33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אבא פולניה

שניצל עוף - איך התפספס לי מהבלוג.

08/07/2018
 
היישר לפינה לידענים, מנוסים, זריזים וחסרי סבלנות.
 
 
השבוע, כשהכנתי שניצלים, רציתי לבדוק מה ההתאמה בינם לבין המתכון בבלוג. הפתעה הפתעה: אין מתכון בבלוג. אוי ואבוי. ממש בושה וחרפה. אז אחרי שהיכתי על חטא, אני מציע את המתכון הבא לשניצל פשוט. כזה שילדים מתים עליו ויחד עם פירה תפוחי אדמה, הוא מנצח כל ארוחת צהרים לילדים.
 
מה דרוש: מגוון אפשרויות. תבחרו.
  • שניצל פרוס מוכן שפורסים לעיניכם בסופרמרקט (בדרך כלל זה שניצל עוף), או שניצל טרי ארוז מוכן מכל מיני ספקים. אם השניצל נראה לכם עבה - תמיד אפשר "לדפוק" אותו קצת.
  • אפשר גם חזה עוף או הודו שצריך לפרוס בבית לפרוסות בעובי 3-5 מילימטר.
  • אותם דברים אפשר למצוא באריזות מוקפאות.
את הפריטים הטריים אפשר להקפיא. אם בטווח של יום לפני סיום התוקף - ישמר בהקפאה כחצי שנה. אם מועד ההקפאה מוקדם יותר מזה - אפילו עד שנה. מפשירים לפני ההכנה. אפשר להקפיא שוב את השניצלים המוכנים לאכילה.
 
אני נוהג להכין כמות די גדולה ולהקפיא. הדרך הנכונה להפשיר ולהכין לאכילה, כך שלא יורגש בכלל שזה היה פעם קפוא, ראו בפוסט "אוסף טיפים למטבח".
 
אין צורך בחתיכות גדולות. אני נוהג לחתוך כל שניצל (מהמוכנים, לפני טיגונם) לשני נתחים לפחות. תלוי בגודל שלהם. אפשר גם להכין אותם כנתחי שניצל קטנים (מתאים במיוחד לילדים). לפעמים אני רואה שמגישים שניצל ענק - משהו בגודל מגרש כדורגל תקני. ילדים רואים את זה ונבהלים רק מהגודל. בינינו - לא צריך לפטם אותם. הקיבה שלהם הרבה יותר קטנה משלנו ואל תשכחו שחלקנו אוכלים עם העיניים יותר מאשר עם הפה. ילדים עוד לא נגועים בתופעה הזו, אבל הם טועמים עם העיניים. אם המנה לא תיראה להם אטרקטיבית, הם כבר יחליטו מראש שהיא לא טעימה, אפילו לפני שקרבו את הביס הראשון אל פיהם. (ומה שאטרקטיבי לנו, לא בהכרח אטרקטיבי לילדים. צריך לעקוב אחריהם ולבדוק). חוץ מזה, טעמם וחיבתם למזונות שונים, משתנים עם הגיל. מה שאהבו פעם, כבר לא אוהבים היום ומה שתיעבו פעם - יטרפו היום. ככה זה אצל ילדים. קוראים לזה "תהליכי גדילה". הגוף, המוח ורכיביהם הרבים, מתפתחים ומשתנים עם הזמן והגיל. לכל שינוי יש השפעה על התנהגותם והעדפותיהם.
אז שניצלים קטנים יספיקו. ומי שירצה עוד - בשמחה רבה. וכן - אין שום חובה קדושה לגמור מהצלחת. אכלו? שבעו? הספיק להם? שיהיה לבריאות. ככה תבינו מה גודל המנה הדרושה להם. אין גודל מנה אחיד לכל הילדים, גם אם הם באותו גיל או באותו גודל גוף. כל ילד והמנה בגודל שמתאים לו. עד כאן הפרק בחינוך.
 
למי שמחפש פטיש לשניצלים, יש מגוון רחב בכל סופרמרקט. החל מפטישי עץ בגדלים שונים, דרך פטישי עץ עם קצות הראשים מיציקת אלומיניום, המשך בפטישים יצוקים אלומיניום בגדלים שונים וכלה בפטיש שהכי אהוב עלי ונראה בתמונה. מצאתי אותו באחת מחנויות "מקס". מעולה. ראש רחב וכבד, אחיזה מאד נוחה.
 
