00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מיומנה של סטודנטית לתקשורת

EMA: העולם שייך לצעירים

היי קוראים יקרים,

השבוע נפתח עם טקס פרסי המוזיקה החשוב, ה-EMA. בימיי הצעירים והרזים יותר, בהם מוזיקה עדיין הייתה שמיעה וטובה (אתם יודעים, לפני עשור בערך), הייתי עוקבת באדיקות אחרי הטקס הזה או אחרי אחיו. הייתי עוקבת אחרי המועמדים, מצביעה וצופה. הייתי גם לוקחת ממש קשה את התוצאות וצופה בהופעות שוב ושוב, כי ככה זה כשהאמנים הכי אהובים עלייך הקפידו להופיע בו. אחח, איפה הימים בהם בריטני ואן סינק הופיעו ב- EMA? השנה גיליתי שהטקס הזה מתקיים רק שבוע לפני מועדו, ובדקתי מיהם המועמדים ממש בבוקר האירוע. בערב בו התקיים לא היה לי במה לצפות ובכל זאת לא צפיתי בו, כי פשוט לא זכרתי שהוא מתקיים. בכל זאת, בדקתי למחרת מיהם הזוכים ברי המזל. חייבת לציין שכשבדקתי מי המתמודדים, חשבתי לעצמי שחלק מהקטגוריות הציבו תחרות קשה במיוחד ולי לא היה זוכה חד משמעי. בגלל זה הייתי גם די מרוצה מרב התוצאות (בניגוד לתוצאות הטקסים בשנים האחרונות, בהן חלקתי על הזוכים). היום אסקור את הזוכים בקטגוריות ואת הזוכים שלי, במידה ולא הגיעו למעמד הראוי להם.

 

 

האמן האמריקאי הטוב ביותר: קמילה קביו

גברה על: אריאנה גרנדה, פוסט מלון, קרדי B ואימג'ן דרגונז. פייר? תחרות קשה. כלומר, קמילה קביו נצחה בגבורה על ארבעה מהשמות הכי חמים של השנה, כשמבחינתי התחרות האמיתית הייתה בינה לבין אריאנה. על הישגיה השנה ארחיב בקטגוריות אחרות (שלדעתי הן חשובות יותר), רק אציין שזה מעניין שאמריקה של עידן טראמפ בוחרת באמנית לטינית לפרס שכזה.

 

האמן הקנדי הטוב ביותר: שון מנדז

גבר על: דרייק, הוויקנד, אלסיה קארה וארקייד פייר. יש לי בעיה עם האמנים הקנדים - אני בדרך כלל מגלה שהם קנדים רק כשהם מתמודדים בקטגוריות האלו. טוב לדעת שאלסיה קארה קנדית, נגיד. בכל מקרה, מנדז אמנם לא היה "חם" כמו בשנה שעברה, אבל הוא עדיין בלט והצליח לעמוד בחוד החנית של הפופ של 2018. העובדה שהוא גבר על אמן חם כמו דרייק, שנטחן שוב ושוב בערוצי המוזיקה ולכן ראוי יותר לפרס הזה השנה בלי קשר לדעתי על שיריו הבינוניים, מראה כמה הוא אהוד... ונערץ על ידי ילדות קטנות. סתם, אני יוצאת כאן קצת קטנונית ולא מפרגנת. שאפו. ללא ספק התקדמות מהימים בהם ג'סטין ביבר שלט בקטגוריה הזו ביד רמה. יש עתיד לקנדה!

 

