33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

חופשי ומאושר

25 שנה לגלגל"צ - אימת עריצות הפלייליסט

18/11/2018

לפני 25 שנה, בשנת 1993 נפתחה תחנת הרדיו גלגל"צ. היא החלה כתחנת מוסיקה צעירה ושובבה שהשתלטה במהרה על הטעם המוסיקלי הישראלי והפכה לתחנת הרדיו המושמעת ביותר בישראל. אבל משהו השתבש במהלך השנים והיום היא מייצגת את עריצות שיטת הפלייליסטים. מה זה אומר ולמה זה כל כך חשוב? שדרן הרדיו המצויין בועז כהן (לשעבר 88FM והיות אקו 99FM) כתב פוסט יפהיפה בפייסבוק שמסביר מהי שיטת הפלייליסט ומדוע היא כה מסוכנת:

"הרדיו הישראלי הפך למטחנת להיטים בלתי פוסקת ללא השראה, דמיון ואומץ. אבל עד אביב 2017 תחנות רדיו היו המנוע הגדול שיכול היה לשנות את כיוון התעופה של אמן או להקה.

כל השנים הראשונות של המאה ה-21, עם 88FM מצד אחד ועם קול הקמפוס 106FM מצד שני, אפשר היה באמת לקדם אמנים ולהקות שלא השתייכו לזרם המרכזי ולא נשענו על כוחם של יח"צנים ו/או חברות תקליטים גדולות וחזקות. אפשר היה להביא למאזינים שפע של צלילים, ז'אנרים וטעמים. ושתי התחנות - הסטודנטיאלית והממשלתית - עשו זאת ויצרו לעצמן קהל גדול מאוד.

העידן הזה נגמר. 

בשעות היום כבר לא ניתן להאזין יותר למוזיקה ברדיו הישראלי. 

מי שמחפש קצת יופי ומקוריות, צריך לחפש באינטרנט. תפיסת העולם הישראלית היא שרדיו, במשך היום, חייב להיות שמרני. כבול לפלייליסט מאוד מיושן. משעמם. מוגבל. לא מאתגר בשום צורה שהיא. 

כך מנסר הרדיו הישראלי את הענף שעליו הוא יושב.

* * *

קראתי את כתבתו של רז שכניק על גלגלצ, ואני מוכרח לומר שבעיני הבעיה היא בכלל לא היעדרם של זמרים מזרחיים, אלא עצם ההגדרה "מוזיקה מזרחית" (לצורך הענין: מוזיקלית - אלג'יר יותר מזרחית מעומר אדם, כנסיית השכל יותר מזרחית מאייל גולן).

אין מזרחים בגלגלצ או שאין מוזיקה מזרחית? 

כי זה לא אותו דבר. 

מיכה שטרית, ברי סחרוף ואהוד בנאי, חצי מלהקת רוקפור, פונץ' וכנסיית השכל הם בני עדות המזרח.

אז מזרחים או מוזיקה מזרחית? ואם מוזיקה מזרחית, למה לא לשדר הברירה הטבעית או יאיר דלאל, שחר כהן, דודו טסה או בוסתן אברהם - שממש עושים מוזיקה מזרחית ואף ערבית?

* * *

בואו נבין מה זה "פלייליסט". מהו פלייליסט?

פלייליסט הוא הרעיון שאם לאהוד בנאי יש, נניח, 12 אלבומים, עם בערך 150 שירים, אתם תכירו רק 5 שירים מתוך ה-150. כי רק 5 שירים של אהוד בנאי אנחנו נשדר לכם. 

ואם ליהודה פוליקר יש 13 אלבומים עם 150 שירים, אתם תכירו אך ורק 5 שירים מתוכם. כי רק 5 שירים של יהודה פוליקר אנחנו נשדר לכם.

ואם לרמי פורטיס יש 11 אלבומים (אחד מהם משולש) עם בערך 200 שירים בתוכם, אז אתם תכירו אך ורק 3 שירים שלו (שלושתם מ"סיפורים מהקופסא") ואולי פה ושם תזכו לשמוע את "שמש לך מצפים" מ"פלונטר".

