00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

צרכנות חסכנות טיפים לחיים קלים וטובים

"לקבלת השונה והאחר הממסד יעבור לדום!"

תיאטרון דימונה גאה להציג

"לקבלת השונה והאחר הממסד יעבור לדום!"

מעטים המופעים המעמידים בפנינו מראה כה ישירה ומטלטלת על ההיסטוריה של האתוס הציוני, כפי שעושה 'סבטלנה'. כתבת תרבות צעירה (נצנת זננך מקונן) עולה מרוסיה, הפורסת את סיפורה האישי על רקע האירועים המכוננים בהיסטוריה של מדינת ישראל. בעוד היא שואפת בכל מעודה להשתייך לחברה הישראלית, היא כובשת לה מקום כאשת תרבות מובילה בעיר הפריפריה דימונה, ומזמינה אליה את התושבים לערב תרבות יחיד מסוגו, כזה שרק היא יכלה לחלום עליו, ומכאן הכול מתחיל להסתבך.... או כפי שכתב שי בר יעקב ב-'7 לילות': "אחת היצירות היותר מקוריות ומגרות שנראו בתיאטרון שלנו לאחרונה"(...) "מאז המופעים של סמדר יערון במרכז לתיאטרון עכו לפני כ-20 שנה, לא ראיתי שחקנית עם נוכחות פרפורמטיבית כה חזקה כמו זננך-מקונן".

 

מופעים קרובים: 11.2.19, 13.2.19 | בשעה 19:00 | תאטרון דימונה

 

המופע האור קולי המתקדם 'סבטלנה' בבימויו של אורי וידיסלבסקי ובכיכובה של נצנת זננך מקונן, מספר את סיפורה של כתבת תרבות רוסייה מלאת שמחת חיים ואופטימיות, הרוצה להשתלב בחברה הישראלית. היא מגוללת בפנינו פרקים מתולדות המדינה בעזרת קטעי וידאו אותנטיים מהארכיון (סרטון הכרזת המדינה, כיבוש הכותל ועוד), אך תוך כדי המונולוג המתלהב שלה מתחילה אישיותה להיסדק. מבין החרכים מתחילה לבצבץ זהות אחרת, זו של השחקנית האתיופית המתקשה לקבל את גישתה החיובית הכפייתית של הדמות הרוסייה לחיים ולמדינה. וכך מתחיל מאבק בין שני נרטיבים – הקול המיינסטרימי השולט של הממסד, אל מול הקול השונה, הזועק, הציני והמדוכא ('מלחמת תרבות' כבר אמרנו?). "אם נשים מראה מול הפנים שלנו, מה היינו רוצים לשאול את עצמנו? חלקנו לא ממש סובלים את עצמם, לעומתם יש חלק לא מבוטל שאוהב את עצמו מאוד. בואו נודה על האמת – אידיאליסטים אנחנו לא. עושים הרבה לביתנו, המילה 'אני' ו-'אני' היא המילה השולטת בשיח, בעולם מתרחשים אירועים, אנחנו רוב הזמן רק צופים", הוא ציטוט מייצג מהלך הרוח של המופע. המונולוגים ההזויים של שני הקולות השונים, נקטעים מדי פעם בקטעי שירה ובריקודים תזזיתיים, המוסיפים לאווירה הקרנבלית הפרועה (כי מעבר לכול, מדובר במופע מאוד משעשע). וכך מוצג בפנינו מאבק בין שתי פנים שונות של ה'אחר' בחברה הישראלית, הכלואות באותו גוף.

 

נצנת זננך מקונן בת ה-30, פרצה ב-2008 במחזמר "היי סקול מיוזיקל" עם עמית פרקש וגילת אנקורי, והמשיכה עם תפקידים בסדרות טלוויזיה כמו "תנוחי", "שולחן לשישה" ו"זגורי אימפריה", שם גילמה את שונית, החברה של עוז זהבי. היא הופיעה בסרטים כמו "אפס ביחסי אנוש" ו"אשת השגריר", עשתה גם פרסומת למילקי, כיכבה במערכון של 'ארץ נהדרת', ומופיעה לא מעט בתיאטרון. רבים מכירים אותה גם מסדרת המערכונים המשעשעים






 

והבועטים 'כתבת תרבות', בהם ראיינה את משה כחלון, יצחק בוז'י הרצוג, יאיר לפיד, יואב גלנט, עוזי דיין ואחרים. בימים אלו יצא לאקרנים הסרט "הנשף" בסיוע 'קשת 12' שזכה ב-3 פרסי אופיר, בו היא מגלמת נערה