השיר הטוב ביותר: Camila Cabello- Havana ft. Young Thug

גברה על: No tears left to cry של אריאנה גרנדה, God's plan של דרייק, Meant to be של ביבי רקסה ו- Rockstar של פוסט מלון. קמילה קביו הייתה מועמדת בקטגוריות הקשות והחשובות ביותר. אני חושבת שזו אחת הקטגוריות הכי חשובות, בכל זאת, שיר השנה! בניגוד לשאר השירים, הוואנה המעולה יצא בשנת 2017 ונדמה לי שגם הושמע בטקס ה-EMA בשנה שעברה. אני מניחה שנכנס לטקס של השנה כיוון שיצא ממש רגע לפני שרשימת השירים המתמודדים בEMA נסגרה. אם אני לא טועה, הוא יצא ממש לפני שנה, על קו התפר. הוא ניצח כמה מהשירים הנטחנים של השנה, כמו שירה של אריאנה, שירו של דרייק (שעד היום קשה להימנע ממנו) ושירו המעצבן וחסר הטעם של פוסט מלון. הבחירה שלי הייתה בין הוואנה המעולה שבאמת נטחן השנה, לשירה של אריאנה, שנטחן גם הוא ללא הרף עד היום. אני יכולה להגיד ששלושה ממתמודדי הקטגוריה הזו כנראה יכנסו למצעדים השנתיים השנה, כך שהם נמצאים כאן בצדק גם אם הם לא השירים הטובים ביותר שיצאו. שירה של קמילה כבר לא יכנס למצעד השנתי שלי השנה כיוון שנכנס למצעד לפני שנה (למרות שהוא ראוי להיות שיר השנה שלי יותר מכל השירים שיצאו השנה). הוא כנראה יתברג מאוד גבוה במצעד העשור שלי, ולכן הוא הראוי ביותר לפרס החשוב הזה השנה. ובלי קשר, אם הקטגוריה באמת מחפשת את השיר הטוב ביותר - זהו אכן השיר הראוי. 

 

האמן החדש הטוב ביותר: קרדי B

גברה על: אן-מארי, באזי, היילי קיוקו, ג'סי רייז. אגיד זאת בקצרה: אן-מארי התפרסמה לפני שנתיים ואת כל שאר האמנים אני לא מכירה. בלי קשר, קרדי B אכן פרצה השנה ועשתה עבודה ממש טובה, עם סינגלים ושיתופי פעולה מוצלחים (יש מצב מאוד גדול ששיתוף הפעולה שלה עם מארון 5 יהיה שיר השנה שלי, ולא כי אני כל כך מתה עליו, אלא כי הוא עד כדי כך נטחן). היא הגרסה המתונה והמוצלחת יותר של ניקי מינאז' ולכן יש בה משהו יותר נגיש. כרגע, אני לגמרי בעדה וחושבת שהיא זוכה ראויה. כולי תקווה שהיא תצליח להדיח את ניקי מינאז' מכס המלכות ומעולם המוזיקה.

 

הפופ הטוב ביותר: דואה ליפה

גברה על: קמילה קביו, אריאנה גרנדה, שון מנדז והיילי סטיינפלד. וואו. קודם כל אתחיל במפסידים. אוציא כבר עכשיו מהמשוואה את היילי סטיינפלד, שהנחתה את הערב בתחילת דרכה המוזיקלית וזה כבר הישג עבורה. שון מנדז, כאמור, הוא אמן שאני מאוד אוהבת, אבל השנה נחלש טיפה. אני מרוצה מזה, אגב, כי בשנתיים הקודמות קצת הגזימו איתו. הוא אמן מצוין, אבל יש עוד אמנים שאפשר להשמיע ואני חוששת שכל ההשמעות החוזרות והנשנות האלו יגרמו לו להימאס על אנשים. עכשיו בואו נדבר על המשולש הנשי החזק של השנה: דואה ליפה, קמילה ואריאנה. זו לגמרי הייתה השנה שלהן, של שלושתן. שלוש בחורות מוכשרות שיודעות לשיר ומועמדות בכאלו פרסים חשובים. בשנים בהן סלינה גומז שולטת בעולם המוזיקה, אני שמחה לראות שגם נותנים את הכבוד גם לזמרות אמיתיות (אגב, מפתיע שהיא לא הייתה מועמדת לשום פרס השנה). שלושתן היו זוכות ראויות בקטגוריה הזו מבחינתי כי כולן הוציאו כמות נכבדת של להיטים מצליחים. עם זאת, כשהסתכלתי על הרשימה, היה לי ברור שדואה ליפה היא הראויה ביותר. עם סינגלים ושיתופי פעולה רבים היא הצליחה למתג את עצמה כזמרת מן השורה הראשונה, כזו שמסוגלת לשיר טקסטים כבדים ולקדם העצמה נשית למרות גילה הצעיר. כבר מסינגל הבכורה שלה ידעתי שמדובר בזמרת צעירה שהולכת להגיע רחוק, ואני שמחה שהיום הזה הגיע יחסית מהר. מקווה שהיא תזכה בעוד פרסים בהמשך כי היא ראויה לכך. 

