33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

חיים רק פעם אחת

צרכנות ,טיולים ,אוכל ,ספורט ,אומנות

סיור ואירוח בכפרי הבדואים בגליל – חוויה יש למה לצפות

סיור ואירוח בכפרי הבדואים בגליל – חוויה יש למה לצפות

https://www.facebook.com/bedouingalilee/

הבדואים בישראל הם אחת מהקבוצות האתניות הערביות בחברה הישראלית שמאמינות בדת האסלאם.

הבדואים מהווים כ-3.5% מאוכלוסיית ישראל.

באזור הגליל התגוררו עד קום המדינה שבטים בדואים רבים, רובם נודדים למחצה. בזמן מלחמת העצמאות חלקם עזבו לסוריה וירדן. אך לקראת תום המנדט הבריטי בארץ ישראל ובמהלך מלחמת העצמאות סייעו בדואים רבים לצה"ל מתוך אמונה שהשלטון הישראלי החדש ייטיב עימם. בשנת 1949 מנו הבדואים בצפון ישראל כ-6,500 נפש.

נכון לשנת 2004, מתגוררים כ-60,000 בדואים בצפון ובמרכז מדינת ישראל, ובעיקר בגליל ובעמק יזרעאל המשתייכים לכ-75 שבטים שונים.

עם הריבוי של אוכלוסין בגליל ועיבוד אינטנסיבי של הקרקעות חל אצל הבדואים של צפון הארץ מעבר מזורז להתיישבות קבע. הממשלה תמכה בכך ובנתה יישובים קבועים במיוחד לבדואים עם קרקעות זולות ותשתית ציבוריות מפותחות - בתי-הספר, קופות-חולים וכו', כנ"ל גם תשתיות של מים, ביוב וחשמל. אזור גוש שגב היה תחום הנדידה המסורתי של שני שבטים: שבט ערב אל סוועאד (צפונה לכביש סכנין) ושבט ערב אל חוג'יראת (אנשי הסלעים / האבנים) המתגורר דרומה ממנו על רכס יוטבת. שני השבטים הבדואים האלה הם הגדולים באזור הגליל. בתחילת שנות ה-1980 שבט החוג'יראת מונה כ-3,500 נפש, ושבט הסוואעד - כ-3,000 נפש. מרביתם של בני השבט חוג'יראת מתגוררים בכפר ביר אל-מכסור, והשאר נשארו על הרכס ביישוב הישן דהרה הנמצא ליד יודפת העתיקה.

הבידואים משרתים בצה"ל ותורמים לביטחון המדינה.

בסמת טבעון: קבלת פנים וסיור ב"עולם שנעלם".

ההחלטה על הקמת היישוב נתקבלה בשנת 1963 ומטרתה הקמת יישוב קבע בשביל השבטים ערב אל-סעדיה וערב אל-זבידאת אשר התיישבו באזור הגליל בימי המנדט הבריטי. היישוב נקרא על שום חורבת בַּסְמֶה שעליה נבנה וטַבְּעוּן שמה הערבי של קריית טבעון הסמוכה.

בשנת 1965 החלה הקמת היישוב לשני השבטים ונבנו שתי שכונות שיצרו את הבסיס ליישוב. בשנת 1969 הוכרז כמועצה מקומית. בשנת 1992 צורפו ליישוב שלושה שבטים בדואיים נוספים חילף, זביאדת וחואלד ולשם כך נבנו שכונות חדשות. נכון ל-2010 ביישוב ארבע שכונות עיקריות: יסמין, משאיח א-סעדיה, חילף וזבידאת. השכונות מאוכלסות לפי שיוך שבטי ומופרדות אחת מהשנייה הן מבחינת תשתיות והן מבחינה פיזית כאשר כל אחת נמצאת על גבעה אחרת ומופרדת בחורש טבעי וגאיות.

