00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

רוצה להיות אמא

"יש חלומות שמופעים שאנו ישנים, ויש חלומות שמונעים מאיתנו לישון עד שהם מתגשמים"

ביעור חמץ נפשי

29/03/2018
ביעור חמץ נפשי

 עוד כמה ימים ליל הסדר, פסח והאביב כבר כאן, תמיד בתקופה הזו אני אוהבת לעשות סדר גם בבית.

 גורסת מסמכים ישנים, מוסרת בגדים  לנזקקים, זורקת נעלים בלויות, מנקה מדפים, עוברת חדר חדר,

לא פוסחת על אף פינה, מזיזה ארונות ומנקה אפילו תריסים וחלונות, קונה עציצים ומחפשת פירורים

במקומות נסתרים.

 

ישנה מגירה אחת אצלי בשידה שאותה אני פוחדת לפתוח. עומדת מולה שעות, מתקרבת מתרחקת

 פותחת מציצה ומיד סוגרת אותה. אני יודעת היטב מה חבוי שם, אני קברתי באופן אישי עמוק עמוק

בתוך המגירה את קלסר האכזבות שלי. בקלסר מתויקים בסדר מופתי: פרוטוקולים, תוצאות של

בדיקות, מרשמים, מחטים וזריקות, שאריות של הורמונים ויטמנים ועוד. כבר חודש ויותר המגירה עומדת

כאנדרטה מן  גלעד קטן, מזכירה לי רגעים מאושרים, אך בעצם היא מלאה  בפירורי אכזבות ותסכולים. 

 

אמא שלי נוהגת לנקות ולהוציא פירורי חמץ מהבית גם ממקומות אבסורדים, אבא שלי היה מוכר את

החמץ לפני החג, הוא היה אפילו עורך את סדר בדיקת החמץ בלילה שלפני ערב פסח. ואני, אני עומדת

ימים ספורים לפני ערב החג מול מגירה אחת קטנה ופוחדת לנער מתוכה פירורים. חוששת אפילו מלהציץ

לתוכה, לבער ממנה את החמץ שלי, פוחדת שוב להכניס לתוכי את הרגע העצוב של שק הריון חתיך

ויפה ללא עובר ללא דופק. מניחה יד על הבטן מלטפת את הרחם מנחמת אותה ואת עצמי.   

 

 בגדול אני בעד שמירת המסורת, מקיימת את מצוות החג ולא אוכלת חמץ, רוצה לבער את החמץ

מביתי. בוחרת לפתוח את המגירה, לבער לאט וביסודיות את כל החמץ גם את החמץ שבנפשי.

קצת חוששת להגיע לפינות החשוכות ביותר אלו שבחדרי חדריי החדרים של ליבי, אך בעדינות

מבערת כל פירור שהחמיץ את נפשי, פירורים של מחשבות מחלישות, פירורי פחד וטינה, פירורים

של ספק עצמי ואי אמונה, פירורי שיפוט וכאב.  מתבוננת היטב בניירת שמולי, קצת מחייכת גם 

דומעת, מתרגשת, פותחת מעטפה מציצה בתמונה ישנה. מנקה אבק מרגעים יפים, חוששת  

 להשמיד זיכרונות גם את הכואבים ביותר, לפח זורקת רק אריזות ריקות ומרשמים פגי תוקף.

פחות חוששת עכשיו ולא עוצרת, ממשיכה, בודקת לעומק בכל פינה בגוף ובלב, נותנת לדמעות

לשטוף לרחוץ את החמץ מגופי, לסלק מנפשי כל פירור חמץ שכואב עוצר ולא נותן מנוח.

 

אוהבת את התחושה של אחרי, הכל נקי רחוץ ומוכן למסע... 

 

 

  

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל רונדה15 אלא אם צויין אחרת