וכן הלאה וכן הלאה. כל הזמר העברי המופלא והעשיר, מאות רבות של אלבומים גדולים ודגולים, לא מקבל שום ייצוג במשך היום - כי הוא לא בפלייליסט. הדבר החמור ביותר בפלייליסט הוא מחיקה גמורה של אוצרות הזמר העברי, לדורותיו.

פלייליסט מצמצם את המחשבה.

הוא מגביל את התודעה שלכם, כמאזינות וכמאזינים, למינימום של הכרות. פלייליסט הוא מכונת הברזל. הוא טוחן את הדמיון. את ההשראה. את המעוף. את החלום. פלייליסט נותן לכם שוב ושוב מאותו דבר, ורק מאותו דבר. עוד ועוד ועוד.

זה כמו לאכול רק שניצל וצ'יפס (ואני מת על שניצל וצ'יפס, כמו שאני מת על "שקיעתה של הזריחה"). זה כמו לראות אך ורק סרט אחד של טרנטינו (ואני מת על "ספרות זולה"). 

זה נכון ש(כמו שאמר לי פעם אמיר אשר): "לא כל שדרן ברדיו הוא ג'ון פיל". זה נכון. אבל מה קורה עכשיו בתחנות הרדיו? יש אדם אחד, בכל תחנה שמשדרת מוזיקה וכפופה לפלייליסט המחורבן, אדם שהוא בדרך כלל ממש לא ג'ון פיל, ועל-פיו של אותו אדם יישק דבר. הוא קובע, מכתיב ומעצב את מהותה של התחנה כולה.

* * *

אם להקת תמוז היתה מוציאה את "סוף עונת התפוזים" ב-2018, ולא ב-1976, הרדיו הישראלי הארצי (גלגלצ, כאן 88, רשת גימל) היה משדר מקסימום את "הולך בטל" המגניב ו"ככה את רצית אותי" הקצבי. "אהבה שקטה" הוא רועש מדי, "מה שיותר עמוק יותר כחול" הוא ארוך מדי ו"לא יכול לישון עכשיו" הוא מהורהר מדי ולא היה עובר את וועדת הפלייליסט. אז המאזינים לא היו מכירים אותם.

ומי היה משדר את כל השירים של "בציר טוב" היום?

לכן, במסגרת חגיגות 25 שנה לגלגלצ אסור להיתפס לקטנות - כן שידרו מזרחית, לא שידרו מזרחית - אלא למהות.  והמהות היא חופש המחשבה. הדיעה. העריכה. מגוון הטעמים. כן. פלורליזם. אני לא אוהב את הכל, אבל אני כן רוצה שישדרו לי מגוון גדול - כדי שאוכל לפתח את הטעם שלי, ולהחליט מה אני אוהב ומה פחות. הפלייליסט של גלגלצ עיצב דור שלם במשך 25 שנה. לכן ההופעות של איפה הילד וירמי קפלן והפרחים ומוניקה סקס ואפילו כשניקו תתחיל לדבר מלאות בקהל אוהב ומתגעגע, כי גלגלצ נתנה תמיכה חזקה ללהקות האלה, לרוק הישראלי של שנות ה-90.

אבל מה שהיה נכון ל-1998 לא נכון ל-2018. כמו קונספציות בטחוניות, גם קונספציה רדיופונית היא משהו שצריך להתרענן, לחשב-מסלול-מחדש. הפלייליסט ו"וועדות הפלייליסט" הן משטרת מחשבות על חשבון הציבור, פגיעה אנושה במאזינים ובתרבות העברית. אם פוסלים לשידור במהלך היום שירים של פוליקר ושל יהודית רביץ ומשינה ואהוד בנאי ופורטיס בטענה ש"זה לא היה להיט", אפשר להבין עד כמה זה חמור.

גדולי האמנים הישראלים נאלצים להסתפק בשידור חוזר (וחוזר וחוזר) מפירורים מאוד מסוימים של יצירתם העניפה, אותם שירים שרק הם ישודרו שוב ושוב ושוב, כי רק הם זכו להיכנס לאותו פלייליסט קדוש ואלמותי, ולכן לנצח כמו החללית האבודה של מייג'ור טום, יקיפו את כדור הארץ ולעולם לא יתקשרו עוד עם גראונד קונטרול". 