 

גם בעשור השני של שנות האלפיים, חיים בשטח היישוב חמישה שבטים בדואיים שונים שלכל אחד מהם שכונה ביישוב. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2017, מתגוררים בבסמת טבעון 7,735 תושבים

פתחנו את הסיור  בליווי של המדריך מוסא עיאדאת  מזרזיר

בבסמת טבעון בגלריה עולם שנעלם מורשת הבדואים

פסליו הרבים של סאלח עליסאת' משבט חילף מספרים את סיפורה של החברה הבדואית המסורתית:  סצנות אופייניות הלקוחות מעבודת השדה, מלאכות הבית, מטקס הקפה, מפגשים חברתיים, מטקסי נישואים ולידה. עליסאת' מרבה בפרטים, מעביר את מרבית המידע כפי שנוצר בזיכרונו למען תיעוד ושימור המסורת. הפסלים הפיגורטיביים מגולפים בעץ, שובים את העין ואת הלב, קלים להבנה ולפרשנות ומעוררים חיבור מידי.

סאלח מספר כי נחשף אל מלאכת הגילוף כילד בסדנה של דודו, שהיה מגלף בעיקר את העלי והמכתש לטחינת קפה. לאחר שעות של התבוננות בעבודת הדוד, החל לגלף בעצמו. עם השנים השתפר והתמקצע במיומנותו בפיסול בעץ והקדיש את מרבית עבודותיו למורשת הבדואים בגליל.

עבודותיו של סאלח מדברות בשפת האמנות הנאיבית- מרובת פרטים ודמויות בסצנות מחיי היומיום. הצלמיות הארכיטיפיות מייצגות בעלי תפקידים בחברה הבדואית.

עליסאת' מבקש לאחוז בשרידים אחרונים של זיכרון. הוא משמר את געגועיו לעולם שנעלם. כבן למורשת מרתקת שהולכת ונשכחת הוא לא מסתפק בבריאת עולם שלא ישוב עוד לצורך אמנותי בלבד, אלא רואה חשיבות בהעברת הסיפור לדורות הבאים, כחלק מתפקידו זה הוא מארח בביתו יחידים וקבוצות ולאחרונה גם מרחיב את היריעה, מציג את פסליו ומסביר את מנהגי העדה. לצד עיסוקו המתמיד בעבר, מבטו האופטימי צופה קדימה, ומעביר מסר של שיתוף, אחדות ושלום, מטיף לקירוב לבבות בין העמים והדתות "בסופו של דבר, אחרי מלחמה, אנחנו יושבים ועושים שלום על כוס קפה. אם כך, במקום לעשות מלחמה, בואו פשוט נשב ונשוחח על כוס קפה".

 

 

IMG_5538.JPGIMG_5535.JPGIMG_5531.JPGIMG_5522.JPGIMG_5521.JPGIMG_5524.JPGIMG_5527.JPGIMG_5523.JPGIMG_5526.JPGIMG_5525.JPGIMG_5528.JPGIMG_5529.JPGIMG_5533.JPG

 

חיבורו של עליסאת' למקום ולאדמה ניכר ביצירתו האמנותית ושזור בקורות חייו. עליסאת' שירת במשך 31 במשמר הגבול בצפון, היה מראשוני הסיור הכפרי ויחידת ארז הנלחמת בפשיעה הכפרית. תבנית נוף מולדתו, אותה הוא חווה בפעילותו היומיומית מוצאת את ביטויה בחומרים איתם הוא יוצר ובנושאי עבודותיו. עליסאת' פועל מתוך מחויבות ומסירות חברתית עמוקה, הוא מארח יחידים וקבוצות בביתו, מציג את פסליו ומסביר לאורחיו את אורחות החיים הבדואים. בנוסף, עליסאת' מתנדב בקביעות ובמסירות במשטרה, ביחידת המתמידים של המועצה האזורית זבולון ובמחלקה האונקולוגית ילדים, בבית החולים רמב"ם.

תערוכה מקיפה זו היא עוד נדבך בפעילותו למען הנחלת המורשת הבדואית, מתוך אמונה בשיח מקרב, ורצון להכרות כנה.

האמן סאלח עליסאת בסמת טבעון.
לפרטים : 0523627580

 

סיור בנחל ציפורי כולל סדנא במקום

יש נחלים שכדי להגיע אליהם אנחנו מצטיידים בנעלי הליכה, תרמיל, גלונים של מים ויוצאים למסע כדי להגיע אל גדותיהם. ויש את אלה, הנגישים והחביבים, שהם בהגדרה שלנו "נחלים של שבת", וכזהו אחד המקטעים של נחל ציפורי.