 

הלייב הטוב ביותר: שון מנדז

גבר על: הקרטרס (ביונסה וג'יי זי), מיוז, אד שירן ופינק. לא ראיתי את המופע שלו, אבל עצם זה שהוא ניצח שמות כאלו גדולים - אומר דרשני (או ש... שוב, מלא מעריצות שהצביעו). שאפו ענקי.

 

האלקטרוני הטוב ביותר: מרשמלו

גבר על: דיוויד גואטה, קלווין האריס, הצ'יינסמוקרס ומרטין גאריקס. בעבר לא הכרתי את המתמודדים בקטגוריה הזו. כבר שנים שאני מכירה, וזה לא משמח, כי אני פחות מחבבת את הז'אנר. העובדה שאני מכירה את המתמודדים מעיד על המגמה האלקטרונית השלילית שמתגברת בשנים האחרונות ומדרדרת את עולם המוזיקה אל עבר בינוניות. אין לי מושג למי הייתי מעניקה את הפרס הזה, הוא פשוט לא מעניין אותי. בכל מקרה, עשה לי חשק מטורף למרשמלו. קצת עצוב לא לראות את אביצ'י מתמודד...

 

האמן הטוב ביותר: קמילה קביו

גברה על: אריאנה גרנדה, דואה ליפה, פוסט מלון ודרייק. בהתחשב בכך שפוסט מלון מוציא שירים עם שני אקורדים רפפטיביים ודרייק לא כוס התה שלי, אני שמחה שאחת משלוש הבנות החזקות של השנה לקחה את הפרס הזה. אולי הייתי נותנת גם את הפרס הזה לדואה ליפה מהסיבות שציינתי בקטגוריית הפופ הטוב ביותר, אבל קמילה היא זוכה ראויה לא פחות. היא ללא ספק עבדה ממש קשה השנה עם אחד השירים הטובים והחשובים של העשור וכנראה תישאר כאן לעוד הרבה זמן. גם אם היא הייתה מוציאה מעט סינגלים ביחס לשאר האמנים, הוואנה הוא להיט ששווה כמו חמישה שירים אחרים של כל זמר אחר, כזה שהותיר אחריו תהודה ועשה כאן משהו נהדר. הלהיט הזה מספק לה כל פרס שרק תרצה (והעובדה שהמשיכה לעבוד גם אחריו ולא נחה על זרי הדפנה, מעיד על כמה קשה היא עבדה השנה).

 

הרוק הטוב ביותר: 5SOS

גברו על: פו פייטרס, מיוז, U2, אימג'ן דרגונז. אני מאוד אוהבת את הסאמרים וחושבת שהם היורשים הראויים ביותר של וואן דיירקשן, אבל... הם לא הרוק הטוב ביותר. הם בטח לא טובים ביותר מהרכבי רוק ענקיים כמו פו פייטרס, מיוז וU2. אמנם חלק מההרכבים האלו לא ממש עבדו השנה (או הוציאו סינגל אחד שלא באמת הצליח), אבל הם עדיין ראויים יותר מהסאמרים האוסטרליים. הסאמרים הוציאו סינגל אחד מאוד מצליח ויש להם קהל מעריצות מאוד גדול, אבל הם מבחינתי לא ראויים מהסיבה הפשוטה שהם לא "הרכב רוק", הם בחורים ששרים פופ עם גיטרות, והם עושים פופ מצוין! הייתי נותנת את הפרס לדרקונים האהובים עליי, לגמרי מגיע להם. לפחות קולדפליי לא היו מועמדים הפעם (יום יבוא ויבינו שגם הם לא באמת להקת רוק).

 

ההיפ הופ הטוב ביותר: ניקי מינאז'

גברה על: דרייק, אמינם, מיגוס וטראביס סקוט. זוהי השנה השנייה ברצף שהיא לוקחת את הפרס שכבר הפך למזוהה עם אמינם. זה מצחיק שאמינם זכה בפרס הזה גם כשלא הוציא סינגלים חדשים, אבל כשהוא מוציא סינגלים הוא לא זוכה. אני באופן כללי נגד כל התופעה הזו שנקראת "ניקי מינאז'", אבל היא בהחלט נותנת עבודה בשנים האחרונות ולזה אני לא יכולה להתכחש. למרות סלידתי מדרייק, הייתי מעניקה לו את הפרס, כי הוא עבד הכי קשה מבין החמישה.