 

המחליטה למכור כליה כדי לממן לעצמה ניתוח להגדלת שדיים. דמותה היא אחת מתוך שלוש תלמידות אינטגרציה בתיכון בירושלים, כך שבמובנים רבים היא שוב מייצגת קהילה שלמה. וזה, היא מספרת, לא תמיד קל ולא תמיד נעים. היא נולדה כנוצרייה, בת למשפחה אמידה ומוכרת. כשהייתה בת שנתיים עזבה אמה לארצות הברית, ואביה, עיתונאי מוערך באתיופיה, גידל את נצנת ואת אחותה. את אמה פגשה מחדש רק מקץ שנים ארוכות בהיותה בת 18, לאחר שעלתה ארצה והתבגרה. גם סיפור עלייתה של נצנת אינו בדיוק קונבנציונלי, בו עלתה לישראל לבדה עם אחותה. עד גיל 8 למדה בבית ספר דתי בפתח תקוה, ובכיתה ג' עברה לפנימייה חילונית שם הצליחה לפתח את יכולות הביטוי במופעיי במה שונים. לאחר מכן למדה באקדמיה למחול, במגמות תיאטרון, ומכאן המסלול לתיאטרון צה"ל היה בהיר. לקראת סוף השירות התקבלה למכללת סמינר הקיבוצים שם למדה ולימדה כשש שנים, וקיבלה את התואר בהוראה ובבימוי תיאטרון. לאחר 11 שנים  עזבה את לב הבועה התל אביבית לאחר שכבר עבדה ב'הבימה', תיאטרון חיפה, סדרות טלוויזיה וסרטיי סטודנטים.

 

כיום משמשת נצנת כשחקנית בתיאטרון דימונה, בניהולו של שותפה ליצירת המופע 'סבטלנה' - אורי וידיסלבסקי, המנהל האומנותי של התיאטרון וחבר טוב, שהזמין אותה לדרום ליצור מרחב שקט לכתיבת מחזות מקוריים, והצגות עם עבודה מעמיקה ובעלת משמעות אידיאולוגית, כפי שמיטיבה לעשות במופעה החדש 'סבטלנה, אותו היא מגדירה  כ"יצירה הכי חשובה שעשיתי בימי. עבורי רק המחשבה על הדמות מעוררת אצלי התרגשות מלאת ברכה, על הכוח להיכנס לחיים של בני אדם, לליבם. התחלתי את הפרק שלי בתיאטרון דימונה קצת לפניי שנתיים וכבר בהתחלה קיבלתי פה כל כך הרבה מהאנשים שבאים איתי במגע, אם זה בשיעוריי היוגה לקהילה שאני מעבירה, אם זה בתיאטרון, וכמובן בפעילויות שהתיאטרון יוזם, יוצר ומפיק בתוך העיר. כל המתנות הללו באמת יקרות ערך. אך נשארתי פה לא רק בגלל זה, אלא בגלל האידאולוגיה הבלתי מתפשרת והחזקת דגל החברתיות של התיאטרון ושל העיר".

 

"במופע 'סבטלנה' אני מנסה להמחיש שאנו חיים בעידן של "מלחמת תרבות", בו אנו ממהרים "להכתיר ולהדיח". מירי רגב אומרת ש"תרבות זו זהות",  ואני כל כך לא מסכימה אתה. תרבות היא רק נוף, הרקע שלך. אתה הוא זה שמזהה את הרגש, התפילה. רק הטבע הוא זהותך. וכל דבר בטבע תומך בזה. יצרנו מערכת התנהגויות וערכים על מנת ליצור נימוסים וג'סטות, מה שנקרא תרבות. אבל זהות? זה רחב מדי...".




 

                                     




 

 

מחזה מאת: אורי וידיסלבסקי ונצנת זננך מקונן

משחק: נצנת זננך מקונן

בימוי, מוסיקה ותפאורה: אורי וידיסלבסקי

דרמטורגיה: נעמה שפירא

כוראוגרפיה ותלבושות: נצנת זננך מקונן

וידיאו ארט: נירי לוי

עיצוב תאורה: ליאור לוין

ניהול טכני: קובי בן שבת

מילים לשיר יום הזיכרון: שוש וולמן

מילים לשיר "שירי לי שיר": נעמה שפירא

משתתפים נוספים: תהל שושבל, שרה שלמאייב, דניאל דהן

משך ההצגה: כ 60 ד'

 

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

קוביית רשימת הרשומות
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל kerenret אלא אם צויין אחרת