11
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

ניבה-רשימות מצרפת

ברלין,ברלין HKW

27/08/2018

 

 

 


 

 

 

ברלין,ברלין  HKW

 

בקור נוסף בברלין בקיץ הנוכחי ואני מגלה מחדש עד כמה העיר הזאת טובלת בירוק. זהו צבעה הדומיננטי של ברלין בקיץ בעיני. ואולי זה מה שהופך אותה לעירונית וכפרית כאחת.העיר הגדושה באגמים ועצים מציעה מרחבים אין סופיים של ירוק בכל גווניו למתבונן.

על הרבה מהבניינים מטפסים עלים המכסים כמעט לחלוטין את חזית הבית ומשווים לו טפט טבעי ומסוגנן. מאחורי הרבה בניינים מתגלה חצר שגם היא ירוקה.

ההליכה ברחובות הרחבים נעימה מאוד בזכות העצים הגבוהים המעניקים צל בימים חמים(כמו בחודש יולי האחרון שהיה חם מאוד),לא צריך להרחיק עד טיירגארטן על מנת להרגיש את השלווה של כל השפע הירוק הזה. פארקים רבים ממוקמים בשכונות הגדולות והידועות של ברלין כקרויצברג,פרדריכסיין  נויקלן נותנות אופציה של הרגעות בחיק הטבע.

כשהולכים מקרוייצברג לנויקלן חוצים תעלה בלתי נגמרת, הממוסגרת בעצים מרובים.לאורך התעלה הזאת אף פעם לא משעמם. בהתחלה נתקלים רק בחמניות יפות הנטועות בצד הדרך ובאנשים הנוסעים לאורך השביל על אופניים או יושבים על גדת הנחל  וקוראים ספרים  ואז ההליכה מקבלת תפנית מעניינת כשמגיעים לשוק המשתרע לאורך התעלה בהמשך.

 השווקים הם של מזון או חפצים. כמו שוק האוכל של הטורקים המציע ירקות מגוונים כאלה שלא תמיד מוצאים בסופר כמו פקעות בצלים סגלגלות,זיתים  ממולאים,גבינות מיוחדות ועוד או שוק של פריטים שונים יד שנייה. בו מצאתי ביורו ביוגרפיה של שופן בצרפתית ואפילו ספר ללימוד גרמנית.

לפעמים החפצים שנראים כאילו נלקחו היישר מעגלתו של "אלט זאכן" (האידיש מקורה מגרמנית "אלט זאכן" דברים ישנים.) לא מצדיקים את המחירים אבל לפעמים מדובר במציאה אמיתית שמתגלה אחרי נבירה בכל הארגזים והקרטונים. אבל בעצם אלו ממלאים תפקיד משנה. מה שתופס את העין זה כמות האנשים המסחררת שמצטופפת על יד הדוכנים.

בהליכה בשוק הזה,ברלין מתגלה לי שוב פעם כסופר קוסמופוליטית. זרם רב של אנשים צעירים שהולך משני הכיוונים משוחח בכל מגוון השפות האפשרי.עד שהגרמנית רק משתלבת בים השפות.

המוכרים המיומנים בתקשורת עם התיירים פונים בחביבות באנגלית וניכר שהם נהנים לשוחח בשפה הזאת.וגם חיטוט בכל החפצים הישנים חושף את ההשפעות של התרבויות השכנות על ברלין. אמנם רב הספרים הם בגרמנית אך תמיד אפשר למצוא ספרים באנגלית ,צרפתית ואיטלקית.כמו כן מניפות ספרדיות ועוד אי אלו חפצים ממקומות שונים בעולם.

ברלין כבר מזמן איננה עיר גרמנית מובהקת. הבום הגדול של אמצע שנות האלפיים של הגירה מסיבית של כל הצעירים שחיפשו אלטרנטיבה שפויה למדיניות הקפיטליסטית השולטת בארצם,נותנת אותותיה בעיר.

 ויש הרבה מה לכתוב ולומר על ברלין, על הנהירה של הצעירים מרחבי הגלובוס כולל הישראלים ( הרבה גם מאוסטרליה.) על המרחבים העצומים שלה,מגוון המוזיאונים, התערוכות, בתי הקפה המעודכנים,המסעדות הטובות והמעוצבות,הארכיטקטורה ,השווקים ועד  ברמה הבסיסית יותר על הסופרים הנוחים,המזמינים. {הקוטג' עדיין זול וטעים }.רק מחירי הדירות עלו וממשיכים להתייקר בהדרגה עם הביקוש הגובר להתגורר בעיר הזאת וליישר כמעט קו עם הערים היקרות מסביב.

 העיר  שידעה את ההיסטוריה האפלה והקיצונית ביותר במאה העשרים,במאה העשרים ואחת כמו התהפכה ומתבוננת בתדהמה בבבואת עצמה במראת העבר. צריך לדפדף  בדפים רבים אחורנית, בספר על מנת לגלות ברלין לאומנית המאמינה בזהות גרמנית אחת ואשר מגרשת מתוכה כל מה שלא תואם לתפיסת הלאום.

