55
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

להתמודד עם פסיכופתולוגיה

קוד חופשי

הסבל אינו המטרה הוא בן הלוויה של ההתמודדות  שהיא אמהּ הגדולה של הצמיחה להרצאות:  054-5753522

מעולם לא הבטחתי לעצמי גן של ורדים

מעולם לא הבטחתי לעצמי גן של ורדים

הפסיכיאטריה - מנהיגת כל המקצועות הטיפוליים למעשה מחרימה אותי לחלוטין כבר שנים לא מעטות. האם ייתכן שהגעתי בשנים האחרונות למקום בו אני יודע יותר מדי סודות? כאלה שהדיסציפלינה המקצועית קבעה לעצמה שהם מחוץ לגבולות הדיון עם מי שאינם בעלי מקצוע בתחום?

גם "רצח אופי" נעשה לי לא פעם בפייסבוק ע"י משתפי פעולה עם הממסד הניזונים ממנו. לשפל מדרגה כזה מגיעים, כשאשר אתה יצור כלאיים בין חסיד שוטה לבין פנטי לממסד, למרות שאין לך אפילו קצה קצהו של מושג מה טיבו האמתי של ממסד זה.

ופעם גונב לאוזניי שבחדרי חדרים אנשי מקצוע אמרו שהם רואים בי: "אויב המקצוע". ואולי בכלל לא היו הדברים מעולם אלא ידו ופיו של רס"ן שמועתי המפורסם הייתה במעל.

בכל אופן, גם אם היו דברים מעולם וגם אם לאו, מתאים לי להגיב על הרמה להנחתה שכזו. זו הזדמנות פז לשרטט קלות את תפיסת עולמי ביחס לכל המקצועות הטיפולים הקונפליקטואלים כל כך בעיני רוב הציבור שאינו מכיר כלל אותם ואת סודותיהם.  

אז בצד היות "אויב המקצוע" תווית כה בומבסטית היא גם מחמאה ענקית ליחיד מאובחן מול רבים חזקים ומאורגנים. ואולם, גם אם נאמרו הדברים ואפילו אם יש קונצנזוס עליהם, דוחה אני מכל וכל את הגדרתי "כאויב הפסיכיאטריה".

ומדוע?
כי הרי מבוקשם של אויבי הפסיכיאטריה האמתיים הוא להרוס אותה מהמסד עד הטפחות. ואילו אני - שנעזרתי כה רבות בעבר וגם הצלחתי להבין את פוטנציאל התועלת העצום הגלום בה - מעולם לא רציתי להרוס אלא תמיד רק לשנותה. בוודאי לא מהקצה לקצה. ואפילו מבחינה לוגית טהורה; הן אי אפשר לשנות דבר וחצי דבר אם הרסת אותו כליל כי אז לא נשאר מה לשנות. אבל מודה ומתוודה שכנראה ברבות השנים (עוד מימי "פסיכולוגיה עברית" הסוערים) נכנסתי קצת יותר מדי לעצמות... 

ואכן יחס גורר יחס:
אכן כבר שנים הממסד לא קונה ממני ספרים. 
ואכן כבר שנים את הרצאותיי (עליהן קיבלתי פרס "בזכות" מהכנסת עוד ב-2001) הס מלהזכיר וקל וחומר שאין להזמין.
ובוודאי שגם אין אני מוזמן לשום כנס כדי להביע את דעתי - מן הסתם זה לא בגלל שהמארגנים סבורים שאין לי מה לחדש, הלא כן?
ואני לא בדיוק עוד "אקטיביסט" מן השורה...

הייתי המתמודד הראשון שהרצה על חוליו בפני קהל (1989) הראשון שהנחה קבוצות תמיכה של מתמודדי נפש (1990) הראשון שהקים ארגון מתמודדים (1992) הראשון בארץ שנחשף בתקשורת (1993) הראשון שהוציא ספר לאור (1998).
 

אז הכו הכו, קפחו קפחו, לא אכחד שלעתים קשה לי מנשוא. 
אבל לפחות עד היום התקיים בי
הפסוק "כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ". 
ומעניין מה מצפה לי מאחורי הפינה הבאה.
 

 

 


 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל צביאל רופא אלא אם צויין אחרת