55
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

פה ושם ושוב פה

סבא בעיר

סבא בעיר

לפני מספר שבועות שללו לו את רשיון הנהיגה. ניסיונו לשחד את רופא העיניים ההגון לא עלה יפה וכעת הוא, לכאורה, לא יכול לנהוג. אך אובדן הרשיון לא יעצור אותו כמו ששום דבר לא עצר אותו מעולם: האוטו עדיין בחנייה והוא עדיין נוהג בו לסופר או למרפאה כשצריך.

ובכל זאת הוחלט שאסע להביאו לתל אביב. לא לליל הסדר. הוא כבר ישן בשעה שזה נערך. אלא לארוחת צהריים ביום החג עצמו. ואנו נוסעים יחדיו והוא מתלהב מהכבישים החדשים והרחבים, מכך שאנו נוסעים קרוב למאה קילומטר ללא פקקים וללא רמזורים ומהמגדלים שצומחים בחדרה, בנתניה וכמובן בתל אביב. ״מאיפה כל הכסף?״ הוא חוזר וממלמל ומוסיף ״לא ייתכן שיהודים עשו את כל זה. בטח הביאו אנשים מחוץ לארץ״.

ולאחר הארוחה אנו יוצאים לסיבוב קצר במרכז העיר והוא מזהה, בקושי, את הקריה ואת רחוב קפלן ואומר, כמעט לעצמו, ״לא חלמנו אפילו״. כן, גם בחלומותיהם הם לא האמינו שיבוא יום ובתל אביב יעמוד מגדל של 60 קמות מזכוכית ולצידו פארק פורח ובו ילדים משחקים בצוהרי החג.

והתלהבותו הגדולה היא מהעושר שמציץ מכל פינה. עושר שהוא רואה בבניינים הגבוהים ובישנים המשופצים, ברחובות הנקיים, בבגדי האנשים ובתכשיטי הנשים, במכוניות החדישות, בטלפונים החכמים ובבתי הקפה המפוצצים עד אפס מקום.

בחג הפסח הזה, רגע לפני יום השואה ויום העצמאות ה-71, ישראל נמצאת בפסגה והוא רואה זאת ויודע להעריך זאת.

בעוד חודשים ספורים הוא יעזוב את ביתו זה 38 שנים ויעבור לחיפה. גם בגיל 83 הוא רוצה להתחדש, לצמוח, להתקדם, לחיות. ואולי זה הסוד שהביא את ישראל למצבה המעולה.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל פה ושם ושוב פה אלא אם צויין אחרת