33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

תורת חסד על לשונה

"תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי, פקודי ה' ישרים משמחי-לב מצות ה' ברה מאירת עיניים" (תהלים י"ט, ח'-ט')

 קַוֵּה, אֶל-יְהוָה: חֲזַק, וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ; וְקַוֵּה, אֶל-יְהוָה [תהלים כז, יד].

תוצאת תמונה עבור תמונות של שויתי ה לנגדי תמיד

"כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא"

"תורת חסד על לשונה" - הוא אתר "לימוד-יומי" של הלכות, מוסר ואמונה. בכל יום נפתח את הלימוד בתפילת "נשמת כל חי", נמשיך ללמוד: הלכות שמירת לשון, הלכות בחיי היום יום ושבת, הלכות והנהגות לקראת החגים והמועדים  הקרבים. נלמד את ספר "מסילת ישרים" ונעשיר את עולמינו בשיעורי-חיזוק ופנימיות התורה ובעה"י נסיים עם "מזמור לתודה". 

מטרת-האתר - לזכות את עם ישראל לסיים 3 פעמים בשנה ללמוד את כל ההלכות שחייבים בהם, לקבל הכנה מלאה לכל מועדי ישראל, להכיר את צדיקינו וכן לעבוד על מידותינו באמצעות ספרי מוסר ואמונה!

הפיצו את האתר - וזכו גם אחרים בקדושה רוחנית משמחת ומקרבת אל הקב"ה ובשכר אין סופי לעולם הבא. 

בשם השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח - השם שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך:

הבשורה מבשרי – ליָשר את הלב ולדבוק בקב"ה

אור ל- ג' טבת תשע"ט

 

הבשורה מבשרי ליָשר את הלב ולדבוק בקב"ה

 

 

×?×?צא×? ×?מ×?× ×? ×¢×?×?ר ×?מ×?× ×?×? מ×?שר×? א×?×?×? אל×?×?

 

 

כתיב (איוב יט, כו): "וּמִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹהַּ" – "מִבְּשָׂרִי"- בשר הלב, שנאמר (יחזקאל לו, כו): "וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וַהֲסִרֹתִי אֶת-לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר".

בשר – לשון: בשורה, הבשורה שהאדם מבשר.

בלב שוכנות המידות – בשר הלב, הבשר של המידות. עבודת המידות של האדם, היגִיעה שהאדם מתייגע לתקן מידותיו, לשבור את עורלת הלב, להשלים את החסר במידות שלו, להפוך את לבבו מלב אבן ללב של בשר – זו בשורת הלב של האדם.

מה שיש לאדם בלב – זו הבשורה שלו לעולם, כי מהלב נמשכים המעשים ומהמעשים נמשכים הלבבות.

מה שיש לאדם בלב – זו גם הבשורה שתהיה עבורו, שנאמר (משלי כז, יט): "כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים כֵּן לֵב-הָאָדָם לָאָדָם", ונאמר (תהלים לג, כב): "יְהִי-חַסְדְּךָ יְהֹוָה עָלֵינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ". 

[חידוש – ת.א.ד. בעלת: "תורת חסד על לשונה – תורת השם תמימה"].

 

וזה מתחבר לחידוש של: "בצר – קירבו":

בצר – קירבו: כתיב (תהלים ד, ב): "בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי", בַּצָּר – נאמר בלשון הווה, הִרְחַבְתָּ לִּי – בלשון עבר (לא נאמר: בצר תרחיב לי – בלשון עתיד) – מה שמלמד, שלפני שהשם יצר את הצרה, הוא יתברך, כבר ברא את הישועה!

בפרשת המן (שמות טז, ט) נאמר: "וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל-אַהֲרֹן אֱמֹר אֶל-כָּל-עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל קִרְבוּ לִפְנֵי יְהוָֹה כִּי שָׁמַע אֵת תְּלֻנֹּתֵיכֶם" – קרבו – נאמר בלשון הווה, שָמַע – נאמר בלשון עבר (הישועה כבר נבראה)  – מה שמלמד, שהשם רואה ושומע ומשגיח כל הזמן, רק מה שעלינו לעשות כדי שהישועה תגיע אלינו זה: "קִרְבוּ לִפְנֵי יְהוָֹה" – להתקרב אליו יתברך! [חידוש – ת.א.ד. בעלת: "תורת חסד על לשונה – תורת השם תמימה"].

