00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

משפחתי וחיות אחרות

עדכונים

זה מצחיק עברה למעלה משנה מאז שכתבתי את הפוסט האחרון... ואני שואלת את עצמי למה בעצם להמשיך ולכתוב דם בבלוג כשיש את פייסבוק נניח ובאמת בפייסבוק כתבתי כמה פוסטים מרגשים ביותר בשנה שחלפה.

אחד העצובים שבהם היה על הופי שהרדמנו :(

הופי שלנו כבר לא סובלת יותר...

הופוש אהובה שלי, עצוב לי שימצוק הקטן לא יזכה שתפילי אותו עם הזנב מרוב התרגשות, אני שמחה על הזכות שניתנה לי להיות אמא שלך במשך 13 שנים. אני יודעת שאם יש גן עדן לכלבים את בטוח שם, רצה במרחבים ואוכלת המון. אני מקווה שהיה לך טוב איתנו לפחות כמו שהיה לנו טוב איתך. אני אוהבת אותך ולעד תשארי בליבי...
איך מסכמים 13 שנים של אהבה, של טיולים 3 פעמים ביום לפחות, של נופשים משותפים, של השתוללויות והתכרבלויות...
הופי שלנו הכי אהבה בעולם אוכל, כל פירור שהיה נופל בבית (חוץ מפירות וירקות) היא היתה מנקה. היא אהבה גם מאוד לרדוף אחרי לייזר, להשתזף בשמש ולרתוח ואז לעבור למקום אחר להתקרר, לשתות מהשירותים ומצינורות, להיכנס לבריכה של הילדות, לישון איתנו בחדר, לצאת לטיולים בקיצור לחיות...
היא גם אהבה מאוד להפוך את הפח ולמצוא אוצרות ולפעמים הייתי חוזרת הביתה ומוצאת את הפח הפוך ומזכירה לעצמי ולה ולילדות שגם שכועסים אוהבים, היא נקעה את הזנב פעם אחת בכינרת כי נופפה בו כל כך חזרה מההתרגשות מהדגים, היא עשתה קמפינגים, טיילה איתנו באין ספור מסלולים, אכלה מלא עצמות, קבלה ליטופים מכל המשפחה ומחברים וחברות שלנו ושל הילדות ועוד ועוד. 
בחודש וחצי האחרונים הופי חלתה כשראינו שאפילו לאכול היא כבר לא רוצה הבנו שהגיע הזמן להיפרד. 
אזכור אותך לנצח

https://www.facebook.com/noahgrad/posts/10155973826002266

אני מאוד מתגעגעת אליה אבל יודעת שכרגע זה לא הזמן בשביל עוד כלב...

הילדות האוהובת שלי ממשיכות לעשות חייל. עינמי בכיתה א מדהימה, עומר המהממת בכיתה ד ועמיתי בכיתה ו.

https://www.facebook.com/noahgrad/posts/10156386231847266

וימצוק זה ימצוק - שכחתי איך זה לגדל תינוק ועכשיו פעוט דעתן ומלא קסם.

אני התחלתי ללמד במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן ואני מאוד מאוד נהנית מללמד.

עוד שבועיים אני נוסעת עם חברות ל-3 ימים ולילות לרומא ומתרגשת ברמות של כלה. אני חושבת שהפעם האחרונה שטסתי לבד\חברות שלא במסגרת העבודה היתה בטיול לדרום אמריקה שעשיתי בגיל 21.

כלומר לפני 18 שנים.

וואו איך הזמן טס שנהנים. אני חושבת שהתובנה הכי חשובה שלי היא שהכל זה עניין של בחירה וברגע שאני מבינה שאני בוחרת מה לעשות או לא ושהרוב לא נופל אלי אלא זה בחירה מודעת שלי אז קל יותר לקבל את כל החיים שלי כי בעצם אני בחרתי אותם.

אז אני ממשיכה בכל הכוח עם 4 הילדים המקסימים והאוהבים שלי וכמובן עם עדי ונכונה ללכל האתגרים, חוויות והרפתקאות שעוד נכונו לנו.

מצרפת קצת תמונות להשוויץ :)

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

קוביית רשימת הרשומות
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל nonino אלא אם צויין אחרת