00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

יוסי רגב

יין, פרסים וקופים

בקיצור: ארבעה סיפורים יפים $$$ [4741]
אל רשימת התגיות המסודרת ( <- קליק על)
אל רשימת ההרצאות שלי ביוטיוב ( <- קליק על)
אל רשימת הפוסטים המסודרת בבלוג שלי  ( <- קליק על)
אל רשימת הנושאים שלי ( <- קליק על)
זה הסיפור להיום. אם זה מוצא חן בעיניכם, תבואו גם מחר. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, יחכה לכם סיפור חדש.
 
       לרגל הפורים נזכרתי בכמה סיפורים, הקשורים בפורים, או הקשורים ביין.
היין הכי טוב ששתיתי
       עיתונאי אחד, כתב לענייני יין, התארח אצל הבארון רוטשילד, בעל היקב הנהדר. הבארון הראה לו את כל ממלכתו, הכרמים, היקב, ואוצרות בקבוקי היין, מכל המינים והטעמים. אחר הם ישבו לאכול ארוחת צהריים. ואז שאל הכתב את הבארון: מה הוא היין הכי טוב ששתית אי פעם? הירהר הבארון, חשב קצת, ואז ענה: זה היה יין אדום. איני זוכר איזה, אבל היא היתה יפהפיה, ואני הייתי בן עשרים!
כיצד היו מחליטים בממלכת פרס ומדי?
       היוונים היו מספרים על הפרסים, שהיתה להם דרך לא רגילה לקבל החלטות. השרים היו מתכנסים יחד לדיון, ובזמן הדיון היו שותים לשוכרה, ואז במצב הזה, כשהם שיכורים לחלוטין, היו דנים בנושא שעל הפרק, מקבלים החלטות – ורושמים אותן. למחרת, אחרי שכולם התפכחו – הם היו יושבים ובודקים את מה שהחליטו בזמן שהיו שיכורים, מבטלים את כל השטויות ומשאירים רק את ההחלטות הטובות.
       זה מה שהיוונים סיפרו על הפרסים. יש לזכור שהפרסים היו אויביהם הקשים של היוונים, שפעמים רבות ניסו לכבוש את ערי יוון ולצרף אותן לממלכת פרס, ולכן היוונים הם מקור לא מהימן ללימוד על הפרסים. ממלכת פרס ומדי התקיימה מאתיים שנה בהצלחה מרובה, עד שבא אלכסנדר מוקדון וכבש אותה. האם באמת נהגו הפרסים כך לקבל החלטות? האמת היא שזו דרך לא רעה לקיים, מה שאנחנו קוראים היום "סיעור מוחות", אבל אני מסופק בכך ששרי פרס קיבלו כך החלטות כבדות משקל. אני מניח שבישיבות השרים של פרס, שתו יין, ולכן היוונים חשבו שהם כולם שיכורים. אבל המעניין הוא דווקא הסייפא של הסיפור. אחרי שהתקבלו החלטות – היו שבים ודנים בהם שוב, כדי לבדוק מחדש אם היו אלה החלטות טובות. זה דווקא רעיון טוב מאוד.
מגילת אסתר בעיני האיראנים החומייניסטים
       באיראן של היום, איראן שבשליטת האייתולות, סיפור מגילת אסתר הוא סיפור נוכח. אלא ששם מספרים לאיראנים: הסיפור הזה אכן התרחש, אבל הסיפור הכתוב במגילת אסתר, הוא זיוף, כמו כל התנ"ך שלנו בעיני המוסלמים. הסיפור האמיתי, לפי הגירסה שלהם, הוא שכבר לפני 2,500 שנה ערכו היהודים טבח בפרסים ושחטו 77 אלף מהם – הטבח ההמוני הראשון בהסטוריה. היות ולאיראנים אין גישה למגילת אסתר, הכתובה עברית, אין להם דרך לדעת שכל 77 אלף ההרוגים היו אויבי היהודים, שהתכוננו להשמיד את כל היהודים, בממלכת פרס, כלומר בעולם, והיתה זאת למעשה הגנה עצמית.
למה ירדו הקופים מן העצים?
       אבות אבותינו, לפני מיליוני שנים, אלה שמהם יצאו גם הבבונים והשימפנזים, חיו על העצים. הם היו קופצים מענף לענף, מוצאים את מזונם על העצים – וחיים טוב. מה השיאם לרדת מן העצים, אל הקרקע, מקום מסוכן, בו יש חיות טרף, שרצות הרבה יותר מהר מהקופים, שהיינו אז? אחת התיאוריות שבאות להסביר את המעבר התמוה הזה – מקשרת אותו עם האלכהול. על האדמה יש לא מעט פירות, שנשרו מן העצים, נפלו על הקרקע, ונרקבו. מסתבר שפירות רקובים, עשויים להכיל עד 2% אלכהול, שנוצר ע"י תסיסה של הפרי. אבות אבותינו גילו שפירות רקובים זה טעים, זה טעים מאוד מאוד – ולכן הסתכנו לרדת מן העצים ולחפש פירות רקובים על הקרקע. אבל על הקרקע היו סכנות מרובות, לכן הם למדו לפעול בקבוצות, לייצר מכשירים ולהשתמש בהם – וגם פיתחו מוח יותר גדול ויותר חכם, כדי להתמודד עם הסכנות. וכך בא לעולם ההומו סאפיינס.
       גם אם זה לא היה בדיוק ככה – זה עדיין סיפור יפה.
 
