33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

במדבר של הזוגיות

קצת יין אדום

בחודשים האחרונים, לפעמים, אני סוגר את הלילה עם קצת יין אדום.

בקטנה,

אם אני שותה יותר מדי אז כבדות פושה באיבריי ואני נופל למיטה ונרדם בשניות.

לפעמים, ברגעים שלפני העייפות אני נתקף בשטף רגשני וברצון עז לדבר או לכתוב.

וזה מה שקורה עכשיו,

הנה, אני מתודלק במידה הנכונה ואכתוב כאן גיבובים שלא היו עוברים סלקציה בשעות מוקדמות יותר.

אכתוב את הצד הפחות מחמיא של הנפש,

את איך שהייתי רוצה עכשיו ללכת לסלון, לגהור מעליה,

ללחוץ את פרקי ידיה לצדי ראשה ולרתק אותה כך.

והייתי כופה עליה מבט. והיא הייתה מזיזה את הראש ומבקשת שאפסיק, אבל אני לא ארפה.

לא אכפת לי להצטייר כאן כאלים, הרי במציאות אני לא יכול לפגוע בנמלה.

והיא היתה אומרת שאקום ושאניח לה ושאלך ממנה.

אבל אני אתעקש ואגיד שאני רוצה לשוחח. 

והיא תגיד שאין לה מה לומר לי, ושאבין מה שאני רוצה ובכלל שאני מעיר את הילדים כי אנחנו בטח קצת קולניים.

היא תהיה קולנית. אני לא.

ואני אשאל מהו הדבר הזה שאת לא רוצה שהילדים ידעו? אה? אל תגידי להם אבל תגידי לנו. תני לזה כותרת. תני לזה שם כללי. תגידי משהו.

למה את לא אומרת את זה וזהו? מה את מפחדת ממלים?

והיא לא תענה, רק תגיד שאני מכאיב לה, שארד ממנה,

ככה אתה חושב שיעזור לך? ככה? ככה אתה חושב שתגרום לי לדבר?

ואני אחייך את החיוך המריר ואגיד שלמדתי שאיתה שום דבר כבר לא יעזור לי.

והיא תמלט עיניה למסך הטלויזיה שלמולה,

אבל אני אמשוך את ידיה למעל ראשה ואאזוק את פרקי ידיה בידי השמאלית, ואת הימנית אשלח לשלט ואכבה אותה.

ואחר כך אשאל שאלות לא מועילות כמו האם בכלל אהבה אותי פעם? ואם כן, אז לפני כמה שנים הפסיקה. יותר מעשור? פחות?

והיא תשתוק ושוב תרים את קולה ותדרוש שארד ממנה אבל אני אמשיך ואתמלל את מחשבותיה בקול -

שאולי חשבה שאהבה אותי בעבר, אבל היום מבינה שלא. שבסך הכל אולי היינו שתי נשמות אבודות בעולם? אה?

אולי רק רצתה להימלט מטביעה ונאחזה בקרש הרקוב שצף במקרה לידה?

זה מה שקרה?

סתם לידע אקדמי, כן?

זה הרי באמת לא משנה כלום.

לא משנה.

רק ידע אקדמי. סקרנות עקרה שאני מחניק ביומיום אבל היין הזול הזה מוציא ממני רעל.

ואולי זה לא רק היין החזיר אותי להרהר באישה, אולי זה היין בשילוב עם עתליה אברבנאל, שדגדגה לי בלב והלכה איתי כל השבוע. ככה אני, פאתטי, מתאהב בנשים מספרים,

כי "זה מה שנשאר, רק כמה רגעים, הרבה בדמיון מעט בחיים"

ואיך זה שאת לא זקוקה ליד אוהבת?

לא ממני, ממישהו אחר. למה את מוותרת על זה?

את לא מאמינה במנייה שלך?

את חכמה. תמיד כשהייתי שומע את "יש בך חכמה שמספיקה לשנינו" הייתי חושב עלייך, אולי היא מרחיקה ממך הרבה גברים, החכמה שלך,

אבל אלה הקטנים המאוימים טוב שיורחקו, קחי לך מישהו ראוי ששווה לך.

והגוף שלך, את יודעת, עדיין רענן ומשגע.

אז רשת הדייגים שלך עדיין צפופה. למה לא לתפוס משהו?

ומה, את חושבת שאפשר לחיות בלי אהבה?

אפשר, בטח שאפשר, ברור שאפשר.

אבל המחיר לא יקר מדי?

האם נכון לך לחיות כך?

או אולי לא ויתרת? אולי כבר דגת, או דגו אותך?

ואם לא ויתרת זה נהדר, זה יותר קל לי, היית מאמינה? אני לא יודע למה זה יהיה קל יותר, אבל כך אני מרגיש. וזה לא רק בגלל היין אני מרגיש כך. תמיד אני מרגיש כך.

תגידי, ואם היתה עוברת כאן איזו ארכיאולוגית ומצליחה דרך נס להדביק מבין שברי החרס את דמות האדם שאני.

היה אכפת לך?

היית אדישה לזה?

אולי שמחה בשבילי?

לזה התכוונת שאמרת לפני מיליון שנה "תעשה מה שאתה רוצה?" לא שזה משנה. ברור שלא. לא האישור שלך הוא זה שעוצר אותי. אני הרי חסר תקנה,

ובכלל, אחרי כל ההדבקות היה יוצא לה טורסו, כי כבר חלקים ממני אבדו לנצח, ואולי את יודעת את זה טוב ממני.

אז מה זה הפוסט הזה? אני לא מצליח לזקק ממנו אמירה. סתם גיבוב של דברים. אפילו שם אין לי בשבילו ואני כבר רוצה לישון.

והיא בסלון מול הסדרות שלה.

טוחנת סדרות סדרתית,

ואני לא אגיד כלום.

איך אגיד? מה אגיד?

אם אנסה הפוסט הזה יתגשם ולמי יש כוח לזה?

רק לצחצח שיניים, להיכנס למיטה ולהירדם בשניות.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

3 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל עובר אורח100 אלא אם צויין אחרת