00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

רוצה להיות אמא

"יש חלומות שמופעים שאנו ישנים, ויש חלומות שמונעים מאיתנו לישון עד שהם מתגשמים"

"תינוק באוטו"

"תינוק באוטו"

על הכביש המהיר אני דוהרת, הכביש פתוח ואני נוסעת, בשדות מוריק העשב והפריחה רבה, האביב

 בפתח,  ברדיו מוזיקה שמבריחה מחשבות, שירים שמכסים את הכאב, המזגן מצנן לי את הגוף,

משאיות על הכביש אופנועים מכוניות ואני. מאותת עוקפת, עוברת נתיבים  לא עוצרת לא מהססת,

מכירה את הכביש נעזרת ב- Waze , רק שהגיע בזמן, לא אוהבת טעויות, פיתולים מאריכים לי את

הדרך.  חוסר האונים שהחליש את גופי ואת נפשי, הבדידות שיצרתי בתוכי, הסגירות שלי, כי חושבת

שלעולם לא יבינו אחרים מה אני עוברת, הבלבול, התסכולים והפחדים, מושלכים לשוליים הרחק

הרחק מעבר לפס הצהוב, האספלט השחור מכהה את כל הפחדים, תחושה של שקט פנימי

משתלטת בתוכי אושר ורוגע שמזמן מזמן לא חוויתי.

 

 

חלולה מדאגות אני טסה בנתיב המהיר.  שלט צהוב "תינוק באוטו", נוצץ לו ממכונית בנתיב הימני

האיטי יותר,  שלט קטן ופשוט שחודר לתוכי מרעיד את השקט שהיה בי,  מועקה מתחילה ועולה

מתפשטת לי בגוף, אני בולמת אט אט, מאותת עוברת נתיב, מורידה רגל מהגז. לא הרגשתי אותה,

את העצבות המתקרבת, היא חדרה ונכנסה דרך השמשה הקדמית של הרכב , נכנסה בלי איתות,

או אורות מצוקה אפילו ה– Waza  לא התריעה - " זהירות מועקה מתקרבת", השלווה שהייתה בי

הפכה לסופה גועשת.  מגבירה את הרדיו, פותחת חלון, מנסה לערבב אויר שבחוץ עם סערה של

בפנים, אך הצהוב של השלט פרץ לתוך הרכב נכנס לתוך גופי פנימה והאיר נשכחות.

 

השמש כבר מתחילה לשקוע, מדליקה אורות מנסה להאיר את החושך  אך לא מצליחה, הירח כבר

עולה,  ציפורים כבר לא מצייצות, התנועה בכביש  זורמת באיטיות כבר ערב. המחשבות מתרוצצות

ולא נותנות לי מנוח. בנתיבים המובלים לרגש מתחילים לזרום רגעים כואבים, צמתים לא מרומזים

שנכנסתי לתוכם בלי פחד, פרוטוקולים שזרמו כמו שצריך ובטא שלילית שדרסה כל תקווה. הדמעות

זורמות כמו נהר, אור מסנוור מנצץ באופק, השלט צהוב "תינוק באוטו" כמו רודף אחרי, אני חותכת

בגסות לנתיב המהיר, מציצה ימינה מנסה לראות את התינוק באוטו, אך חושך ורק חיתול מבד כמו

דגל לבן מנפף לו מבעד לחלון המכונית. מפששפת לצדי מחפשת דיסק עם מילים שיכסו או יחבקו 

את הכאב, לוחצת על הגז וממשיכה קדימה ישר לתוך החושך המואר מאט.

 

 

ממשיכה בנתיב המהיר, מסלקת מחשבות ודמעות, רוצה להרגיש חלולה, ריקה ללא כאב ותיסכול.

 מגבירה מהירות ונכנעת לחושך, הנסיעה מתארכת, פקקים ועומסי תנועה, מוכרי פרחים, תמרורים 

תאונות, נידות משטרה, מכומנת מהירות, ממש כמו בחיים, אתה מתזמן מסלול, בוחר נתיב

אך החיים מזמנים הפתעות, צריך להמשיך לבחור מסלולים, רצוי את הבטוח, גם אני בוחרת להמשיך

לא מתייאשת, ממשכיה קדימה מבטיחה לעצמי, לנהוג בזהירות במסלולי החיים .

 

 

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל רונדה15 אלא אם צויין אחרת