00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

גם לנשמה רצון משל עצמה

שנה מעוברת - תשע"ט

05/09/2018

שנת תשע"ט היא שנה מעוברת

מהי שנה מעוברת?

שנה מעוברת היא שנה בלוח העברי המכילה שלושה עשר חודשים.
בשנים רגילות יש לנו חודש אדר אחד,
ובשנה מעוברת שניים: חודש אדר א ואדר ב.

מדוע צריך שנה מעוברת?

ללא הוספת החודש הנוסף,
היינו מוצאים את עצמנו חוגגים את חג הפסח באמצע החורף, בקיץ ובסתיו.
אבל חג הפסח – וכמוהו שאר חגי ישראל הנקבעים לפי עונות השנה – צריך להיחגג רק בחודש האביב,
כמו שכתוב בפסוק (דברים טז, א) "שמור את חודש האביב ועשית פסח לה' אלוקיך,
כי בחודש האביב הוציאך ה' אלוקיך ממצרים."

כדי להבין את הבעיה,
יש להכיר מעט את לוח השנה העברי והלועזי.

לוח השנה הלועזי נקבע לפי מסלול השמש.
לכן, עונות השנה תמיד יחולו באותן חודשים – החורף תמיד יתחיל בחודש דצמבר והאביב בחודש מרץ.

לוח השנה העברי, לעומת זאת, נקבע לפי מסלול הירח.
יום כיפור, למשל, יכול לחול בתחילת ספטמבר או באמצע ספטמבר, מה שישפיע כמובן על מזג האוויר בצום.

מסלול השמש אורך קצת יותר מ-365 יום,
זוהי השנה הלועזית. מסלול הירח אורך כ-29.5 יום,
ובהתאם לכךהחודש העברי מכיל 29 או 30 יום. 29.5 כפול 12 חודשים: 354.
אם כן, ההבדל בין השנה הלועזית לשנה עברית יסתכם בקרוב ל-11 יום,
כשהשנה העברית מתקדמת בקצב מהיר יותר מהשנה הלועזית.

לפי חשבון זה, חג הפסח ינוע 11 יום אחורנית מדי שנה. אט-אט הוא יתרחק מן האביב
ויחול בחורף, בסתיו, בקיץ... כבר לא נוכל לקיים את מצוותו של הבורא שאמר לחגוג בחודש האביב.

[חודש הרמדאן למשל, הנחגג לפי לוח השנה המוסלמי, נע משנה לשנה ויכול לחול בכל עונות השנה]

לשם כך תוקנה השנה המעוברת, שהיא שנה בת 13 חודשים.
שנה כזו מוסיפה שלושים יום למעגל, ובכך מתקנת את הסטיה שנוצרה בין לוח השנה העברי לבין לוח השנה השמשי.
שנה מעוברת חלה בערך פעם ב-3 שנים

 

מצורף סרטון הסבר,

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אס האחת אלא אם צויין אחרת