ראשיתו של הנחל, שהוא מהיפים בארץ, בהרי נצרת וסופו אחרי 32 ק"מ, בהתמזגותו אל תוך הקישון. בדרכו חוצה הנחל יערות, בוסתני פרי, כרמי זיתים ושדות חקלאיים ועל גדותיו רועים בנחת עדרי צאן שמוסיפים לנוף הפסטורלי וקול צליל הפעמונים, התלולים על צווארם, מנעימים ברקע.

גדות הנחל מכוסות בימים אלה במרבד ירוק ורענן והן כר פורה לחובבי הליקוט. על אם הדרך תוכלו ללקט את גרגר הנחלים, את הגדילן, החמציצים, החובזה והנענע המסולסלת, ולהוסיף לאוכל שתביאו מהבית. את היין תאספו מאחד מיקבי הבוטיק באזור - "שדות", "טוליפ", "הגבעה" ו"סריג", ואת המטעמים תפרשו על מפה משובצת ותערכו לכם פיקניק (בינגו לרומנטיקנים) בצל העצים שעל גדת הנחל ולקול צלילי פכפוך המים.

לאחרונה סיימה רשות ניקוז ונחלים קישון את הכשרתו של מסלול טיול נינוח על גדת הנחל שנגיש לכולם, כולל גם לעגלות ובעלי מוגבלויות. מדובר בפרויקט קהילתי של שיקום הנחל

בקטע שבין כפר ראס עלי לטחנת הנזירים, שמטרתו להחזיר לו את תהילת העבר, לימים שבהם היה נחל חשוב שקיבל את שמו מהישוב היהודי, ציפורי, בו שכנה הסנהדרין.

התושבים והחקלאים של האזור התגייסו להצלחת הפרויקט, בין השאר, גם כדי להדק את הדו-קיום ושיתוף הפעולה במיוחד בימים אלה. החקלאים הערבים והבדואים, שאדמותיהם גובלות בגדת הנחל, הסכימו שקטעים מהשביל יעברו בתוך שדותיהם, כך גם רועי הצאן והבקר "הקבועים", שהחליטו להטות אז אזור המרעה במטרה לשמור על הנחל וסביבתו.

 

 

IMG_5575.JPGIMG_5557.JPGIMG_5572.JPGIMG_5561.JPGIMG_5551.JPGIMG_5550.JPGIMG_5578.JPGIMG_5544.JPGIMG_5543.JPGIMG_5546.JPGIMG_5541.JPGIMG_5547.JPGIMG_5552.JPGIMG_5549.JPGIMG_5558.JPGIMG_5556.JPGIMG_5559.JPG

 

 

אורכו של המסלול החדש שבו אנחנו סיירנו, שהמקומיים קוראים לו בחיבה "הטיילת", כשני ק"מ והוא עובר בין נופים יפים, חקלאות מסורתית, בעלי חיים, שרידים היסטוריים, מפלונים ומעיינות שמפכים וזורמים ביובלים קטנים אל נחל ציפורי. הנחל חוצה בדרכו שדות, ולכן חלק מהמסלול עובר על גשר אבן שנבנה כאילוץ לאורך הנחל, מאחר ואחד החקלאים סירב להפקיע חלק מהשדה שלו. במקרה שלו הבעיה הפכה ליתרון שמשתלב יפה בנוף ומוסיף עוד עניין לטיילת. ולגבי החלקה, נראה שהחקלאי טעה מאחר שבשטחה נובעים הרבה מעיינות קטנים שלמימיהם אין לאן לזרום והם מציפים לו את הקרקע.

המסלול עובר גם במבנה טחנת הנזירים, שאף היא שוקמה כחלק מהפרויקט, וכך גם הבוסתן הסובב אותה, הבריכה האקולוגית והבריכונת הקטנה שבה נובעים מי המעיין צלולים המותרים לשתייה, שהפכו למתחם ירוק ומזמין לפיקניק רומנטי, לחגיגה משפחתית ולמקום לשכשך רגלים בימים חמים.

