00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

פרקי ואני

גם הזמן צריך זמן...

 

אתמול קיבלתי מייל שהזמין אותי לשמוע הרצאה בנושא ,מוטיב הארעיות בבודהיזם. מה הם רוצים ממני?

בודהיזם קשור למדיטציה .התחלתי לגלגל שרשרת של מחשבות בראשי . נרשמתי פעם לסדנת מדיטציה שלא הלכתי  אליה,כמו לעוד הרבה אחרות,אז זה הקשר, אבל מה זה ארעיות?מה אני יודעת על המילה הזו ?ועניתי יפה לעצמי, ארעיות זה משה    ו שאינו קבוע , משהו בר חלוף.בני האדם הם בני חלוף, ואני בת אדם נכון? אז יש כאן אולי רמז למשהו?

התחלתי לחפש בגוגל הדפסתי לי כמה מאמרים קצרים בנושא ושקעתי עמוק ברשת ה סבוכה שהטיל עלי הזמן אותו זמן שעשה בלגן בתאוריית הקוואנטים ובתורת היחסות.הוא משתנה או לא משתנה הוא יחסי למשהו אחר שנמצא בתנועה?מי מבין את הדברים האלו? בכול מקרה אותו זמן פתח לפני את ציר הזמן שלי והריץ עליו מצגת של אפיזודות שהיו חיי.

ולא סתם היו. הן היו משמעותיות ביותר בחיי,,תמונות מילדותי.ע ם הורי שאני  כה מתגעגעת אליהם, נראה לי שהגעגועים הולכים ומתעצמים ככול  שאני מורחקת מהם על ידי הזמן הבורח.תמונות של בנותי המתוקות כשהיו תינוקות, פעוטות.ילדות ,נערות.תמונות שלי עם אחיותי , עם חברי וחברותי בבית הילדים הקיבוצי.של מ ורתי המיתולוגית .

של נוף ילדותי הקסום עם הנחל התכול הקריר והצלול שבמסתרי חופיו הסבוכ ים רקמתי לי מציאות שהיא רק שלי

והסתובבו בה כבני בית,פיות, מכשפות, גמדים . נסיכים ורוחות רפאים, ואבי החמוד והטוב . היה צריך כל ערב ללוות אותי מחדר ההורים לבית הילדים כי בחושך רוחות הרפאים יוצאות מכול החורים והמאורות שבהן הן ישנות בבוקר את שנת הלילה שלהן. איך הוא אף פעם לא כעס עלי לא אמר לי שזה שטויות ואין דברים כאלו, הוא כול כך  הבין אותי .הוא הבין כול אדם אבא שלי , הוא יד ע להקשיב,ממש להקשיב ,מי מקשיב היום למישהו? שלא לדבר מי מקשיב היום אלי?.

זהו , זה מה שאומרת הארעיות שהכול חולף אין שום דבר קבוע ,גם מה שאנחנו מכנים 'אני' או 'עצמי'.איננו קבוע הכול משתנה כול הזמן.

ואם נקבל זאת ונבין לא נרצה להאחז כול כך חזק במה שהיה .אבל ל א פשוט להגיע לשלב הזה של ההבנה שהיא הרמה הגבוהה ביותר ואני עדיין לא התחלתי את השלב הראשון. אבל אולי באמת אם אוכל לשחרר קצת את האחיזה שלי ב'אני' ו'בעצמי''  אם אבין שמה שהיה היה אפיזודה חולפת .ארעית .בחיי.יהיה לי קל יותר.ו

אולי א נחנו מתגעגעים ונאחזים במשהו שחסר לנו במציאות העכשווית?. כלומר אולי געגועיי לילדותי המוארת באור יקרות וצבועה בצבעי ורוד ותכול וירוק שעליהם משוח בנדיבות הצבע הזהוב. הינם למשהו שלא היה ? למשהו שדמיוני הטוב והמיטיב יצר עבורי?ואם כך הוא הדבר מדו ע שלא יעשה זאת גם כעת עבורי?

. הבעיה היא שהדמיון צריך כנראה זמן.על מנת לצייר את הזמן שהוא ה'כעת' עבורי..ושוב חזרנו לנאשם הוותיק שלנו ...לזמן.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

7 תגובות

קוביית רשימת הרשומות
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל עמי128 אלא אם צויין אחרת