44
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

במדבר של הזוגיות

רק בשביל לקבל חיבוק

כבר הרבה זמן שאני לא מצליח להתיק את עיני מהציור הזה.

כאילו ששילה צייר את נימי נפשי.

כמו אגרוף בבטן הציור הזה. נמוך רק במעט מהפופיק.

אם יקרה פעם הלא ייאמן ואהיה עם אישה

אז כך אהיה.

וגם אם אהיה עצור -

לפחות זה מה שארגיש כשאהיה איתה.

הציור הזה הוא לא אמנות אירוטית, גם לא פורנוגרפיה.

זו אמנות הומנית.

הוא אוחז אותה,

לא אוחז, לופת. במין נואשות.

הוא זקוק לה.

כל שפת הגוף שלו נזקקת.

והיא כמו נוה מדבר לאיש שהולך שנים על אדמה חרוכה.

היא כח הצלה.

היא מקלט עבורו.

היא השכינה.

ואין שם מבטים, בציור הזה של שילה, כל אחד מהם קצת מכונס בעצמו,

אבל בצורה מאד אינטימית,

וכל אחד מהם כמו מתפלל,

והגוף של הזולת הוא ספר התפילה.

והמגע שלה כל כך רך ונדיב

והאצבעות הארוכות האלה שלה שבטח יודעות לנגן בפסנתר -

מנגנות לו על הפנים ועל הגב.

 

והיא לא מבושמת, אבל ריח השמפו משערה המשגע מטריף אותו

והוא נושם אותו עמוק

נושם אותה עמוק

לא נושם. רק שואף.

אוצר אותה בתוכו.

 

ואני בינתיים מסתפק בתחליפים -

בשמש חורפית מלטפת בבקרים,

ובמקלחת עם זרם מים רותחים בלילות.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל עובר אורח100 אלא אם צויין אחרת