00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

להיות דולה- על הריון, לידה והורות

איך יודעים אם תרופה בטוחה לשימוש בהריון ובהנקה?

איך יודעים אם תרופה שלקחתי או חומר שצרכתי (אלכוהול למשל) יפגע בעובר שלי?

בעוד שמונה שבועות אני ניגשת למבחן הממשלתי במיילדות,
אז חשבתי לעצמי שהדרך הטובה ביותר ללמוד היא ללמד :-) 
אם יש משהו ספציפי שהייתן רוצות ללמוד עליו תכתבו לי,
זה ידרבן אותי להתעמק בנושא :-)
ובנתיים נתחיל ממה שכבר הספקתי לעבור עליו
ושלדעתי יכול לא רק לעניין אתכן אלא להיות רלוונטי לכל אחת :-)

הרבה פעמים אני נתקלת בשאלה: 
לקחתי תרופה לפני שידעתי שאני בהריון, אולי חס וחלילה פגעתי בעובר?
שאלות דומות נשאלות לגבי בטיחות של תרופות שמתכננים לקחת-
אני מצוננת ובשבוע 33, זה בסדר לקחת אוטריווין?

אז לפני שאני מסבירה קצת על מה שעומד מאחורי הייעוץ התרופתי בהריון
אני רוצה לומר שהכתובת האמינה ביותר
לכל שאלה בנושא תרופות וחומרים אחרים בהריון ובהנקה
היא המרכזים הטרטולוגים.
קיימים מספר מרכזים כאלו בארץ,
שתפקידם להשיב לשאלות של פונות לגבי בטיחות של חומרים שונים בתקופת ההריון וההנקה.
לפני לקיחת כל תרופה או חומר בתקופות אלו מומלץ מאוד להתייעץ איתם!
אפשר למצוא את מספרי הטלפון של מרכזים אלו בחיפוש פשוט בגוגל.

מה בעצם עומד מאחורי כל עניין הבטיחות של תרופות בהריון?
פעם חשבו שהשליה מהווה מחסום בפני פגעי העולם החיצוני,
ולכן העריכו שעוברים לא יכולים להפגע ממזהמים שונים
כי השליה תהווה חוצץ ולא תתן לחומרים האלו לחדור דרכה.

הפעם הראשונה בה קישרו בין מומים מולדים לבין זיהום כלשהו היתה בשנת 1941,
שאז הגיעו למסקנה שיש קשר בין מחלת האדמת באם לבין מומים ביילוד
(יש כמה מומים אופייניים לילדים שאימם חלתה באדמת בזמן ההריון
וזה שתמיד הופיעו מומים דומים לאימהות שחלו באדמת בהריונן העלה את ההקשר בין הדברים והוביל למסקנה).

בשנת 1961 התגלה הקשר בין חשיפה לתרופה לבין מומים.
מדובר בתרופת התלידומיד שאולי שמעתן עליה כבר
כי זו היתה הוכחה ממש משמעותית לכך שהשליה לא מסננת הכל
ושלקיחת תרופות עשויה לגרום לפגיעות מאוד לא נעימות בעובר-
מה שהתלידומיד עשתה זה פגיעה בגפיים,
למעשה הילדים שנולדו לאימהות שנטלו את התרופה נולדו עם גפיים חסרות,
קצרות או מעוותות ולאחרים היו חסרות אזניים או איברים אחרים.
הילדים האלו זכו לכינוי "ילדי התלידומיד".

כדי לקבוע את פוטנציאל הפגיעה של תרופה אנחנו מתייחסים למספר גורמים:

1. התקופה בהריון בה נחשפו האם והעובר לתרופה-
בגדול ניתן לחלק את תקופת ההריון לשתיים:
מרגע ההפריה ועד שבוע 8 זוהי תקופת הembryo,
תקופה של יצירת מבנים ומערכות, התקופה שבה מתגבשים כל האיברים של העובר.

משבוע 9 ואילך זוהי תקופת הfetus בה מבשילות כל המערכות,
גדלות ומתחילות בתפקוד מסויים (שהוא אימון לקראת התפקוד שלהן מחוץ לרחם).

אני רק רוצה לומר שאני מתייחסת כאן לא לספירת השבועות כמו שסופרים רופאי הנשים-
הרי כשאת הולכת לרופא נשים הוא שואל אותך מה תאריך הווסת האחרונה שלך וקובע אותו כתאריך תחילת ההריון
למרות שברור שלא היית בהריון כי היית בווסת באותו זמן!
התיארוך הרפואי נועד כדי ליישר קו בין כל אנשי הצוות הרפואי לגבי גיל ההריון.

לעומת זאת התארוך שאני מתייחסת אליו כאן הוא גילו המדוייק של העובר-
שזה בעצם אומר שכדי להשוות את זה לשבוע ההריון כמו שהרופא תיארך לך צריך להוסיף עוד שבועיים.
למשל ביצית שהרגע הופרתה ומתחילה בתהליך הפיכתה לעובר שזה נקודת האפס שלנו
היא כבר שבוע 2 מבחינת רופא נשים.