כדי שלא ישפריץ לכם על כל המטבח בעת השטחת השניצל, מומלץ להכניס את השניצלים אחד אחד לשקית נילון שקופה (רצוי עבה) ולהכות על הנילון ולא ישירות על הבשר. אם במקרה אין לכם שקית - בין שתי שכבות של נילון נצמד שיעשו את העבודה. 
 
יש המכינים שניצל בקר. אין לי מושג בזה.
 
את השניצל אפשר להכין בכמה וכמה סגנונות ואפשרויות. אני מכין אותו בציפוי משולש: קמח, ביצה ולבסוף פירורית מעורבת בקמח-מצה ושומשום. להשלמת השניצל - טיגון בשמן חצי עמוק.
אפשר להסתפק בציפוי כפול: קודם ביצה ואחר-כך קמח או קודם קמח ואחר-כך ביצה (אמא שלי מכינה מקמח, ביצה ושוב קמח), ביצה ופירורית או כל קומבינה אחרת שתעלו בדמיונכם.
הכנת התערובות בהמשך.
 
אפשר להכין את השניצל באותו ציפוי אבל לא מטוגן אלא אפוי בתנור (למי שמעדיף בלי טיגון), בתבנית על ניר אפיה.
אפשר סתם ללא ציפוי ולהניח אותו על גריל אבל אז צריך שניצל קצת יותר עבה כדי שלא יתייבש ולהקפיד על זמן מספיק שיהיה מוכן אך לא יותר מדי כדי שלא יתייבש. צריך גם להפוך בתדירות גבוהה (כל דקה או פחות) כדי שהשניצל יהיה מוכן גם בפנים אבל לא יתייבש או ישרף בחלקו החיצוני.
אפשר ללא ציפוי גם על מחבת פסים עם טיפה שמן (שלא ידבק למחבת).
ההסבר שלי יהיה על המטוגן בציפוי תלת-שכבתי. כזה שאם לא אציב בבית חוליה חמושה של מג"ב לשמור עליו, רוב הסיכויים שהכל יתחסל כבר תוך כדי העבודה.
 
הכנת התערובות לציפוי משולש:
מומלץ להכין את התערובת, כך שאפשר יהיה לגלגל בתוכה את השניצלים, בקופסת פלסטיק דוגמת אלה שבצילום. לא מתאים לשניצלים גדולים. לכך צריך קערה גדולה ושטוחה. רצוי עם מכסה תואם ואז אפשר לנער כדי לערבב היטב את התערובת. את הביצה טורפים בקערה או קערית תואמות לגודל השניצל, או במכסה של סיר זכוכית וכד'.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
  • קמח או תערובת קמחים (למשל קמח לבן עם קמח תפוחי אדמה שמתאים גם לפסח. כל תערובת אחרת - הולכת) מתובלים במלח ופלפל שחור.
  •  
  • ביצה [רצוי גודל L (גדול) לפחות] מעורבת בשתי כפות מים וטרופה היטב, מתובלת במעט מלח ופלפל שחור. אם אתם רוצים להכניס לציפוי תבלינים נוספים - זה הזמן וזה המקום. במקרה הצורך תוכלו להכין עוד (זה נגמר די מהר).
  •  
  • תערובת פירורית (אפשר "זהב" או "מתובלת" או שניהם), עם קמח מצה ושומשום. שימו לב שלאנשים (בעיקר מאד מבוגרים) עם שיניים תותבות או חניכיים רגישים, לא טוב השומשום. הגרעינים האלה מציקים ואפילו מכאיבים להם אם הם נתקעים בין השיניים או בין החניכיים לבין השיניים. אם אתם רוצים להכניס לתערובת גם עשבי תיבול - כאן המקום והזמן.
  •  
  • לערבב היטב כל תערובת.

רצוי לטגן במחבת עם תחתית עבה לפיזור טוב יותר של החום. כך לא יקרה ששניצל אחד מוכן מהר ולשניצל אחר יקח שעה, או ששניצל בחלקו האחד מוכן ובחלק אחר עדיין לא.

