55
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

להתמודד עם פסיכופתולוגיה

קוד חופשי

הסבל אינו המטרה הוא בן הלוויה של ההתמודדות  שהיא אמהּ הגדולה של הצמיחה להרצאות:  054-5753522

העצב-השמחה - לאן מועדות פניהם?

העצב-השמחה - לאן מועדות פניהם?

כאשר אדם מאוד שמח, איך אפשר לדעת אם הוא סתם שמח כמו כל אדם מן השורה, או שהוא מתחיל לפתח היפומאניה > מאניה?

גם אם האדם כבר אובחן בעבר, התשובה לא קשורה למצב הנקודתי בהווה בו אנו חווים אותו אלא לאן המצב הרגשי השמח הזה הולך בעתיד הקרוב.

"שמחה" כמו "עצב" הם רגשות טבעיים ובריאים ונחוצים, אשר בממוצע נמשכים מספר דקות/שעות (נדיר שזה ימים ברציפות) ואחר כך הם בהדרגה דועכים והאדם השמח חוזר ל"נורמה הרגשית שלו". זה טבע האדם.

אבל כאשר מדובר בהפרעה נפשית (לדוגמה מאניה-דפרסיה שממנה אני סובל), לפעמים מה שנראה לאחרים כ"שמחה" אצלי הוא למעשה התחלה של היפומאניה. אלא שטבעה של ההיפומאניה הפסיכופתולוגית המקוטלגת ומאובחנת, שכאשר היא מרימה ראש היא הולכת ומסלימה, הולכת ומתגברת לאורך הזמן. בזמן "התקף" שכזה (האחרון עבר עלי ב-1993 ומאז רמיסיה) כל יום נוסף שעובר בלי טיפול מתאים, מקרב אותי די מהר למאניה המלווה במצב פסיכוטי (ניתוק חלקי אך משמעותי מהמציאות - טייפ 1) ואז כבר קרובה מאוד הדרך לאשפוז. אצלי, אחרי נקודת אל-חזור מסוימת, כמעט תמיד האשפוז היה בלתי נמנע.

לסיכום, אחד המאפיינים של מצבי חולי נפשיים אקוטיים הוא שהם ממושכים יותר ממצבי רוח חולפים, ושהם מידרדרים (אסקלציה) בקצב אינדיבידואלי לאורך ציר הזמן. לכן מניסיוני כדאי מאוד לזהות מוקדם ככל האפשר את "הנחשים כשהם קטנים" ולפנות מיד לקבל טיפול מתאים (ע"ע "ניהול מחלה") כי אז עדיין ניתן לעתים: 
לקצר את משך ההתקף 
לצמצם סבל ונזקים שונים
 לעתים אף למנוע אשפוז.

 

 

 

 


רפואה שלמה!

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל צביאל רופא אלא אם צויין אחרת