הפוסט הפופולרי
       הפוסט שזכה לכניסות רבות לאחרונה הוא עמוס עוז נקרא לראש הממשלה בכתובת:
http://www.tapuz.co.il/blogs/viewentry/5320090
מאמר מתאריך 16.9.2015 ש-278 איש קראו אותו בשלושים הימים האחרונים ו-886 איש קראו אותו בכלל.
 
     האם אני צודק? אל תסכימו אתי.
       מה אתם חושבים? מה אתם מרגישים?
יוסף רגב
-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-
   המונה היומי: עד היום היו 928,567 כניסות לבלוג שלי, וזאת מאז שהתחלתי ב-22.2.2006
 
 
תגובות
      אם בהמשך הקטע (הפוסט) הזה יש תגובות, קיראו גם אותן. כשאנשים מתווכחים אתי, עולות נקודות חשובות, שלא נכנסו למסמך המקורי שכתבתי.
      אם הדברים שכתבתי פה מעוררים אצלכם מחשבות, והרי לשם כך אני כותב אותם, אנא, הגיבו לדברי בבלוג עצמו, ע"י קליק על "הוספת תגובה", כדי שאדע שקראתם וחשבתם עליהם.
      אם התגובות שלכם מתייחסות לנקודה מסוימת במה שכתבתי, סמנו אותה בשדה "נושא" ע"י מספר בסוגריים מרובעים כפולים, לדוגמה [[1]], ואני אכניס את המספר הזה בתוך הטקסט שלי.
      כיתבו תגובות. אל תהססו. אין צורך להיות בלוגר רשום. אין חובה לתת כתובת דוא"ל. כל אחד יכול לכתוב את שמו – ולהגיב (עד 500 מילים).
      אם האותיות קטנות וקשה לכם לקרוא – לחצו על מקש ה-CTRL ביחד עם מקש התו "+" (פלוס), ואז האותיות יוגדלו.
 
תגיות
   את רשימת התגיות מסודרת לפי מספר הפוסטים תוכל לראות אם תרדו למטה.
       את רשימת התגיות מסודרת לפי סדר אלפאבתי, ניתן כאמור לראות בכתובת:
http://www.tapuz.co.il/blogs/viewentry/7347329
       חיפוש מאמר, או נושא, בשדה "חפש בבלוג הזה", בפינה הימנית העליונה של החלון הזה.
        את רשימת הנושאים בבלוג שלי וגם את הוראות השימוש, ניתן לראות בכתובת:
http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=897416
 
תגיות: הומור, פורים, פרס, איראן, אנטישמיות, רוטשילד, יין, אהבה, אבולוציה, קופים, ניהול, קבלת החלטות, סיעור מוחות, יוון הקדומה, איסלם, תנ"ך, מגילת אסתר, מחשבות והגיגים,

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

סטטיסטיקה
מספר כניסות לבלוג מה - 02/2006
967,300
תגיות
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל יוסי רגב אלא אם צויין אחרת