הטחנה העתיקה היא מבנה אבן מרשים ביופיו שנראה מרחוק כטירה עוצמתית החולשת על האזור ועל הנחל שזורם למרגלותיו. המבנה, השייך למנזר הכרמליטים החיפאי, נבנה לפני כ-250 שנה ותפקד אז כטחנת קמח שגלגליה הופעלו על ידי מי הנחל. עם השנים, הוא עבר מספר גלגולים בהם מקום למגורים ופעילות של הנזירים, ומכאן גם שמו, ובמשך הפך גם לאולם וגן אירועים. היום הוא מתפקד כמרכז הדרכה לשיקום נחלים של רשות הניקוז

בטחנה קיבלו אותנו בנגינה בדואית מסורתית וגם בריקודים של קבוצת בנות ובנים בדואים בלבוש מסורתי והנעימו לנו את הזמן..

תחילת המסלול מהחנייה הסמוכה לטחנת מרפוקה בכפר ראס עלי. מהחנייה יורדים לשביל - פניה ימינה תוביל אתכם לטחנת הנזירים המרוחקת כ-750 מטרים, פנייה שמאלה תעבור בגשרון העץ מעל הנחל ותמשיך עוד כ-1.250 ק"מ עד לעין יבקע, המוכר גם בשם "מעיין הסוסים", הממוקם למרגלות הכפר כעביה.

 

זרזיר אוהל הידידות  כפר זרזיר

משם המשכנו לבית זרזיר לאוהל הידידות - אירוח בדואי של מוסא, מורה הדרך ששם לעצמו לשמר את המורשת הבדואית, בטיולים, אירוח וסיפורים על ההיסטוריה הבדואית.

אוהל הידידות פועל משנת 2001 ומנוהל ע"י מוסא עיאדאת, משבט עיאדאת שבכפר זרזיר.

צוות אוהל הידידות מציע לאורחים אירוח מלא באוהל בדואי אותנטי, מסודר, עם מקלחת ושירותי צמודים וארוחת בוקר.

במקום מסעדה מזרחית הכוללת אוכל אוטנטי. המקום הוא אוהל בסגנון בדואי ברמה מאוד גבוהה מבחינת מבנה ועיצוב חוץ ופנים. לאוהל הידידות גישה נוחה הכוללת מקומות חניה מעל 50 וכוללת גישה לנכים.

מסעדת אוהל הידידות ממוקמת באיזור הצפון בכפר בית זרזיר, והגישה נוחה במיוחד למי שמגיע מאיזור הצפון והמרכז. האוירה נוחה מאוד וייחודית וברמת שירות גבוהה. המשפחה חיה בעמק יזרעאל כ-160 שנה תוך קשרים הדוקים עם השכנים היהודים בעמק מלפני קום המדינה ועד היום הזה. לאוהל הידידות 10 שנות נסיון של אירוח.

באוהל הידידות ניתן לערוך אירועים סגורים ומתואמים מראש עד ל- 80 איש, לכל מטרה:

ימי הולדת, ימי כיף לעובדים, חינות, מסיבות, בר/בת מצווה, מסיבות רווקים/ות, חתונות, טיול קבוצתי לשבת ועוד...

אוהל הידידות פועל בכל שעות ביממה ופעיל במיוחד בשבתות, כאשר האטרקציות רבות ומעניינות:

אירוח בדואי אותנטי ומסורתי עד 120 איש.

סיור בכפר והרצאה על חיי הבדואים בעבר ובהווה.

אפשרות לינה במקום (עד 80 איש)

שירותי קייטרינג

סדנאות בישול מיוחדות

הספקת מזון וכלים שלובים

טיולים מאורגנים באזור עמק יזרעאל מספר על התיישבות ב200 שנה

מהאוהל לפחון ולבית הקבע

האירוח 45 ש״ח לאדם ארוחת בוקר גם 45 ש״ח

במקום סיפר לנו סאפי מקלדה - אחראי לפיתוח תיירות במגזר הבידואי והדרוזי

ושותף בכיר בפרויקטים החוויה הבידואית ,כפר ביקרת

אוהל הידידות, בית זרזיר עיאדאת. טל: 053-9419103, פקס: 04-6514392

אצל ג'לילה: סדנא + ארוחת צהריים

מאוהל הידידות נסענו לביתה הפתוח של גלילה אירוח קולינארי בכפר זרזיר.