תולדות הכותרת - יצירה קיומית יפהיפה מתוך אלבום מופת פילוסופי של רמי פורטיס שיצא בשנת 2015. דוגמה לשיר ולאלבום שפוספס לחלוטין בגלל עריצות הפלליליסט (אני עוד אקדיש לאלבום תולדות הכותרת פוסט משלו).

בועז כתב כאן, לדעתי, פוסט מדוייק וחשוב. אני חושב שהפלייליסט הוא סימפטום של בעיה תרבותית עמוקה יותר שיש בכל תרבות המערב. בעקבות השתלטות הרעיון הפוסט מודרני אנשים לא מדברים יותר על ערכים או על משהו שנחשב יותר או פחות, כי הכל שטוח. הכל הוא רק סיפור ואין שום דבר נעלה או שום דרך לשפוט מה טוב יותר ופחות. לכן הערך של החינוך ירד ושל אומנות, פילוסופיה וכמובן גם מוסיקה. באופן כללי כל דבר שמתיימר להיות אובייקטיבי איבד ממעמדו, ואפילו האמת איבדה מערכה ומעמדה בעידן החדשות המזוייפות ודונלד טראמפ.
אז מה אפשר לעשות?
כל אחד בתחומו יכול להזכיר את הערכיות, למה התחום הזה חשוב לאדם. למשל לגבי מוסיקה, להזכיר את העוצמה שיש במוסיקה. את העובדה שיש עומק מעבר להנאה רגעית ממוסיקה ומעבר למוסיקת ריקודים. מי שינסה להגיע לעומק הזה ירוויח תחושות לא מוכרות של עוצמה גדולה ושל חוויית נגיעה באינסוף. חוויות של התעלות. לכן המוסיקה היא עוד כלי חשוב בעזרתו האדם יכול לפתח את עצמו, להתעדן ולהעלות מעל לצרכים ההישרדותיים שלו אל מעבר לפוטנציאל הגלום בו. מכאן, שגם אם אפשר להסתפק רק בהנאה רגעית ממוסיקת פופ, חבל לוותר על כל מה שיש מעבר. על עומק עצום וחוויות משכרות שמחכות להתגלות!

מהבחינה הזו, כל מי שמבין את העומק הזה וחווה זו חייב להיות שגריר של העומק. מחנך שמראה איך אפשר להתפתח אל מעבר להישרדותיות ולהגיע למשמעות ואושר עמוקים. זו אחת הבעיות הכי חמורות מבחינתי עם גלגל"צ ובכלל עם רוב התרבות בימינו. הם לא מבינים שהם משפיעים על החברה והתרבות. הם עוורים לכוח שיש להם והם לא רואים את תפקידם כמחנכים. או שהם כן מבינים את כל זה ופשוט לא אכפת להם. הדבר העצוב הוא, שגם אם לדעתם הם לא מחנכים, בפועל הם כן. בפועל, פימפום של מוסיקה מסויימת ודעות מסויימות מעביר מסרים ומשפיע על השומעים, גם אם לא התכוונת כלל לחנך ולהשפיע מעבר למתן הנאות רגעיות.
לפני כמה זמן כתבתי לגלגל"צ את המכתב הבא:

שלום גלגלצ
אני יודע שיש לכם שם הרבה חוקים מגבילים, אבל בתור תחנה מובילה אתם מעצבי תרבות ולכן מאד חשוב שתשימו גם מוסיקה איכותית. יצירות רוק שלא רק עושות כיף אלא גם שולחות אותך לחוויה מדהימה של נגיעה בנשגב. מוסיקה ומילים עם עומק ורבדים. יש לכם, גם אם אתם לא יודעים מזה, תפקיד חינוכי לפתח את המאזינים שידעו שיש חוויות יותר חזקות מעבר לרק כיף והנאה רגעית. תפקידכם הוא להשמיע את היצירות העכשוויות והישנות כדי שהן לא ישכחו וכדי שנמשיך לשאוף הכי רחוק שאפשר. להשמיע את שיאי היצירה האנושית עד היום. זהו תפקיד חשוב, גם אם הוא אומר לשבור את החוקים והתקנות שמקטינים את האדם.
בהצלחה!