הכינו על ידכם צלחת גדולה מאד ורפדו אותה בניר סופג (מגבת ניר) לספיגת השמן לאחר הטיגון. הכינו גם מגבות ניר נוספות כאלה, לכיסוי השניצלים וספיגת השמן מחלקם העליון. הכינו גם קופסאות פלסטיק עם מכסה תואם לאיכסון השניצלים ולהקפאתם. על הדרך הנכונה לארוז ולהקפיא ועל פטנטים לעיכוב שריפת השמן - בפוסט "אוסף טיפים למטבח". רצוי מאד להקפיא שניצלים מיד לאחר ספיגת השמן.

 

איך מכינים. ובכן:

מסדרים את הקערות עם התערובות ליד השמן החם. ראשונים - השניצלים, אחר כך (בסדר שלי) תערובת הקמחים, הביצה הטרופה ואז הפירורית עם השומשום. לבסוף - המחבת שעל האש. אני מכין בצד את בקבוק השמן, ביצה או שתיים נוספות, תבלינים והחומרים לתערובות למקרה שיהיה צורך להוסיף.

מחממים היטב שמן (לא שמן זית) עם טמפרטורת עישון גבוהה (למשל שמן קנולה). עובי השכבה יהיה כזה שהשניצלים שתכניסו יהיו טבולים בשמן עד מחצית הגובה שלהם. כשהשמן חם, שמים את המחבת על המבער הבינוני בלהבה בינונית-גבוהה. במשך הזמן תראו איזו להבה מתאימה לכלים ולשניצלים שלכם. ואיך יודעים שהשמן חם? מתיזים מרחוק טיפה אחת (אחת!!!) של מים. אם השמן משפריץ - זהו זה. גם קוביה קטנטונת (כחצי ס"מ) של תפוח אדמה או גזר שמכניסים לשמן החם - אם רואים שהם מתחילים להיטגן ונוצרות בועיות סביבם - זה הזמן.

טובלים כל שניצל שיהיה מגולגל ומצופה כולו היטב בכל התערובות לפי הסדר. אחרי כל תערובת מנערים מעט מעליה להורדת עודפים מיותרים.

מכניסים לאט ובזהירות לשמן החם. ממתינים מעט (כ-20 שניות) בין הכנסה אחת לשניה כי השניצל הקר מוריד את טמפרטורת השמן. בכל מקרה לא הרבה שניצלים במחזור אחד כדי לא להוריד את הטמפרטורת השמן יותר מדי.

מדי פעם מרימים קצת שניצל כדי לבדוק בחלק התחתון שלו שהוא מוכן ולא נשרף. זה לוקח כשתי דקות.

הופכים את השניצל (בזהירות שהשמן לא ינתז) וחוזרים על התהליך.

כשהשניצל מוכן - מניחים אותו בצלחת הספיגה, מכסים בניר סופג וממתינים מעט לספיגת השמן. משם מעבירים אותו לקופסת האיכסון.

אני מניח שתתפתו לאכול את הראשון וגם בני הבית לא ירחמו על הבאים אחריו. אז צריך להכין כמות נכבדת.

בתוספת פירה מתובל עם בצל מטוגן ועם סלט בצד - חגיגה. בירה קרה על-יד זה - קרנבל.

תהנו וספרו לי איך היה.

 
 
 
הפינה לידענים, מנוסים, זריזים וחסרי סבלנות.
 
שניצל אפשר להכין בכמה וכמה סגנונות ואפשרויות. אני מכין אותו בציפוי משולש: קמח, ביצה ולבסוף פירורית מעורבת בקמח מצה ושומשום. להשלמת השניצל - טיגון בשמן חצי עמוק.
אפשר להכין את השניצל באותו ציפוי אבל לא מטוגן אלא אפוי בתנור (למי שמעדיף בלי טיגון).
אפשר סתם ללא ציפוי ולהניח אותו על גריל אבל אז צריך שניצל קצת יותר עבה כדי שלא יתייבש ולהקפיד על זמן מספיק שיהיה מוכן אך לא יותר מדי כדי שלא יתייבש. צריך גם להפוך בתדירות גבוהה (כל דקה או פחות) כדי שהשניצל יהיה מוכן גם בפנים אבל לא יתייבש או ישרף בחלקו החיצוני.
אפשר ללא ציפוי גם על מחבת פסים עם טיפה שמן (שלא ידבק למחבת).
ההסבר שלי יהיה על המטוגן בציפוי תלת-שכבתי. כזה שאם לא אציב בבית חוליה חמושה של מג"ב לשמור עליו, רוב הסיכויים שהכל יתחסל כבר תוך כדי העבודה.

