11
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

יוסי רגב

העשיר יתעשר והדל ידולדל (כט) שבב זיהוי אישי

בקיצור: כל אדם ילך עם שבב זיהוי. זה טוב? זה רע? $$$ [4478]
אל רשימת התגיות המסודרת ( <- קליק על)
אל רשימת הפוסטים המסודרת בבלוג שלי  ( <- קליק על)
אל רשימת הנושאים שלי ( <- קליק על)
זה הסיפור להיום. אם זה מוצא חן בעיניכם, תבואו גם מחר. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, יחכה לכם סיפור חדש.
 
אדם מזוהה תמיד
       העולם שאליו נגיע בעוד שלושים שנה, ואולי אפילו פחות - הוא עולם שבו כל אדם יהיה מסובך בתוך מחשבים. מערכות מחשב, רובוטים וחיישנים - יהיו בכל רגע בכל אתר. איך האדם יזדהה בעולם רב-המחשבים הזה?
הטירדה של הזיהוי
       אני הולך כל הזמן עם אמצעי זיהוי לא מעטים: כרטיס אשראי, הקוד של כרטיס האשראי, מספר תעודת הזהות שלי, שאני נדרש לספק אותו במקומות רבים, הפסוורד של המכונית שלי, המספר של המכונית שלי, שאני נדרש לזכור אותו בהזדמנויות רבות, הפסוורד של חשבון הדוא"ל שלי, הפסוורד של "פייסבוק", כרטיס זיהוי של האוניברסיטה שלי, באמצעותו אני נכנס לאוניברסיטה ומחנה את מכונית, מספר הטלפון שלי, שמשמש לי כזיהוי במקומות רבים, כרטיס זיהוי של קופ"ח, באמצעותו אני מזדהה בכל ביקור אצל הרופא, הפסוורד של קופ"ח, כדי לקבל את תוצאות הבדיקות, הפסוורד של הראוטר בבית, הפסוורד של "תפוז", כרטיס החברות של רשת המרכולים, מפתח של הדירה שלנו, מפתח הבניין שלנו, מפתח תיבת הדואר, רב קו, זיהוי ברכבת, באוטובוס של ב"ש ובאוטובוס בת"א, כרטיסי הנחה, בבית המרקחת שלי, בסטימצקי, ברשת "עלית", ובעוד כמה גופים מסחריים שאני קונה אצלם, אזרח ותיק, מינוי לסינפונייטה, מינוי לתיאטרון באר שבע, מינוי ל"יידישפיל", חברות ב"חברה להגנת הטבע", ועוד כמה כרטיסים ופסוורדים שאני נדרש להם לעתים רחוקות, שלי ושל בני משפחתי – מספר עצום של כרטיסים, של מפתחות ושל פסוורדים שאני חייב לזכור. האם אפשר להיפטר מן הטירחה הזהת?
שבב זיהוי אישי
       כבר היום יש כמה מערכות שמאפשרות זיהוי אישי. יש טבעת שמכילה שבב זיהוי. יש תכשיט, בצורת שרשרת על הצוואר, עם שבב בתוך התכשיט. אבל הפיתרונות הללו לא זכו להצלחה בקהל. פיתרון אפשרי לבעייה הזאת הוא שבב זיהוי אישי, שבב שמושתל בגופנו, מתחת לעור, ומאפשר לנו להזדהות בכל מקום שאנו צריכים להיכנס ובכל מקום שאנו צריכים לקבל שרות. הפיתרון הזה כבר קיים היום בשבדיה, אבל יש סיכוי טוב שהטכניקה הזאת תתפשט ליתר מדינות העולם. המדובר בשבב בטכניקה של NFC (Near Field Communication), שמשמשת אותנו היום בכרטיסי "רב קו" ובשבבים שנמצאים בשימוש בזיהוי של גמלים וכלבים. את השבב משתילים בגוף, מתחת לעור, בחיבור שבין האגודל לאצבע הסמוכה. כאשר מקרבים את היד למכשיר, מזהה המכשיר את השבב, ואת האדם הנושא בגופו את השבב. השבב נושא עימו רק פרט אחד, מספר זיהוי, שהוא מספר חד-ערכי. לפי מספר הזיהוי, יודע המכשיר לתת את השרות הדרוש לאדם, לפתוח את הדלת, לחייב אותו על המוצר שרכש, או לאפשר לו כניסה למערכת הדוא"ל שלו.
במקום הפסוורדים והכרטיסים
       הטכנולוגיה של הגנת המידע באמצעות פסוורד – היא טכנולגיה לא מוצלחת. אם מישהו מגלה את הפסוורד שלך במוסד מסוים – הוא יכול להיכנס במקומך, לגנוב, לרמות ולגרום לך נזק גדול. וקל מאוד לגלות פסוורד, אני לא רוצה להגיד איך. כמו כן הצורך לזכור המון פסוורדים, ובמיוחד שיש מוסדות שמחייבים אותכם להחליף את הפסוורד פעם בשנה – גורם לכך שאנשים אינם זוכרים את הפסוורד ואז הם נתקעים. אחת התוצאות המטופשות של הקושי לזכור את כל הפסוורדים הוא שאנשים רבים שומרים פתק עם הפסוורד, במקום שהגנב יכול למצוא אותו בקלות.
