22
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

BloGilad

דוגמת שרה

פרשת "חיי שרה" פותחת בפסוקים: "וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה. ; וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ."

בניגוד למה שיכולנו אולי לצפות מפרשה זו עקב שמה, הפרשה למעשה פותחת בסיפור מותה של שרה אמנו, ואבלו של אברהם אבינו הבוכה על מותה. אולם כפי שנראה בהמשך, התוכן של עולמה האמוני של שרה ממשיך לחיות גם לאחר מותה, וזה מה שחז"ל ניסחו באומרם: "צדיקים במיתתם קרויים חיים".

ניתן להבחין בכך לאורך כל הפרשה במספר דוגמאות. לאחר שמטיל אברהם על עבדו אליעזר את השליחות לחפש אישה עבור בנו יצחק, אליעזר מזדרז למלא את שליחותו וגם יודע היטב איזו אישה עליו לחפש ובתפילתו לקב"ה אמר: "...הַקְרֵה נָא לְפָנַי הַיּוֹם וַעֲשֵׂה חֶסֶד עִם אֲדֹנִי אַבְרָהָם. הִנֵּה אָנֹכִי נִצָּב עַל עֵין הַמָּיִם...וְהָיָה הַנַּעֲרָ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה וְאָמְרָה שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה אֹתָהּ הֹכַחְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק וּבָהּ אֵדַע כִּי עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם אֲדֹנִי." בתפילה זו הוא מבקש למצוא ליצחק את האישה הראויה במעשיה והמצטיינת במידות טובות של חסד וזריזות. מהר מאד אליעזר מוצא את האישה המתאימה, ואנו קוראים: "וַיְהִי הוּא טֶרֶם כִּלָּה לְדַבֵּר וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת...וְכַדָּהּ עַל שִׁכְמָהּ...וַיָּרָץ הָעֶבֶד לִקְרָאתָהּ וַיֹּאמֶר הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ. וַתֹּאמֶר שְׁתֵה אֲדֹנִי וַתְּמַהֵר וַתֹּרֶד כַּדָּהּ עַל יָדָהּ וַתַּשְׁקֵהוּ. ...וַתֹּאמֶר גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב...וַתְּמַהֵר...וַתָּרָץ עוֹד אֶל הַבְּאֵר לִשְׁאֹב וַתִּשְׁאַב לְכָל גְּמַלָּיו."

אם לא די בכך, כמה פסוקים לאחר מכן אנו מגלים שרבקה מצטיינת גם בקיום מצוות הכנסת אורחים: "וַיֹּאמֶר בַּת מִי אַתְּ הַגִּידִי נָא לִי הֲיֵשׁ בֵּית אָבִיךְ מָקוֹם לָנוּ לָלִין. ; וַתֹּאמֶר אֵלָיו בַּת בְּתוּאֵל אָנֹכִי בֶּן מִלְכָּה אֲשֶׁר יָלְדָה לְנָחוֹר. ; וַתֹּאמֶר אֵלָיו גַּם תֶּבֶן גַּם מִסְפּוֹא רַב עִמָּנוּ גַּם מָקוֹם לָלוּן."

העובדה שאליעזר ראה באישה זו המצטיינת בזריזות, בחסד ובהכנסת אורחים בתור זו הראויה להשתדך ליצחק, היא ודאי לא מקרית. אין ספק שהוא למד מידות טובות אלה מאדונו אברהם ומשרה אשת אברהם, וכבר קראנו בפרשה הקודמת כיצד אברהם ושרה הזדרזו בקיום מצוות הכנסת אורחים: "וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה אֶל שָׂרָה וַיֹּאמֶר מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת לוּשִׁי וַעֲשִׂי עֻגוֹת."

אחרי שאליעזר מפגיש בין יצחק לרבקה, אנו קוראים את הפסוק: "וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ." לגבי המילים "וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ" מסביר ה'כלי יקר': "עד שלא שקעה שמשה של שרה זרחה שמשה של רבקה ונעשית דוגמת שרה ממש". מכאן אנו למדים, שרבקה באישיותה נהייתה ל"דוגמת שרה" ממש והיא-היא המוסיפה לקיים את "חיי שרה" במעשיה הראויים ובמידותיה המעולות. הצדיקים, עיקר משמעות חייהם אינו בחייהם הביולוגיים, אלא בחיים הנצחיים שהם דבריהם ומעשיהם המוסיפים להתקיים גם לאחר מותם, וכלשון הרמב"ם: "דבריהם הם זכרונם".

בסופה של הפרשה אנו קוראים על מותו של אברהם, וקבורתו על ידי שני בניו: "וַיִּגְוַע וַיָּמָת אַבְרָהָם בְּשֵׂיבָה טוֹבָה זָקֵן וְשָׂבֵעַ וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו. ; וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל בָּנָיו..." בנוגע למילים "בְּשֵׂיבָה טוֹבָה" בהקשר למותו של אברהם, חז"ל מצאו בכך רמז לכך שבנו ישמעאל שב בתשובה וחזר ללכת בדרכו של אביו עוד בחייו. חז"ל אף מלמדים אותנו שלאחר מות שרה, אברהם תיקן את העוול שנעשה לבנו ישמעאל ולהגר (אמו של ישמעאל) בעקבות דרישתה של שרה לגרשם, ומיהר להחזירם לביתו. ואכן אנו קוראים "וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל בָּנָיו" מה שמלמד על חידוש הקשר עם ישמעאל.

לאחר מכן אנו קוראים: "וְאֵלֶּה תֹּלְדֹת יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם אֲשֶׁר יָלְדָה הָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחַת שָׂרָה לְאַבְרָהָם. ; וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל בִּשְׁמֹתָם לְתוֹלְדֹתָם..." בקשר למילים "אֲשֶׁר יָלְדָה הָגָר הַמִּצְרִית שִׁפְחַת שָׂרָה" שאלתי את עצמי, מה צורך היה לציין את עובדת היות הגר השפחה של שרה, והרי עובדה זו ידועה לנו כבר מהפרשות הקודמות? ייתכן שדגש זה בא לרמוז לנו, שעל אף נסיונה של שרה להרחיק את ישמעאל מחייה, נסיון זה לא הצליח לה, ובמשמעות האמונית העמוקה של המילה 'חיים' הרי שחייה נמשכים לא רק בבנה יצחק ובצאצאיו, אלא אף בבנה החורג ישמעאל (שכאמור שב בתשובה) ובצאצאיו. עוד יש לציין, שבמהלך הדורות קיבלו על עצמם הישמעאלים את דת האיסלאם המבוססת גם היא על האמונה המונותאיסטית באל האחד ובכך ודאי ממשיכים הם את אמונתם של אברהם אבינו ושרה אמנו, ועליהם אמר מורנו הרמב"ם: "אלו הישמעאלים אינם עובדי עבודה זרה כלל, וכבר נכרתה מפיהם ומלבם. והם מייחדים לאל יתעלה ייחוד כראוי, ייחוד שאין בו דופי."

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

תגובות שלי בפורום 'חוזרים בתשובה - תמיכה'
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל GILADOS אלא אם צויין אחרת