ג'לילה אישה בדואית מודרנית, שמקדמת את מעמד האישה בקהילה והופכת את האישה לעמוד המרכזי במשפחה.

ג'לילה אנעים כאשה וכמחנכת בדואית, התקשתה לעמוד מהצד לנוכח דעות קדומות שחוותה על בשרה והחליטה לעשות מעשה. היא פרשה ממערכת החינוך והחליטה לעשות שינוי מלמטה. האמצעי: לפתוח את ביתה הפרטי ואת מטבחה לכל דכפין על מנת לעשות שינוי דרך הבטן. עם כניסת האנשים לביתה ולמטבחה, מאמינה ג'לילה, כי אפשר לגשר על הפערים בחברה הישראלית. אוכל כאמצעי מקרב ולא כקלישאה אלא כביטוי הלכה למעשה.

גלילה הינו מטבח ביתי בכפר זרזיר שמנוהל על ידי גלילה האחיינית של עבד אלמג'יד חדר לימים עמוס ירקוני.

שנה שלישית שמקיימת מפגש אישי בבית שלה גם עורכת סדנת בישול עד 15 אנשים

אירועים ימי הולדת חברות תיירות אוכל בעיקר בסוף שבוע.

ביום יום גלילה מורה למדעים במערכת החינוך של זרזיר.

שמענו את סיפור כל המשפחה ואכלנו מטעמי האוכל המסורתי – היה מצוין ובשפע

ראש העיר מזאריבה אמיר, ואחיה של גלילה, סיפר על הפיתוח המואץ של המקום, תמיכה ועזרה לכל המעוניין ופיתוח ושווק של אתרי תיירות מיוחדים במקום.

הנשים שברו את החומות ,רבין נתן לנשים הבידוריות לצאת מהקופסה

יציאה ללימודים

ראש המועצה אמיר מזאריב היה במערכת הבטחון ,עבד במועצה לשימור אתרים

תיירות ומבנים לשימור

רוצים לפתח תיירות יש נגישות גבוהה במערכת הכבישים בגליל

 

https://www.facebook.com/galilafood/

גלילה אירוח בדואי בכפר זרזיר טל 052-8992511 חווית בישול גלילית

Galila.nm@gmail.com

 

ביר אלמכסור – סיור בחווה

לסיום היום נסענו לביר אל מכסור לחוות הסוסים של אכרם גדיר American Stable - חוות סוסים, לימוד רכיבה, הפעלות וימי כיף.

אכרם השתתף במירוצים מקצועיים ,היה מאמן סוסים בחו״ל

אחרי שנה וחצי חזר לארץ והתחיל לפתח את החווה

בתחילה עסק טיפול בחיות שעברו התעללות

טיפולי הידרותרפיה לסוסים , רכיבה טיפולית באשור משרד החינוך

עכשיו זהו חלום שהתגשם אם סוסים הם חיות מחמד לכל דבר, אז מדוע לא לפנק אותם עד הסוף. זה בדיוק מה שאכרם גדיר מהכפר ביר אל מכסור עושה בימים אלה. בחוות הסוסים שלו, יש את בריכת השחייה הראשונה בישראל לסוסים.

בכפר הבדואי ביר אל מכסור שבגליל התחתון, יש מסורת ארוכת שנים של שירות בצה״ל ובזרועות הביטחון. אבל לא רק בטחון. אחת המשפחות מחמולת גדיר המפוארת שבכפר, נושאת בגאווה דגל נוסף, דגל של טיפול וטיפוח סוסים כדרך חיים, דרך הכורכת בחובה חינוך ילדים ונוער לאהבת בעלי חיים. אכרם גדיר בן 40  התחנך על אהבת סוסים מאז שהיה ילד קטן, והקים בחוות הסוסים שלו שבכפר, מיזם חדשני, ראשון מסוגו בישראל, שיהווה עליית מדרגה משמעותית בטיפול בסוסים בישראל.

״סוסים ובעלי חיים זה בגנים שלי, בדנ״א שלי״, סיפר אכרם שמחזיק בחווה שלו 25 סוסים, ומחנך דור של ילדים ונוער לאהבת סוסים ובעלי חיים.