       גם הטכנולוגיה של זיהוי באמצעות כרטיס מגנטי – היא טכנולגיה עם חסרונות. את הכרטיס המגנטי עליכם לשאת עימכם ולא לשכוח בבית, קל לאבד אותו, קל לגנוב אותו, ויתר על כן, יש מכשיר, שהזבן בחנות יכול להעתיק את פרטי הכרטיס עם הפסוורד שלו, ולהעביר לגורמים גנביים. קיים גם מכשיר אחר, שמגיע לארץ עם תיירים מרומניה, שמוצב בתחנות בנקומט, שנראה כמו הבנקומט, שמקליט את פרטי האדם המתקתק, שומר אותם לרמאים, ואינו מספק כסף לקורבנות.
       גם הטכנולוגיות הרציניות יותר – אינן מאה אחוז. זיהוי באמצעות טביעת אצבעות – ניתן לזיוף ע"י אצבע פלסטיק שנושאת את טביעת האצבעות של הקורבן. גם טכנולוגיות אחרות של זיהוי ביולוגי אינן בטוחות במאה אחוז, ואם יש מי שמוכן להשקיע מיליונים בהתחזות, הוא יצליח בכך.
       לכן הטכנולוגיה של שבב זיהוי אישי נראית כבעלת סיכוי להפוך למקובלת בעתיד.
אפשרויות
       זיהוי של אדם באמצעות שבב שהוא נושא על גופו, יכול להיות מועיל מאוד, לא רק בכניסה למקומות, בקניית מוצרים ובקבלת שרות במוסדות רבים. כאשר אדם מגיע לבית חולים, או למרפאה, זיהוי שלו יאפשר גישה מיידית לתיק הרפואי שלו, גם אם אינו יכול לדבר, או אם הוא רוצה להתחזות.
       זיהוי של אדם באמצעות שבב שהוא נושא על גופו, יכול להיות מועיל מאוד במקומות העבודה. העובד יזוהה בכל פעם שהוא נכנס למקום העבודה ובכל פעם שהוא יוצא ממנו. זה גם ייעל את התהליך של שמירת הסודיות על פרטים שהעובד אינו אמור לדעת, כלומר נגד עובדים רמאים, בעייה קשה מאוד כיום. זה יכול להועיל גם בשימוש במכשירים אישיים, כמו אקדח, כך שרק הבעלים של האקדח יכול לה\שתמש בו, ולא הגנב ששלף אותו מידיו.
       יתרון נוסף של שבב זיהוי אישי הוא הטיפול בקניות קטנות. היום אדם חייב לשאת בכיסו סכומי כסף, כדי לשלם עבור מוצרים ושרותים שמחירם נמוך, ומערכת הקניות בעזרת כרטיסי אשראי אינה מוכנה לטפל בהם. זה יאפשר להגיע לחברה נטולת מזומנים, בה אף אחד אינו נזקק לכסף מזומן, לשלם או לקבל, עבור כל שרות או מוצר. זה אידיאל שממשלות רבות רוצות להגיע אליו, שכן הוא מקטין מאוד את האפשרויות לבצע פשעים ממוניים.
פרטיות
       הזיהוי בשבב זיהוי אישי עשוי לפגוע קצת בפרטיות של נושא השבב, אבל לא באופן משמעותי. ראשית, יש להבין כי הטכנולוגיה של NFC איננה מאפשרת זיהוי של אדם מרחוק. רק כאשר האדם מניח את ידו על מכשיר הזיהוי, רק אז מתגלה שהוא נמצא באותו מקום ומבצע את הפעולה שלמענה הוא מזדהה. כבר היום, כרטיס האשראי מאפשר פגיעה חמורה הרבה ביותר בפרטיות שלנו, בכל פעם שאנו משתמשים בו. גם הטלפון הסלולארי שלנו מדווח עלינו איפה אנו נמצאים בכל רגע ורגע. כך שהפגיעה של שבב הזיהוי האישי בפרטיות שלנו תהיה חלקית - רק הגידול בכמות המידע שתהיה עלינו בשל הזיהוי הקל באמצעות השבב.
חסרונות
       לכאורה המערכת זאת מביאה רק תועלת לאנושות. אבל יש לה גם חסרונות:
הכרח בזיהוי – חברה שפועלת בטכנולוגיה הזאת אינה מאפשרת לאדם להימנע מזיהוי במקום שהוא מעוניין שלא יזהו אותו. אין אנונימיות, ובחברה לא-דמוקרטית, תופעה שמתחזקת מאוד במאה העשרים ואחת – זה בהחלט לא רצוי.
האקרים – האקר שיצליח לחדור למערכת, יכול לגרום נזק עצום. אבל זה נכון גם היום, כשאנו מסובכים במערכות מחשב, בבנקים, בחנויות, בבית ובטלפון החכם – הסכנה כבר שרירה וקיימת.
פושעים – ניתן יהיה לתפוס אדם, ובאלימות להוציא מגופו את השבב האישי שלו, ואז להשתמש בו כזהות גנובה.
תקלה – אם קורית תקלה, נוצר מצב בלתי נסבל. אדם רוצה להיכנס לביתו, והדלת אינה נפתחת. מה עושים אז? מה שחמור יותר הוא העובדה שהכל מתרכז בנקודה אחת, כל השירותים והכניסות, כולם תלויים בשבב אחד. אם משהו מפסיק לפעול, השבב מתקלקל, או השורה המזהה במאגר הנתונים של המערכת, השורה הנוגעת לאדם אחד, משתבשת - הכל הולך לאיבוד, האדם הופך להיות חסר זהות וחסר יכולת להתקיים. לכן חשוב להקים מערכת על, שניתן לפנות אליה בכל מיקרה של בעייה, כדי שזו תוכל התגבר על התקלה, ולהוציא את האדם מן המיצר.
 