בתוך התקופה הראשונית של שמונת השבועות המוקדמים בהריון
(שזה מבחינת רופאי נשים משבוע 2 עד שבוע 10) אפשר לעשות חלוקה נוספת-
שני השבועות הראשונים נקראים תקופת "הכל או כלום",
בשבועות אלו כל תרופה או חומר שהאישה צורכת יכול לפעול באחת משתי דרכים-
או שהוא יפגע פגיעה עד כדי כך אנושה שתגרום לכך שההריון לא ישרוד או שזה כלל לא ישפיע.

תזכרו שבעצם השבועות האלו הם הזמן שבין ההפריה לאיחור בווסת,
האישה בעצם בכלל לא יודעת אם היא נקלטה להריון או לא,
כך שאם ההריון לא שורד היא מבחינתה פשוט קיבלה ווסת כרגיל
ולא תדע שהיתה שם ביצית שהופרתה.
לעומת זאת אם החומר לא ישפיע אז ימשיך הריון בריא :-)

משבוע 3 עד שבוע 8 זו התקופה של יצירת המערכות והאיברים.
לכן במידה ויווצרו מומים בשלב זה הם יהיו מומים מבניים (כמו בילדי התלידומיד).
משבוע 9 והלאה זו כבר תקופת הבשלה,
לכן ההשפעה של חומרים מזיקים היא בעיקר פונקצונלית ותשפיע על מומים תפקודיים.

2. משך החשיפה-
יש כמובן הבדל בין נטילת כדור אחד לבין שבוע של נטילת שלושה כדורים ביום...
ככל שהמינון שאנו נוטלות גבוה יותר פוטנאציאל הפגיעה עולה.

3. ריכוז הטרטוגן-
כלומר עד כמה מרוכז החומר הפוגע.
למשל כשמדובר על קרינה:
בטח שמעתן את המיתוס שלעשות צילום שיניים בהריון נחשב לפעולה לא בטוחה כל כך,
אבל אתן יודעות כמה קרינה יש בכל צילום שיניים ומה הקרינה שבאמת עשויה לגרום לפגיעה?

לפי מחקרים עשרה rad נחשבים לטרטוגנים (בעלי פוטנציאל פגיעה), כשרק 50% חודר לעובר.
בצילום שיניים יש 0.03-10 milirad ורק 50% חודר לעובר,
ועכשיו הטובות במתמטיקה שביננו יעשו חישוב ויגידו לי כמה פחות זה מקרינה שפוגעת!
אפילו אני, שלא מבינה כלום בחישובים, רואה על פניו שמדובר בקרינה שאין לה יכולת פגיעה.
(ועדיין, לשם הזהירות, בעת צילום שיניים בהריון משתמשים בשני סינרי עופרת במקום אחד).

4. שינויים מטבוליים באם-
כל תרופה מתפרקת בגוף באופן אחר.
יש כאלו שמפרקות ומתפנות דרך מערכת השתן, אחרות דרך מערכת העיכול.
בהריון יש שינויים גופניים משמעותיים (נדבר עליהם באחד הפוסטים הבאים)
ולכן הפעילות של מערכת השתן והעיכול משתנה-
תעיד על כך כל הריונית שפתאום נתקלת בתופעות כמו עצירות, צרבות, השתנה מרובה....

יש לזה השפעה על משך הזמן שתרופה נשארת בגוף עד שהיא מתפנה.
יש תרופות שישארו קצת יותר בגוף, יש כאלו שיתפנו מהר יותר. וזה כמובן משפיע על הפוטנציאל לפגיעה.

5. חלון הזמן לפגיעה-
תרופות מסויימות ישפיעו רק בתקופה מסויימת של ההריון.
לדוגמא: ישנה משפחה של תרופות משככות כאב שהן גם אנטי-דלקתיות
(שנקראת NSAIDS למי שמתעניינת),
אחת התרופות המפורסמות בה היא הוולטרן.
תרופות אלו החל משבוע 30 להפריה לערך (שזה 32 להריון, זוכרות?)
עלולות לגרום למיעוט מים.
בשלב כזה מיעוט מים עלול לגרום לחוסר התפתחות נאותה של הפנים
(שיהיו פחוסות כי לא היה להן מספיק חלל להתפתח בתוכו)
ולעוד צרות אחרות שזה לא המקום להרחיב כדי לא להכניס אף אחת לסרטים.

שורה תחתונה וחשובה-
לא כל תרופה פוגעת וגם תרופות עם פוטנציאל פגיעה לא יפגעו באותו אופן בכל שלב,
לכן תמיד לפני נטילת תרופה בהריון תתייעצו עם מרכז טרטולוגי
כדי לבדוק אם בטוח לכן ליטול את התרופה שאתן מתכוונות לקחת.

ושיהיה רק בבריאות ותינוקות מושלמים לכולנו :-)

הפוסט הזה הוא עוד אחד מסדרת הפוסטים בפינת ההריון והלידה השבועית
שאני מעלה מדי יום ראשון בקבוצה "אמא עם כיסוי- הבית להריוניות ויולדות".
מוזמנת להצטרף כדי להיות הראשונה שקוראת!

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל imahit אלא אם צויין אחרת