אכרם מעבר לגידול סוסים מרוץ שזוכים בתחרות, מאמץ בחווה סוסים שעברו התעללות והוא משקם אותם.

זוהי חווה בינלאומית 6-7 שנים בעלת פרסים רבים בתחרויות מקצועיות

לאחרונה יש כביש חדש עם נגישות טובה לחווה

 

 

IMG_5594.JPGIMG_5595.JPGIMG_5590.JPGIMG_5593.JPGIMG_5591.JPGIMG_5597.JPGIMG_5603.JPGIMG_5612.JPGIMG_5613.JPGIMG_5596.JPGIMG_5609.JPGIMG_5592.JPGIMG_5604.JPG

 

 

איזה חוויות ואטרקציות יש לנו ?

מה המבקרים יכולים לקבל ואיך מזמינים?  יש מגוון רחב של פעילויות שניתן לעשות בחווה החל מסיור בכפר ביר אל מכסור וסיור בחווה ועד לילות רמדאן שבהם יושבים באוהל בדואי מול מדורה ברקע צללים ,“ חתונה בדואית ”  לערבי ומנגינות מהמורשת וריח של מאכלים בדואים משובחים שאי-אפשר לעמוד בפניהם) ,יש לציין כי הכל בהזמנה ותיאום מראש:( *נתחיל בחבילה הבסיסית -אשר כוללת סיור בכפר ביר אל מכסור והסבר על האתרים העתיקים בכפר ,סיור בחווה - תצוגת סוס מירוץ וסוס יופי ,תצוגה בבריכת הסוסים היחידה במינה בארץ, אפשרות לרכיבה על הסוסים) רכיבה טיפולית עם ליווי צמוד ,(פינת ליטוף\פינת חי ,פינת צילום בה יש ליבוש בדואי מסורתי לגברים ולנשים ,אירוח קל באוהל בדואי .מחיר החבילה ללא ארוחה ( אנשים ויותר 10 שח) בקבוצות של 40 הוא *פעילויות נוספות שניתן להזמין מראש ציור חינה ,פינת עיצוב צמות לנשים וילדות ,להקת דבקה ותזמורת בדואית מסורתית ,קוראת בקפה ,ישיבה באוהל בדואי ואירוח עם קפה בדואי מסורתי ,מתנפחים לילדים ועוד שלל אפשרויות ששווה לבדוק בעת ההזמנה.
מה חשוב לנו לקדם? עצמאות דו-קיום:

לקראת יום העצמאות אנו נערכים לקבלת קהל שבו האורחים יקבלו את החבילה הבסיסית המצויינת למעלה בנוסף לתחנות המיוחדות שציינתי מעלה גם כן - אנחנו מזמינים אורחים שיגיעו להעביר יום שלם בו יחגגו דו-קיום אמיתי בארץ שלנו ויכירו את העדה הבדואית מקרוה שח מגיל שנתיים ומעלה וזה יכלול את כל התחנות עם אופציה 40  מחיר כניסה ביום העצמאות לארוחת בוקר - פיתה) אפייה במקום (עם לבנה וזעתר במחיר סמלי.

לילות רמדאן-לא רק לצמים:   בחג אל פיטיר) תחילת יוני (ולאורך חופשת הקיץ יולי-אוגוסט אנחנו מקימים אוהל בדואי ענק אשר יכלול פעילויות מגוונים ,אפשרות להזמנת ארוחת ערב משובחת ,מתנפחים לילדים ביום ( שח למבקר) מגיל שנתיים 40   ובילוי יום בחווה 

חוות סוסים  של אכרם גדיר  American Stable ביר אל מכסור

להזמנות:

טל  050-9797143  052-27488346

 

החל מה-19.5 יתקיימו סיורים בכפרים הבדואים שפע של אירועים והקהל מוזמן להשתתף בחוויית לילות רמדאן וסעודות האיפטר ( הארוחות בתשלום של 80 ₪ לאדם).

תודה על ארגון הסיור המרתק בחסות משרד התיירות בישראל אגף תיירות פנים אריה צדוק והרשות לפיתוח הגליל Safi Maklade.

והארוח המופתי בכל המקומות שביקרנו.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל yoramya1 אלא אם צויין אחרת