00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בא לי לכתוב

אם בלוג עלה לאינטרנט ואף אחד לא קורא, האם הוא קיים?

הטור השבועי לשום מקום

משהו תקוע, הראש שפולט מילים כמו כדורים, לא מחפש לירות לשום מקום. מחפש לקבל הנחיות, מחפש מנוחה. יש נטייה כזו לשחקנים לא מנוסים, שאני בטוח שיש גם לכותבים לא מנוסים (כמוני)-נטייה למלודרמטיות.

לבחור את התפקיד הכבד, המוקצן, המדוכא , אז אני חושב שזה לא המצב כאן באמת. למרות שלכולם יש קצת  מהנטייה הזו לנסות להרשים, להוסיף עומק בעזרת תחושות מורכבות ועמוקות. לחזור לאותו כאב ואותן מילים עמוקות,

שחושבים שאיתן אפשר פשוט לירות והן תפגענה בכל הלבבות של כולם.אז נכון שלרצות לדייק ולהגיע לאותם האנשים, האנשים כקהל ,כהמון , להתפס כמי שראוי לרוץ אל המליון זה משהו שכל אחד רוצה. בפרט מי שכותב באיזשהו מקום, שמתפרסם באיזושהיא צורה.

עוד נטייה של מי שמתחיל, ומתחיל לצלוע בעולם המילים,  היא לעשות הכללות ולחרוץ גורלות תוך שימוש במילים מפוצצות ומקצב גרוע. בסוף כל דבר שאכתוב יכנס לתבנית מסויימת, לא לשום מקום, אלא למקום, שמישהו אחר כבר דרך בו. טביעת הרגל על הירח שנטבעת לצד חברתה, זו שהגיע אחרי הראשונה, לא משנה כמה משפטים יפים יפלוט הפה שמעליה.פה יקר, הגעת שני צעדים מאוחר מידי. לא משנה אם מה שאמרת מנוסח בצורה מדוייקת, הפסדת בתופסת.

אולי זאת באמת תחושת התקיעות, שיותר נכון לבטא אותה בתחושת ההיגררות. נגרר על ידי חוכמת ההמונים ותרבות היחידים, למקום לא ידוע , אל חזית רחוקה . הרגלים נמשכות קדימה והראש מאחורה נחבט באדמה ובוהה בשמים המתחלפים , רואה כוכבים, ותוהה למה הוא תמיד נמצא יחד עם כל המאחרים.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

סטטיסטיקה
מספר כניסות לבלוג מה - 09/2017
290
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל Write OFF אלא אם צויין אחרת