00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

רוצה להיות אמא

"יש חלומות שמופעים שאנו ישנים, ויש חלומות שמונעים מאיתנו לישון עד שהם מתגשמים"

במסתורים תבכה נפשי

במסתורים תבכה נפשי

פורים חלף עבר, את התחפשות לארון החזירו, אוזני המן כבר לא אופים, ילדים לא מאופרים

ומסכות על פרצופים כבר אין. רק לי רק אצלי המסכה על הפנים נשארה, אותה מסכה

של חיוך מאולץ, כן.. כן..  הכל בסדר, הכל טוב.. מסכה אטומה שמכסה את כל העצב והתסכול.

 

בלילות ביני לביני ועל הכרית, אני מרשה לעצמי לשלוף אותה מהפרצוף שלי, ולהיות חשופה לעצמי.

רק בחושך, במסתורים תבכה נפשי, אין בי צורך יותר להעציב איש, אין לי רצון בשתיקה מולי

שכואבת,  לא רוצה להביך או לגרום לתסכול לעומד מולי, ממש ממש לא בא לי מבט של רחמים או

מילים שמנחמות שבעצם כואבות יותר. יש רגעים  שאומרת לעצמי, די לא עוד מסכות, תחייכי הכל

בסדר, אבל המציאות לא משקרת והכל לא בסדר.

 

יום עובר ועוד יום, לילה, בוקר, שעות דקות ואני ממתינה, מחכה לעוד רופא לעוד בדיקה, עוד חוות

דעת, היסטרוסקופיה, דיקור, החומצה פולים ממשיכה לזרום לי בדם, כותבת פוסטים, קוראת

פורומים, מזדהה עם נשים אחרות, שואלת שאלות מחפשת תשובות,  אך בתוך תוכי חוסר עצום

ריקנות בלתי מוסברת, זר לא יבין זאת. נפשי בוכה וכואבת ויש רגעים שגל של עצבות עולה מתוך

גופי, מתיישב לו בגרון וגורם לחנק נוראי. הנפש בוכה עייפה, ריבנו של עולם בעצב תלדי בנים נאמר

על ידיך, אז כמה עצב אתה עוד רוצה ממני, רק במסתורים בחשכה מרשה לעצמי לצעוק ולדבר

להתחנן בפני ריבון העולם, גם אני רוצה לחבק  כמו אמא אדמה.

 

תבכי נפשי במסתורים תבכה נפשי גם כאן.

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

2 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל רונדה15 אלא אם צויין אחרת