 

הכלל:

בָּצָר - קִירְבוּ – כאשר מגיעה צרה, הישועה שכבר נבראה עבורה, בודאי כבר בדרך, רק קרבו אל השם! [חידוש – ת.א.ד. בעלת: "תורת חסד על לשונה – תורת השם תמימה"].

 

אומר דוד המלך (תהלים ד, ט): "בְּשָׁלוֹם יַחְדָּו אֶשְׁכְּבָה וְאִישָׁן כִּי-אַתָּה יְהֹוָה לְבָדָד לָבֶטַח תּוֹשִׁיבֵנִי", לא רק אשכב, אלא אישן – שינה של ביטחון, כי השם אחד, אין עוד מלבדו, אפס זולתו - לבטח יושיע – הישועה בדרך, כי היא נבראה לפני הצרה, אבל עלינו לדעת: "כִּי-אַתָּה יְהֹוָה לְבָדָד לָבֶטַח תּוֹשִׁיבֵנִי" – דוד המלך יודע שהישועה היא מאיתו יתברך בלבד, לכן, דבק רק בהשם. 

לכן, בעת הצרה (וגם כשטוב), כל שעלינו לעשות זה לדבוק בהשם יתברך, בחינת (שמות טו, ט): "קִרְבוּ לִפְנֵי יְהוָֹה כִּי שָׁמַע אֵת תְּלֻנֹּתֵיכֶם"

כתיב (איוב כח, כח): "וַיֹּאמֶר לָאָדָם הֵן (אחת) יִרְאַת אֲדֹנָי הִיא חָכְמָה" – אומר רש"י: "זו צריכה לזו ואין חכמה יפה בלא יראה"! עכ"ל. לכן, "קִרְבוּ לִפְנֵי יְהוָֹה".

 

השם משקיף ורואה מה באמת בלב האדם, כאשר עושה מעשיו, שנאמר (תהלים לג, יג): "מִשָּׁמַיִם הִבִּיט יְהֹוָה רָאָה אֶת-כָּל-בְּנֵי הָאָדָם", "גִּבּוֹר לֹא-יִנָּצֵל בְּרָב-כֹּחַ" (שם, פס' טז), "שֶׁקֶר הַסּוּס לִתְשׁוּעָה" (שם פס' יז).

שנאמר (תהלים לג, יג-כב):

יג מִשָּׁמַיִם הִבִּיט יְהֹוָה רָאָה אֶת-כָּל-בְּנֵי הָאָדָם:
יד מִמְּכוֹן-שִׁבְתּוֹ הִשְׁגִּיחַ אֶל כָּל-יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ:
טו הַיֹּצֵר יַחַד לִבָּם הַמֵּבִין אֶל-כָּל-מַעֲשֵׂיהֶם:
טז אֵין הַמֶּלֶךְ נוֹשָׁע בְּרָב-חָיִל גִּבּוֹר לֹא-יִנָּצֵל בְּרָב-כֹּחַ:
יז שֶׁקֶר הַסּוּס לִתְשׁוּעָה וּבְרֹב חֵילוֹ לֹא יְמַלֵּט:
יח הִנֵּה עֵין יְהֹוָה אֶל-יְרֵאָיו לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ:
יט לְהַצִּיל מִמָּוֶת נַפְשָׁם וּלְחַיּוֹתָם בָּרָעָב:
כ נַפְשֵׁנוּ חִכְּתָה לַיהֹוָה עֶזְרֵנוּ וּמָגִנֵּנוּ הוּא:
כא כִּי-בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּנוּ כִּי בְשֵׁם קָדְשׁוֹ בָטָחְנוּ:
כב יְהִי-חַסְדְּךָ יְהֹוָה עָלֵינוּ כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ:

 

אומר הקב"ה לרחל אימנו ע"ה (ירמיה לא, יד-טז): "כֹּה אָמַר יְהֹוָה קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל-בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל-בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ: כֹּה אָמַר יְהֹוָה מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה כִּי- יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם-יְהֹוָה וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב: וְיֵשׁ-תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם-יְהֹוָה וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם".

"יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ" יש שכר לעבודת המידות שלך, ולדבקות שלך בהשם, שבזכות זה:

"וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב" – הבנים יָצאו משליטת ה"יצר הרע", כי יצר הרע נקרא אוייב, שנאמר (דברים כא, י): "כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל-אֹיְבֶיךָ", ומישכָּנו בְּפתח הלב, שנאמר (בראשית ד, ז): "לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ" – הבנים תיקנו את מידותיהם, יישרו את ליבם.

"וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם" – הבנים שָבו לגבול התורה – קָרבו אל השם ודָבקו בו יתברך, ואומר רבינו יונה (שערי תשובה ג, יז): שמעלת הדביקות היא מעלה עליונה, שנמסרה במצוות עשה, שנאמר (דברים י, כ): "וּבוֹ תִדְבָּק".

ועל סוד הדבקות מלמדינו רבינו המהרח"ו (שערי קדושה ג, ב): "והנה אור הנשמות לבוש לאור העשר ספירות, וזהו סוד (שיר השירים ו, ב): דודי ירד לגנו שהוא העולם הזה לרעות בגנים וללקוט שושנים נוטריקון לבוש, כי לוקט נשמות הצדיקים המריחין כשושנים על ידי מעשיהם בעולם הזה ולוקטם להתלבש אורו בהם, וזהו סוד (דברים ד, ד): "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיהוָֹה אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם", "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיהוָֹה" דבוק גמור עם אור העשר ספירות מה שאין כן בכל הנבראים וזהו שכתוב (ירמיה יג, יא): "כִּי כַּאֲשֶׁר- יִדְבַּק הָאֵזוֹר אֶל-מָתְנֵי-אִישׁ כֵּן הִדְבַּקְתִּי אֵלַי אֶת-כָּל-בֵּית יִשְׂרָאֵל". עכ"ל.

[חידוש – ת.א.ד. בעלת: "תורת חסד על לשונה – תורת השם תמימה"].

 

הכלל:

הבשורה באה בהתאם למה שיש בלב שלנו – לכן, עלינו לתקן את מידותינו, להפוך לב אבן ללב בשר, ולהתקרב אל השם יתברך, שנאמר "קִרְבוּ לִפְנֵי יְהוָֹה".

"מִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹהַּ" (איוב יט, כ), כלומר: ליָשר את הלב ולדבוק בקב"ה, שנאמר (תהלים לא, כה) : "חִזְקוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְכֶם כָּל-הַמְיַחֲלִים לַיהֹוָה" ונאמר (תהלים כז, יד): "קַוֵּה אֶל-יְהֹוָה חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל-יְהֹוָה", שנזכה, אמן!

[חידוש – ת.א.ד. בעלת: "תורת חסד על לשונה – תורת השם תמימה"].

 

 

×?×?צא×? ×?מ×?× ×? ×¢×?×?ר ×?מ×?× ×?×? ×?×?ק ×?×?אמץ ל×?ך ×?ק×?×? אל ×?'

 

 

 

 

זכו את עצמכם וקרובכם בברכת הלימוד, הכנסו לתגובות וכיתבו  [בדרך המופיעה למטה]:

הלימוד לזכות:

זיווג _______________ בת/בן _________________

פרנסה______________בת/בן__________________

בריאות______________בת/בן__________________

זרע-קודש____________בת/בן__________________

ולהבדיל:

לעילוי נשמת ______________ בת/בן_____________

 {ניתן לרשום ברכות רק בתגובות}      

    יקובל ברצון,אמן!

 

 

 

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל azulayt אלא אם צויין אחרת