כמובן שהמייל זכה להתעלמות כמעט מוחלטת. הם כן חזרו אליי בתשובה לקונית בסגנון, 'תודה שפינת אלינו. יש לנו תוכניות מגוונות בכל שעות היום שפונות לקהלים רבים ומגוונים'. שוב, אין שום הבנה על בעיית עריצות הפלייליסט (שהוא בדיוק ההיפך מגיוון..) ושום הכרה בעומק ובחשיבות שיש לכלי המוסיקלי ובכוח הרב שיש להם כמעצבי תרבות ומחנכים.

לסיום משהו אופטימי, אולי אני יכול לעזור מעט למי שכן רוצה לנסות ולהיפתח לעומק ולעוצמה החבויה במוסיקה. עד היום הכנתי הרבה רשימות השמעה שפתוחים לקהל ביוטיוב לפי סגנונות מוסיקליים . כל אחת ואחד מוזמנים לנסות ולהקשיב. לבחור את הרשימה שמדברת אליו ולנסות להיפתח לסגנונות חדשים. להנאה מירבית מהרשימות כדי ללחוץ על אפשרות 'ערבב' (shuffle) כדי לא לשמוע הרבה שירים ברצף של אותו אמן:

יצירות רוק מכל הזמנים בלועזית:

https://www.youtube.com/playlist?list=PLy73K8PmJgkPRByMLbgV1emb5qoVbb9YL

רוק קוסמי:

https://www.youtube.com/playlist?list=PL9D84299A5AE3C4CB

יצירות רוק ישראליות:

https://www.youtube.com/playlist?list=PLy73K8PmJgkMgtcDx0gH53PsNrlpk0iCJ

רוק ישראלי משובח מכל התקופות:

https://www.youtube.com/playlist?list=PL409F1792B7ADDE57

רוק מחאה ישראלי מכל הזמנים:

https://www.youtube.com/playlist?list=PLy73K8PmJgkNrZZIgIMXAM5kVXGgmdRpu

שירי רוחניות חילונית:

https://www.youtube.com/playlist?list=PLAogjhw1pNWuFfu8k41dVBK9pO1s4v5-9

רוק מחאה לועזי מכל הזמנים:

https://www.youtube.com/playlist?list=PLy73K8PmJgkNfv2v-9Fos4hY6n4YOQAkH

רוק ישראלי אפל לימי הסתיו:

https://www.youtube.com/playlist?list=PLy73K8PmJgkPS1BNl9n5hXJi70uhkZBu6

רוק ישראלי קצבי ומשובח:

https://www.youtube.com/playlist?list=PLy73K8PmJgkODneI3ePlIDt4N2Vy0678U

רוק פסיכדלי מכל הזמנים:

https://www.youtube.com/playlist?list=PLy73K8PmJgkOgIE_hu9_8fNoAIlIctxC3

רוק מסעות:

https://www.youtube.com/playlist?list=PLy73K8PmJgkMe7Fis3x1Enkl0rU-DmTRs

רוק ישראלי באנגלית:

https://www.youtube.com/playlist?list=PLy73K8PmJgkOoC9BijQc31wKF4M5_heBL

רוק לועזי אפל לימי הסתיו:

https://www.youtube.com/playlist?list=PLy73K8PmJgkORicPyJ11jy4zSEBFBGzXG

רוק לועזי שקט מכל הזמנים:

https://www.youtube.com/playlist?list=PLy73K8PmJgkOVlrnnlot2Sked-MlirDi8

סיקסטיז, וודסטוק ותרבות הנגד:

https://www.youtube.com/playlist?list=PLE1329FCEE6732983

רוק לועזי קצבי ומשובח:

https://www.youtube.com/playlist?list=PLy73K8PmJgkOt76vICZCGySsqdp9Cq354

רוק הופעות:

https://www.youtube.com/playlist?list=PLy73K8PmJgkPZD2wr905oyzTLkzeP6wsb

מוסיקה קלאסית עוצמתית ומוסיקה מסרטים

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל freenl אלא אם צויין אחרת