00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הכל אודות פונדקאות

קוד חופשי

ההיבט המשפטי של פונדקאות בישראל

זוגות רבים אשר מתחילים בתהליך פונדקאות לא מודעים עד כמה מורכב הדבר מההיבט המשפטי. הם מגלים פתאום הר של ביורוקרטיה הניצבת מולם, כזו שממש לא מתכננת לעשות להם חיים קלים. מבחינת ההיבט המשפטי ישנה פרוצדורה ארוכה ומורכבת אשר ההורים צריכים לעבור עד אשר יגיעו לסיומו של התהליך.

חשוב לדעת כי בארץ ישנה שורה של הגבלות על הנושא, זאת למרות שבבסיסו מדובר במהלך חוקי.

מה חשוב לדעת על הליכי פונדקאות בארץ מההיבט המשפטי?

להלן הדברים החשובים ביותר שכדאי לדעת לפני שמחליטים לבדוק בכלל את הנושא של פונדקאות באופן מעשי.

  • פונדקאות מלאה – ההגדרה של פונדקאות בישראל היא אך ורק כאשר מדובר בפונדקאות הריונית מלאה. זה אומר שמדובר בהיריון המורכב מזרע וביצית של ההורים לעתיד. הפונדקאית למעשה אמורה לשמש אך ורק כ"אם נושאת". כלומר ברחמה יתנהל ההיריון בפועל. זה אומר שאין כאן כלל שימוש בביצית של הפונדקאית כאשר שימוש כזה הינו אסור בתכלית מבחינת החוק הישראלי בכל מצב.
  • מצבה של האם הפונדקאית – בחירתה של האם הפונדקאית אינה יכולה להתבצע באופן אקראי. גם כאן ישנה שורה של הגבלות.

הפונדקאית לא יכולה להיות קרובת משפחה של אחד מההורים. היא אמורה להיות בת אותה דת של ההורים. (חשוב לציין כי מבחינת הדת היהודית, יש הסבורים כי האם צריכה להיות דווקא גויה ולא יהודייה, כאשר התינוק שייוולד יצטרך לעבור תהליך של גירות)

היא אמורה להיות בגיל שלא עובר את ה-38.  היא גם צריכה להיות עם עבר של היריון אחד מוצלח אך לא יותר משלושה כשזה כולל גם את ההיריון המתוכנן כפונדקאית.

כמו כן מתיר החוק הישראלי את השימוש באם פונדקאית אך ורק בנשים שההיריון לא יסכן את חייהם. זה אומר נשים בריאות שהן בגיל הפוריות.

הפונדקאית אמורה להיות לא נשואה, למעט מקרים מסוימים חריגים במיוחד.

  • פונדקאות בחו"ל – כאשר התינוק ייוולד בחו"ל ויובא לאחר מכן לארץ, יהיה על ההורים להמציא את תעודת המסע של היילוד. כמו כן יהיה עליהם לבצע בדיקות אבהות ואימהות על מנת שאכן יוכח כי קיים קשר גנטי בין ההורים לבין התינוק וזאת על מנת שהוא יוכל לקבל אזרחות ישראלית.

קצת היסטוריה

בשנת 1987 נאסרה לגמרי  הפונדקאות על פי חוק. החוק קבע – "לא תושתל ביצית מופרית אלא באישה שתהיה אם היילוד". למעשה נעים ההיבטים המוסריים של נושא הפונדקאות בין הערך של זכות האדם להעמיד צאצאים לבין הערך של קידוש החיים והחירות אשר אלו למעשה נפגעים כאשר מתבצע הליך הפונדקאות. כמו ניתוחים או טיפולים הורמונליים אותם האם הפונדקאית צריכה לעבור לצורך ההליך כמו כן החשש שקיים תמיד שמא היא לא עושה את זה מתוך רצון חופשי אלא בגלל מצב כלכלי דחוק אשר מניע אותה להעמיד את רחמה לצרכי מסחר כביכול.

