00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אמא יש רק 2 - בלוג אומנה

חוכמה של שיווי משקל

"כשיקרה הדבר

אל תפחד, אל תזיע

תמשיך ותלך

ותראה שתגיע

אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים

לפעמים תסתבך

לפעמים יש צרות

תסתבך

בין המון צפורים מוזרות

תתקדם בזהירות

בתבונה, זה לא קל

החיים הם חכמה של שיווי משקל"

- ד"ר סוס

 

לכל אחד יש את חלקת האלוהים שלו, חלקת אלוהים קטנה בעולם הגדול, ולגוזל יש שתיים שהתאחדו לאחת, ויש בה הרבה שמחה ויופי.

יחד עם העצב, יחד עם הטראומה והכאב, יש גם הרבה שמחה, ואולי דווקא בגלל הכאב הגדול - השמחה גדולה יותר, כשהיא באה.

 

היא ואני, האמא הראשונה והאמא השנייה, שני כוחות בחייו של גוזל שפועלים יחד.

אנחנו זהירות מאוד כשאנחנו פונות אחת לשנייה, זהירות להפליא וחזקות להחריד. היא – עם השק הכבד שלה, אני – עם השק הכבד שלי, היא עם חלומותיה ואני עם חלומותיי.

זהירוֹת, כדי לשמור על האיזון העדין הזה, הליכה על חבל דק שמובילה אותנו להשתכלל לכדי אומן של שיווי משקל.

 

"זה בסדר...?" היא שואלת אותי, "אם ארשה לו כך וכך?" והלב האימהי שלה פועם בעוצמה כשהיא מחכה לתשובה.

"זה בסדר..?" אני שואלת אותה בתורי, "אם ארשה לו את זה ואת זה?" והלב האימהי שלי עוטף את ליבה באהבה. 

 

איך ייתכן שנרצה דברים דומים, אני שואלת את עצמי לפעמים, איך ייתכן שנהיה כל כך מתואמות יחד -

שתי נשים שלפני כן לא נפגשו מעולם -

והתשובה היא ברורה –

כי יש לנו דבר אחד מדהים, יפהפה ומשותף. גוזל.

 

לאחרונה, הייתה לי דילמה שקשורה בעבודה שלי, וניסיתי לפתור אותה באמצעים הרגילים שעומדים לרשותי – הכוחות האנושיים שאיתם פתרתי דברים בעבר.

זה לא הצליח.

 

אז ויתרתי עליהם, ופניתי לכוחות אחרים. כוחות-על - הכוחות שאני משתמשת בהם כאמאומנת. "כוחות-על-של-חלל", כדבריו של גוזל...

 

ובאופן לא כל כך מפתיע, אבל מדהים למדי, זה עבד. הצלחתי להגיע למקום יותר טוב עם עצמי, ואז הדילמה נפתרה בקלות רבה, ואפילו פתחה לי אפשרויות שלא חלמתי עליהן.

בזכות האומנה. בזכות הכוחות שהיא שכללה אצלי.

 

האומנה הפכה אותי לאדם שאוהב ללא תנאי, שחי חיים מלאים וגדושים, שמעניק מעצמו ומקבל בחזרה, שמתגמש מול הרוח ועמיד בסערות. כל אתגר באומנה לימד אותי שיעורים אין-ספור, מוסרי השכל יקרי-ערך ואהבת אדם מרחיבת-לב.

זה שווה את הכל, את כל רכבת ההרים הרגשית והנפשית הזו. את כל החתחתים שבדרך, את כל המהמורות. את החיים הטרופים בלב הטראומה המשתחזרת. 

 

בכל פעם שגוזל מתגבר על משהו, ומתבגרת ראיית עולמו, גם בי מתבגר משהו. בכל פעם שגוזל נוגע בכאב וממשיך לנשום, הנשימות שלי נהיות סדירות יותר. בכל פעם שהחיבוק עוטף את הטראומה בזרועות רכות ופתוחות, משהו משתחרר גם בחיי.

 

זהו כוח מגנטי חסר גבולות, והוא משתלט על הכל, לטוב ולרע. לרע ולטוב. גם אם יום אחד כל זה יסתיים והוא ישוב אליה, לעולם לא אתחרט שעשיתי את זה.

אומנה.

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל katanchikit אלא אם צויין אחרת