט, ההגמוני. כדי להתגבר על הסד הזה, צריך לעסוק ביצירת תרבות נגד, עם חינוך ותקשורת, שפועלות נגד התרבות ההגמונית.
       אינני יודע אם ארדואן, טראמפ ונתניהו שמעו על גראמשי, אבל אתם יכולים לראות שכל השלושה, שעלו לשילטון באופן דמוקרטי (אגב כמו מישהו אחר שאת שמו אינני רוצה להשמיע), ומייד נכנסו למלחמת חורמה בתיקשורת. ארדואן שם בכלא מאות עיתונאים. נתניהו משקיע מאמץ אדיר במאבק נגד התקשורת, בהקמת "ישראל היום", עיתון, שאם היה מצליח, היה מחסל לחלוטין את העיתונות בישראל, בהחתמת כל מפלגות הקואליציה על כך שמותר לו לעשות בתקשורת מה שהוא רוצה, בניסיון (שעוד לא נגמר) לחסל את רשות השידור, ואחר כך את תאגיד השידור, ובמאמץ לפגוע ברשתות הטלביזיה, כך שלא יוכלו להביא תחקירים לידיעת הציבור. מאמץ אדיר כל כך, שמביא אותו אל סף כתבי אישום. גם תקציבי המיליונים, המוקדשים ל"חינוך תורני", כלומר ניסיון להביא את הצעירים לידי "חזרה בתשובה", גם זה תואם את קו המחשבה הזה. גם טראמפ מנהל כל הזמן מלחמה ב"ניו יורק טיימס" ובכל העיתונים, שמספרים על מעלליו.
המוזיאו של גראמשי
       כאמור היגענו למוזיאון Casa Gramsci במיקרה. המוזיאון לא היה כלול בתוכנית המסע, שסיפקה לנו חברת התיירות שאירנה לנו את הטיול. אבל המדריך, ששוחח איתי ארוכות במהלך השעות הרבות של נהיגה בכבישי סרדיניה, הבין כנראה שהמוזיאון הזה ידבר אלי, והביא אותנו לשם.
       האתר אינו מוזיאון מודרני עם תצוגות ועם מסופי מחשב. זהו, בסך הכל, הבית בו גדל גראמשי. במוזיאון שישה חדרים, בשתי קומות. בקומה הראשונה רוכזו כתביו של גראמשי, עיתונים מאותה התקופה, וספריה שלמה של 3,000 ספרים, רלבנטיים להגותו של גראמשי. בקומה השניה ניתן לראות את חדר השינה שלו, וכן אוסף של הקלטות, עם מה שאמרו עליו אישים שונים. במקום ניתן לראות את תצלום חדר המאסר שלו בבית הכלא, את התצלום המוגדל של המיכתב שכתב גראמשי לאימו מן הכלא שבו הוא מסביר לה שהוא יושב בכלא, משום אינו מוכן לשנות את דיעותיו ואינו יכול להצטרף לתומכים בדוצ'ה.
       מה שהבאתי פה בפניכם הוא טיפה מן הים של 3,000 הדפים של "מחברות בית הכלא", שכל אחד מהם ראוי לקריאה ולדיון.
עוד
       עוד על גראמשי תוכלו לקרוא בוויקיפדיה, בכתובת:
https://he.wikipedia.org/wiki/ אנטוניו_גראמשי
       עוד על סרדיניה תוכלו לקרוא, אם תעשו קליק על התגית
סרדיניה
 
     האם גראמשי צודק? 
       מה אתם חושבים? מה אתם מרגישים?
יוסף רגב
-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-
   המונה היומי: עד היום היו 956,229 כניסות לבלוג שלי, וזאת מאז שהתחלתי ב-22.2.2006
 
 
תגובות
      אם בהמשך הקטע (הפוסט) הזה יש תגובות, קיראו גם אותן. כשאנשים מתווכחים אתי, עולות נקודות חשובות, שלא נכנסו למסמך המקורי שכתבתי.
      אם הדברים שכתבתי פה מעוררים אצלכם מחשבות, והרי לשם כך אני כותב אותם, אנא, הגיבו לדברי בבלוג עצמו, ע"י קליק על "הוספת תגובה", כדי שאדע שקראתם וחשבתם עליהם.
      אם התגובות שלכם מתייחסות לנקודה מסוימת במה שכתבתי, סמנו אותה בשדה "נושא" ע"י מספר בסוגריים מרובעים כפולים, לדוגמה [[1]], ואני אכניס את המספר הזה בתוך הטקסט שלי.
      כיתבו תגובות. אל תהססו. אין צורך להיות בלוגר רשום. אין חובה לתת כתובת דוא"ל. כל אחד יכול לכתוב את שמו – ולהגיב (עד 500 מילים).
      אם האותיות קטנות וקשה לכם לקרוא – לחצו על מקש ה-CTRL ביחד עם מקש התו "+" (פלוס), ואז האותיות יוגדלו.
 
תגיות
   את רשימת התגיות מסודרת לפי מספר הפוסטים תוכל לראות אם תרדו למטה.
       את רשימת התגיות מסודרת לפי סדר אלפאבתי, ניתן כאמור לראות בכתובת:
http://www.tapuz.co.il/blogs/viewentry/7347329
       חיפוש מאמר, או נושא, בשדה "חפש בבלוג הזה", בפינה הימנית העליונה של החלון הזה.
        את רשימת הנושאים בבלוג שלי וגם את הוראות השימוש, ניתן לראות בכתובת:
http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=897416
 
תגיות: טיולים, טיולי חו"ל, סרדיניה, הסטוריה, אנטוניו גראמשי, איטליה, קומוניזם, מוסוליני, סטלין, פאשיזם, קרל מרקס, סוציולוגיה, תקשורת, ביבי, ארדואן, דונלד טראמפ, ישראל היום

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

6 תגובות

סטטיסטיקה
מספר כניסות לבלוג מה - 02/2006
966,662
תגיות
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל יוסי רגב אלא אם צויין אחרת