אולי רק מתוך ההרס והחורבות עיר שנבנית מחדש פתוחה וזורמת להצעות,ומניחה לכל מיני רעיונות להיטמע בתוכה. היא אינה מתהדרת בעצמה כפריס או לונדון. להפך הבלגן החינני שלה,זה מרכיב חשוב באישיות שלה, כמו העובדה שהעיר ממשיכה להיות כל הזמן בשיפוצים. השדרות הראשיות המפוארות אונטר דן לינדן, Unter den Linden נמצאות כבר שנים בחלקן בעבודות בנייה ומי יודע מתי הן יסתיימו. וכשיושבים בבית קפה ברחוב קטן ושכונתי,שומעים את הזרים שחולפים,מדברים בכל מגוון השפות האפשרי,מבינים שברלין היא מעין מרכז בבל הנוצר אחרי המבול,המתאים את עצמו לכל מי שבא אליו.

זאת עיר האלטרנטיבות! ואם מוצאים בעיר אחרת באירופה ואף בגרמניה, בר שהדלת אליו מובילה לחצר,ושנראה כמו סלון משוק הפשפשים שנקלעת אליו במקרה, או משרד שהתחפש לבר כי התחשק לו אומרים "אה זה כמו ברלין"

בברלין זאת כמעט אמירה לתת אופציות,לקחת שטח לא מוגדר ולהפוך אותו למשהו קיים.גם הפארקים בשכונות לא דוגלים דווקא בחוויה אסתטית שצריך להקפיד להתנהל בה לפי החוקים. בקרוייצברג כמו בירקון,בגורליצה פארק אפשר היה לראות ביום ראשון,הרבה מאוד משפחות טורקיות עושות על האש,מצטופפות זו בצד זו .תופעה שבפריס  למשל אי אפשר לדמיין בכלל.

ובנסיעה בכמה תחנות טראם או אובן מגיעים לשכונה מהודרת ובורגנית כמו שרלוטנבורג עם בתי קפה ומסעדות אלגנטיים ומלצרים קרירים.האווירה הקולית,האלטרנטיבית של קרוייצברג נראית מנקודה גיאוגרפית זאת,עיר אחרת.

ברלין היא סוג של דרמה קווין, עיר שמחבבת את הפרובוקציה,את הניגודים וחיה בשלום ובאהבה עם כל הסתירות הכמעט בלתי אפשריות בתוכה.

בפרספקטיבת הזמן אחרי הטראומה של מלחמת העולם השנייה של המאה שעברה,החומה בשנים שלאחר מכן שהפרידה בין המזרח למערב היא עיר אשר לא רוצה להגדיר את עצמה. ואת ההשפעות של העמים והתרבויות  שהתמקמו בה אפשר למצוא אפילו בשמות של רובעים ורחובות

כמו תחנת האובן(מטרו)  "Franzosische Strasse  "הרחוב הצרפתי" וממול התחנה נמצא סניף גלרי לפייט הצרפתי שהוא אינו בגרסה מפוארת כמו בפריס אך עדין מכובד ומגוון. בקומה למטה בצד המעדנים והדליקטסים,ישנה חנות ספרים צרפתית ובית קפה קטן ממולה.ולכל הפרנקופילים והצרפתים שבעיר (ויש הרבה כאלו)בפרץ של התקפת געגועים הם יכולים להתנחם בספר בשפת המקור עם קפה מצוין ופרלין שוקולד.

אז גם אני מצאתי את עצמי ביום קיץ חם במיוחד נהנית ממזוג האוויר חוזרת לרגע לפריס בלב ברלין,במעין עולם המרכז לתוכו בתמציתיות את תרבות צרפת.

ביולי אוגוסט,הרבה תיאטראות רשמיים ומפורסמים וגם הקטנים יותר נסגרים לרגל חופשת הקיץ הארוכה, בפרסומות במטרו אפשר רק לראות מה שיפתח את עונת הסתיו הבאה.

בינתיים ברלין הקיצית מציעה לתושבים ולמבקרים בה בלויים בפסטיבלים רבים של סרטים ומוזיקה.

כמו למשל פסטיבל עם שם שמשך את תשומת ליבי "Goodbye UkAnd Thank you for the Music"

התודה נאמרה בכוונה בהתחלה באות גדולה, ומיד כשקוראים את הכותרת מבינים את האירוניה והציניות. ברלין נפרדת בפסטיבל המוקדש לתרבות האנגלית במיוחד בצורה נוסטלגית על רקע הברקזיט העומד להתממש. הפסטיבל זה עתה הסתיים הוא היה מה27.7 עד ה18.8

הוא התרחש בבניין מהודר וגדול "House der Kulturen dem  Welt"   ובראשי התיבות  HKW= הבית של תרבויות העולם.  בכל שנה מסוף יולי עד אמצע אוגוסט מתקיים בו הפסטיבל כל פעם בנושא אחר ושמו  "Festival Wasser Musik"

בימות השנה ובמזג אויר קר  הוא בעל אופי כבד ורציני יותר ובעיקר מארח הרצאות בנושאים אקטואליים ותרבותיים ומזמין מגוון אורחים.

