33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

שיק - SHIK דינה (וינשטיין) שק

מספרת סיפורים

אצבעות מלקקות מילים מהאויר

05/04/2019

שיבה הביתה.

היא נוסעת בכל רחבי

נוסעת פה וגם שם ומשם לשם משם לפה ובחזרה.
הפכה את המפגשים, הטעמים, הריחות והמסעות למקצועה ועיסוקה.
אוספת רשמים. ומביאה אותם אלינו הצופים או הקוראים.

 אם בצילומים או בשיחות קטנות במטבחים של אחרים. היא הביאה את תאוות הטעמים לחידוד של חושים.

מצליחה להביא לעייננו אוכל שנעשה באהבה ובחושניות

לבושה כמעט בקביעות בשחור, תואם לצבע שיערה 
שפתיה אדומות אדומות, כמעט דובדבניות.

כשהיא נפגשת במטבחים של אחרים כפות ידיה המטופחות ממששות את מרכיבי המטבח. מהכלים ועד למצרכים, הטריים או המבושלים,

גם את התבלינים היא ממוללת, מפוררת בין אצבעותיה, מביאה אותן קרוב לנחיריה שמתרחבים בכדי לשאוף את כל הניחוח פנימה ואז בחטף מכניסה אצבע מטובלת לפיה, מלקקת בתאווה מתוך רצון לאחוז, לזהות ולשמר את כל הטעמים להם נחשפה כך שתוכל להשוות או להיזכר במפגש, במטבח הבא.
החושים והחושניות הם שפתה.
עכשיו אנחנו אי שם עפים בשמים. היא יושבת בטיסה פה, מעבר למעבר,. המחשב הקטן פתוח לפניה והיא אוספת אליו מילים מתופפת עליו קלות, מכנסת לתוכו את הגיגיה.

 אולי אלה שאספה בניכר אולי אלה רשמים שמגיעים אליה מפה כחוטים בלתי נראים מהאנשים שסובבים אותה, אותנו ועושים דרכם יחד אתנו אל מחוז חפצנו.

הגיע זמן הגשת האוכל המטוסי, לשם שינו הפעם הזו, טעמים טובים, לא מתחקים, לא מזויפים, לא כבדים. טעמים קלים, כראוי לזמן אוויר.

 היא, לא מנסה דבר. כי היא הרי לא תנסה אוכל אווירי, זה לא מתאים, לא לה. רק מים, מבקבוקה האישי.

בזמן הזה היא מתבוננת באחרים השקועים בקופסאות הקטנות שחולקו להם על ידי דיילות מעונבות. וכותבת.

בעת שהיא מחפשת מילה או אולי שורה או ביטוי, היא מנסה לתפוס עם אצבעותיה את המילים. כאילו כשהן נמצאות באוויר, אם תכייר אותן או תחפש בסביבה הקרובה, בעיניים עצומות או בוהות באיזו שהיא נקודה עלומה, הן תכנסנה דרך האצבעות המשוחחות ביניהן ואז כשהמילה המדויקת נתפסת מתפנות האצבעות לרקוד על המקלדת, כך היא צדה אותן להיות שלה ושל הצג הקטן שלפניה.

כשהמילה או הרעיון ניצודו כראוי עולה חיוך קטן על זוויות שפתיה ונח. רגוע. עד לגישוש, החיפוש הבא.
ברגע מסויים היא מעיפה אלי מבט אחד ועוד אחד, בוחנת כמו שאני מתבוננת באנשים בדרך שמביאים לי סיפורים.

מבטה מעלה בי חיוך, אולי הפעם אני זימנתי לה תוכן חדש לכתוב עליו כחלק מאוסף הרשמים של המסע הזה שלה.

היא שקועה כל כולה אסופה.  כדי שלא לאבד אף טיפה. 

ידיה משוררות באוויר, נעצרות, נקמצות לאגרופים כתופסות במילים בחוזקה

ומיד הן רצות לטופף אותן על המקלדת שלא יברחו ממנה חלילה.

פעמים אחדות ידיה נעצרות, מורמות מעל הקלידים, עיינה חולפות על הכתוב, סוקרות ובוחנות.

הגיע זמן תיקונים ועריכות קטנות.

מיד אחר כך הכל חוזר לאותו הקצב

יש רגעים שידיה בלי משים, עושות את התנועה של: רגע עכשיו חושבים!

אני מתבוננת בה ורואה את המילים המצוירות באוויר שאותן היא לוכדת ומעבירה למקלדת.
 

אני בין שמים למים

מוקסמת!

 

 

חזרתי !

 

שבת ישראלית נהדרת

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

6 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל dshk אלא אם צויין אחרת