 

מה דרוש:

שניצל פרוס בגודל ובמספר המתאים לקיבותיהם של בני הבית. אין צורך בחתיכות גדולות.

 

לציפוי משולש:

  • קמח או תערובת קמחים מתובלים במלח ופלפל שחור.
  • ביצה מעורבת בשתי כפות מים וטרופה היטב, מתובלת במעט מלח ופלפל שחור. אם רוצים להכניס לציפוי תבלינים נוספים - זה הזמן וזה המקום.
  • תערובת פירורית עם קמח מצה ושומשום. שימו לב שלאנשים עם שיניים תותבות או חניכיים רגישים, לא טוב השומשום. הגרעינים האלה מציקים ואפילו מכאיבים להם אם הם נתקעים בין השיניים או בין החניכיים לבין השיניים. אם אתם רוצים להכניס לתערובת גם עשבי תיבול - כאן המקום והזמן.
  • לערבב היטב כל תערובת.

רצוי לטגן במחבת עם תחתית עבה לפיזור טוב יותר של החום. כך לא יקרה ששניצל אחד מוכן מהר ולשניצל אחר יקח שעה, או ששניצל בחלקו האחד מוכן ובחלק אחר עדיין לא.

הכינו על ידכם צלחת גדולה מאד ורפדו אותה בניר סופג (מגבת ניר) לספיגת השמן לאחר הטיגון. הכינו גם מגבות ניר נוספות כאלה, לכיסוי השניצלים וספיגת השמן מחלקם העליון.

על הדרך הנכונה לארוז ולהקפיא ועל פטנטים לעיכוב שריפת השמן - בפוסט "אוסף טיפים למטבח". רצוי מאד להקפיא שניצלים מיד לאחר ספיגת השמן.

 

איך מכינים:

מסדרים את הקערות עם התערובות ליד השמן החם. ראשונים - השניצלים, אחר כך (בסדר שלי) תערובת הקמחים, הביצה הטרופה ואז הפירורית עם השומשום. לבסוף - המחבת שעל האש.

מחממים היטב שמן (לא שמן זית) עם נקודת עישון גבוהה (למשל שמן קנולה). כך שהשניצלים שתכניסו יהיו טבולים בשמן עד מחצית הגובה שלהם. כשהשמן חם, שמים את המחבת על המבער הבינוני בלהבה בינונית-גבוהה.

טובלים כל שניצל שיהיה מגולגל ומצופה כולו היטב בכל התערובות לפי הסדר. אחרי כל תערובת מנערים מעט מעליה להורדת עודפים מיותרים.

מכניסים לאט ובזהירות לשמן החם. ממתינים מעט (כ-20 שניות) בין הכנסה אחת לשניה כי השניצל הקר מוריד את טמפרטורת השמן. בכל מקרה לא הרבה שניצלים במחזור אחד כדי לא להוריד את הטמפרטורת השמן יותר מדי.

מדי פעם מרימים קצת שניצל כדי לבדוק בחלק התחתון שלו שהוא מוכן ולא נשרף. זה לוקח כשתי דקות.

הופכים את השניצל (בזהירות שהשמן לא ינתז) וחוזרים על התהליך.

כשהשניצל מוכן - מניחים אותו בצלחת הספיגה, מכסים בניר סופג וממתינים מעט לספיגת השמן. משם מעבירים אותו לקופסת האיכסון.

בתוספת פירה עם בצל מטוגן וסלט - חגיגה. בירה קרה על-יד זה - קרנבל.

תהנו וספרו לי איך היה.

 
 
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

3 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל lseugy אלא אם צויין אחרת