שנים רבות התנהלו מאבקים בעניין למען הסדרת ההליך בחוק הישראלי. בשנת 1995 בוטל האיסור ובשנה שלאחר מכן - 1996 נחקק החוק שהגדיר את המקרים אשר בהם יהיה מותר לבצע את השתלת הביצית באם הפונדקאית. החוק כונה – "הסכמים לנשיאת עוברים".

ייעוץ עם עורך דין – המלצה שהיא כמעט חובה

על מנת שניתן יהיה להיות רגועים כי מהבחינה המשפטית יוכל התהליך לעבור בשלום מבלי שתתעוררנה בעיות באמצע הדרך או גרוע יותר עם סיומו, מומלץ מאוד לפנות אל עורך דין. היות וישנן בעיות אשר עשויות להתעורר לאחר הלידה כמו ערעורים בדבר שייכות התינוק להוריו, או לחילופין צורך לבצע תהליך של אימוץ ועוד. עו"ד יסייע לבדוק האם ההורים אכן עומדים בכל ההגדרות.

לעיתים יהיה קל הרבה יותר לפנות לאפיק שונה ולבצע את התהליך בחו"ל. כך ניתן יהיה במקרים רבים לצלוח את המהלך בקלות רבה וגם בעלויות נמוכות יותר.

פרטי החוק

לצורך אישור התהליך מחייב החוק במספר צעדים.

  • הסכם בין הזוג לאם הפונדקאית – ההסכם בין ההורים לבין האם הפונדקאית אמור לכלול חתימה על הסכם שמבהיר בצורה ברורה את ההסכמה של הפונדקאית לשאת ברחמה עובר אשר הופרה באמצעות זרעו של האב המיועד, לשאת אותו עד לעת הלידה אך למסור אותו מיד לאחר הלידה לידי הוריו הביולוגיים. קיימים דיונים מורכבים מאוד בעניין תוקף ההסכמה הזו כאשר ביכולתה של האם הפונדקאית לקבוע כי היא יכולה לוותר על העובר טרם ייוולד.
  • התחייבות בין הצדדים על כל הפרטים – יש לסכם מראש את כל ההתחייבויות של שני הצדדים זה לזה. זה כולל גם את ההתחייבות לתשלום לאם הפונדקאית בסיום התהליך.
  • מסמכים – ישנה וועדה מיוחדת אשר פועלת תחת שר הבריאות והיא אמורה לבדוק את חוקיותם של כל ההסכמים. יש להעביר אל הוועדה את כל הטפסים על מנת שהיא תעניק את האישור המיוחל לביצוע ההליך. הוועדה אמורה לשלול חשש להפרה חוקית או לניצול שלא מרצון. על מנת זאת היא תבצע ראיונות מול המעורבים בהסכם. לאחר שניתן ההסכם הוא יישאר בתוקפו למשך שמונה עשר חודשים והאם הפונדקאית לא תוכל לחזור בה, זאת מלבד במקרים יוצאי דופן.

חשוב לדעת

הליך פונדקאות אינו הליך קל. מדובר במסע ארוך ומורכב אשר דורש הרבה מאוד כוחות נפש והוא משפיע מאוד מבחינה נפשית ורגשית על כל המעורבים. ההיבט המשפטי תורם אף הוא את חלקו ללחצים והמתחים סביב העניין ואלו עשויים להוביל את כל המעורבים לקצה כגבול היכולת עד כדי רצון להרים ידיים ולוותר.

מסיבה זו מומלץ להיעזר בליווי משפטי ומקצועי, ליווי של צוות סימפטי ומבין, צוות שיתמוך לאורך כל התהליך עד לסיומו של הטוב כשבני הזוג יקבלו סוף סוף לידיהם את התינוק המיוחל!

קריאה מומלצת: תרומות ביצית בישראל

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל surmom1 אלא אם צויין אחרת