 

האלטרנטיבי הטוב ביותר: Panic! at the disco

גברו על: ה1975, 21 פיילוטס, 30 seconds to mars והפול אאוט בוי. אני מסתכלת על השמות האלו וחושבת לעצמי שכל כך חבל שלא שומעים אותם מספיק השנה. באמת שאין לי מושג מי מהם הכי ראוי כי אין לי מושג כמה להיטים הוציאו ההרכבים השנה.

 

הקליפ הטוב ביותר: Camila Cabello- Havana ft. Young Thug

גבר על: No tears left to cry של אריאנה, This is America של צ'יילדיש גמבינו, Freaky friday של ליל דיקי וכריס בראון ו- Apes**t של הקרטרס. קמילה עשתה קליפ יפהפה לשיר המצוין הזה, מעין סרט. עם זאת, הייתי מעניקה את הפרס לקליפ האמנותי והיפהפה של אריאנה, שמנסה לחקות את הקונספט של אינספשן. קליפ שצריך ללמוד ממנו והוא זה שעושה את השיר (אני חולה על הקול של אריאנה, אבל כאן הקליפ גובר על הכל... והקול).

 

הלוק הטוב ביותר: ניקי מינאז'

גברה על: קרדי B, דואה ליפה, פוסט מלון ומיגוס. כאחת שמתעבת את מינאז' ובעיקר את המראה הבוטה שלה (שבעיניי ממש לא מעצים נשיות), אני חושבת שלא ראוי לתת את הפרס הזה למישהי כמוה. מהמועמדים, הייתי נותנת אותו לדואה ליפה, שמעצימה נשיות כמו שצריך. אני תוהה איך ג'ניפר לופז לא הייתה מועמדת בפרס הזה, ראיתם איך היא נראית בגיל 49?

 

פרס האייקון: ג'נט ג'קסון

אסיים את הפוסט עם זקנת השבט, שציינה השנה 52 ונראית בת 32 (ואני ממש לא חושבת שמדובר בבוטוקס אלא דווקא בגנים ממש טובים). ג'נט ג'קסון היא מהאמנים שאני תוהה איך לא קבלו פרסים כאלו קודם. אני חושבת שהאמנים הצעירים יכולים רק לשאוף לקריירה כמו של ג'נט: 30 שנה של להיטי פופ שעדיין מושמעים בערוצים שונים וכשרון ריקוד שאפשר לקנא בו (נסלח לה על איך שהיא זזה היום, היא בטח לא רקדה המון זמן). אני מודה שהיא הייתה חסרה בנוף של עולם הפופ בעשור האחרון ואני מאוד שמחה לקבל אותה חזרה אל חיקי, עם סינגל חדש ומקסים למדי. אני מניחה שהיא קבלה את הפרס הזה עכשיו בתזמון מושלם, בעקבות סינגל הקאמבק שלה. אגב, היה אירוני אם הייתה מקבלת את הפרס המקביל של טקס הVMA, שנקרא על שם אחיה מייקל...

 

אז הטקס הזה היה שייך לצעירים. חסרו לי שמות גדולים כמו ג'ניפר לופז, סיה או אפילו אד שירן בפרסים הגדולים, שעבדו השנה לא רע. היו שני זוכים גדולים: שון מנדז וקמילה קביו. קמילה היא זוכה ראויה בעיניי, כי היא נתנה תפוקה ראויה השנה. אם בשנה שעברה תהיתי על מה ולמה זכתה בפרסים, השנה אני מעניקה לה אותם בגאווה ומבקשת ממנה להמשיך לעבוד קשה ולספק לנו עוד המון הוואנות. בלט בהיעדו מבחינתי ליאם פיין, שבלט מאוד בפלייליסט השנה עם שני שירים לטיניים מעולים. לא מאמינה שיצאתי מרוצה מטקס כלשהו, אולי בגלל שהפעם לא צפיתי בו.

 

שיהיה סופ"ש נעים!

נית

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל nit li אלא אם צויין אחרת