בדף הפייסבוק שלו  עכשיו הוא חלק כבוד לעיתונאי  אורי אבנרי שהיה בעצמו יליד גרמניה והיה אורח באחת ההרצאות שהתקיימו שם בנושא הפוליטי של הסכסוך הישראלי הפלסטיני  ב2008 בפאנל עם ישראלים ופלסטינים.

זהו בניין גדול מאוד מעוצב בצורה מודרנית,מהונדסת ומרשימה ובולט במבנה המיוחד שלו אף למרחקים,כשהולכים בטייר גארטן לכיוונו שכן הוא ממוקם על שפת הנהר.צריך לחצות גשר קטן על מנת להגיע אליו.

ההגעה אליו היא דרך הליכה בפארק לאורך הנהר מתחנת "Belle Vue"=המראה היפה. (עוד שם צרפתי לאזור מהגנים העצומים טייר גארטן.)

אפשר גם להגיע אליו עם אוטובוס 100 מאלכסנדר פלאץ

ולמרות השם האירוני משהו המעלה חיוך עגמומי לאור המצב של ההתנתקות המתקרבת של אנגליה מהשוק האירופאי המשותף, כשעולים על גג הבניין נקלעים להפנינג שוקק חיים באווירה מסורתית בריטית עליזה ומשעשעת.

וליד דוכנים שהציעו מאכלים אנגלים ידועים כפיש אנד צ'יפס,ירקות בסגנון הודי ובירות וספרים של סופרים בריטים אפשר היה להשתרע למי שתפס מקום בעוד מועד על כסא נוח לבן או לשבת באחד מהמקומות המרוחקים ולחכות לקונצרטים. ברגע שהלהקה עלתה על הבמה כולם קמו ורקדו בהתלהבות עם הזמרים על הבמה.

כל הפסטיבל הזה היה בסימן של התרפקות על עבר שנעלם ובהתאם לכך הוזמנו להקות שפחות שומעים עליהן היום אבל שהצליחו מאוד בשנות השישים כמו "The Zombies" עם להיטים ענקיים מפעם. זאת הייתה הופעה נהדרת והזמר שר במלא האנרגייה ולרגע צעירים ומבוגרים התערבבו בקהל בהרמוניה וחזרו במנהרת הזמן לשנות השישים.

נכחתי בהופעות גם של ג'אז מג'מייקה שהביא  איתו מקצבים סוחפים ומרקידים עם הרכב נגנים גדול ,ובהופעה של להקת פולק בריטית ידועה "Bright Phoebus Revisited" בה גם התארח לאורך כל ההופעה אחד מהזמרים של הלהקה המצליחה  מאוד "Arcade fire" שאותם ראיתי בסיבוב ההופעות הנוכחי שלהם באנטוורפן.

הם הופיעו ב"סיטדל שפנדאו" בברלין,וזה היה יום חופשי לפני הופעתם  וRichard reed Bery, אמר על הבמה שהלהקה הזאת" ."Bright Phoebus" היא הייתה הלהקה האהובה על הוריו. ולמרות גילו הצעיר ליד הזמרים והנגנים הוותיקים,הוא בצע בצורה יפה ומרגשת כמה משיריהם.

הקונצרט הזה היה בעל אופי שקט יותר ודרש ריכוז רב יותר אחרי הקונצרטים המרקידים. ועדיין בישיבה בגג הפתוח  עם הבמה המוארת בקשת צבעים מתחלפת,המוזיקה הייתה יפה ומלודית לא פחות והזכירה לקהל עד כמה הבריטים ידעו לעשות מוזיקה טובה ומגוונת.

רבים מהצופים אחזו בכוסות הבירות והיין ונהנו מערב קיץ נוסף של מוזיקה בגג הבניין הפתוח.

אחרי כל קונצרט הוקרנו גם סרטים בריטים מהשנים האחרונות ולכן הקונצרטים הסתיימו בתאום מושלם עם הסרט שיבוא לאחר מכן בשעה עשר.

 

"אז מה,Goodbye Uk?" אני שואלת במאי אנגלי שבא לגור בברלין ומחפש לעשות פרויקטים יצירתיים.

" אני מתנגד חד משמעית לברקזיט. זה מבייש שכל כך הרבה אנשים הצביעו בעד זה. זאת טעות גדולה שאנגלייה מכניסה את עצמה אליה, אבל זאת לא הסיבה שבאתי לגור בברלין."

הוא שוקע בהרהורים. "ברלין, זאת עיר שממציאה את עצמה, היא גורמת לי להיות מאוד יצירתי. אני לא צריך אפילו ללמוד גרמנית כדי להתאקלם,כולם פה מדברים מצוין אנגלית והכול עדיין פה,הרבה יותר זול  מאנגליה,אז כן בינתיים אני נשאר".

 

תמונות קרדיט ללורה פיוריו    Laura Fiorio  מ HKW

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ניבה יוסף אלא אם צויין אחרת