 
     האם אני צודק? אל תסכימו אתי.
       מה אתם חושבים? מה אתם מרגישים?
יוסף רגב
-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-=-~-
   המונה היומי: עד היום היו 822,990 כניסות לבלוג שלי, וזאת מאז שהתחלתי ב-22.2.2006
 
תגובות
      אם בהמשך הקטע (הפוסט) הזה יש תגובות, קיראו גם אותן. כשאנשים מתווכחים אתי, עולות נקודות חשובות, שלא נכנסו למסמך המקורי שכתבתי.
      אם הדברים שכתבתי פה מעוררים אצלכם מחשבות, והרי לשם כך אני כותב אותם, אנא, הגיבו לדברי בבלוג עצמו, ע"י קליק על "הוספת תגובה", כדי שאדע שקראתם וחשבתם עליהם.
      אם התגובות שלכם מתייחסות לנקודה מסוימת במה שכתבתי, סמנו אותה בשדה "נושא" ע"י מספר בסוגריים מרובעים כפולים, לדוגמה [[1]], ואני אכניס את המספר הזה בתוך הטקסט שלי.
      כיתבו תגובות. אל תהססו. אין צורך להיות בלוגר רשום. אין חובה לתת כתובת דוא"ל. כל אחד יכול לכתוב את שמו – ולהגיב (עד 500 מילים).
      אם האותיות קטנות וקשה לכם לקרוא – לחצו על מקש ה-CTRL ביחד עם מקש התו "+" (פלוס), ואז האותיות יוגדלו.
 
תגיות
   את רשימת התגיות מסודרת לפי מספר הפוסטים תוכל לראות אם תרדו למטה.
       את רשימת התגיות מסודרת לפי סדר אלפאבתי, ניתן כאמור לראות בכתובת:
http://www.tapuz.co.il/blogs/viewentry/7347329
       חיפוש מאמר, או נושא, בשדה "חפש בבלוג הזה", בפינה הימנית העליונה של החלון הזה.
        את רשימת הנושאים בבלוג שלי וגם את הוראות השימוש, ניתן לראות בכתובת:
http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=897416
 
תגיות: מחשבים, כלכלה, כלכלה ועסקים, פיקטי, האלפיון העליון, פרטיות, חברות האשראי,

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

סטטיסטיקה
מספר כניסות לבלוג מה - 02/2006
990,091
תגיות
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל יוסי רגב אלא אם צויין אחרת