33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

שלום ימין - עושר ואושר לעד ?

קפצונים - שלום ימין

תמיד כשמגיע חג פורים מתכנס העצב אל ליבו. מאז שהיה ילד, שלטו החוסר והדלות בביתו. לקנות אקדח? קפצונים ? כמו כולם ? מה פתאום ! שלא לדבר על תחפושת. בכל שנה ציידה אותו אימו בכובע מרופט שכבר שנים נמצא אצלם בארון. כובע רחב שוליים שנראה כמו של קאובויי. אימו טוענת שקנתה משוק באר שבע לפני כמה שנים. הוא בטוח שמצאה ברחוב. הייתה מציירת לו שפם ושמה לו כובע על הראש. ומה עם אקדח ? הוא היה שואל. נתנו לו אקדח פלסטיק גדול עם נרתיק לחגורה. לא אחד כזה שיורה קפצונים, כסוף כבד ממתכת כמו לכל החברים שלו אלא סתם אקדח פלסטיק שלא יורה.

הייתה נותנת לו משלוח מנות עם ממתקים שאספה במשך שבועות לפני הפורים. היה בטוח שהם פגי תוקף וממש פחד שמי שמקבל את המשלוח עלול היה למות מהרעלה חלילה. כשהילדים ירו קפצונים ושיחקו על האקדחים, הוא היה צריך לחכות לתורו שמישהו ישאיל לו עם איזה שתיים שלוש יריות. מקסימום.

שנא את חג הפורים הנוראי. כשהיה ילד, היה חייב להיות מה שהחליטו עבורו. כשהתבגר והלך לתיכון, כבר לא החזיק מעמד בלימודים ופרש. התחיל לעבוד במסעדה בשטיפת כלים ונשבע שלא יהיה עני כמו הוריו. היה עובד בשטיפת כלים ונותם לאימו את הכסף ומתכנן איך יהיה עשיר גדול יום אחד. לא עזרו תחינותיה של אימו שיחזור ללימודים. הוא נאטם. המשיך לעבוד ולעזור בפרנסת הבית. אימו עבדה בחנות למצעים במרכז העיר והביאה בקושי משכורת רעב.

אביו היה חולה במחלות לא ידועות שהפסיכיאטר קרא להם מחלות פסיכוסומטיות. הוא עבד לפעמים. כשהרגיש בריא. לא היה איכפת לו מה המצב הכלכלי ולא איכפת לו מכלום. לא היה אכפת לו שהבית מלוכלך ומט ליפול ולא חשב אפילו לעשות משהו בעניין.

עם אבא כזה ואמא כזאת מסכנה, חייו היו מרודים ועצובים. כשהיה צעיר וקטן. משהתבגר והיה ברשות עצמו למרות שהיה בן שבע עשרה, כבר לא היה חייב להתחפש בפורים והיה יכול להרשות לעצמו להתפנק מדי פעם באיזו מנת שווארמה או פלאפל כי השאיר קצת כסף אצלו ממה שנתן לאימו שממילא לא רצתה לקבל אך לא היה לה כוח להתווכח איתו.

יום אחד חזר הביתה מהעבודה וראה את אימו בוכה במטבח. הוא ניגש אליה וליטף את ראשה. אימו ביקשה להסתיר את פניה, אולם הוא ביקש שתביט בו ולכן אחז בפניה בעדינות וחייך לעברה. החיוך שלו הפסיק באותו הרגע שבו ראה את הסימן על המצח שלה. הוא שאל אותה לפשר העניין והיא אמרה שנפלה. איפה ? הוא דרש לדעת. בחוץ. היא אמרה. ליד המכולת. הוא היה על סף דמעות אולם לא אמר מילה ורק ליטף אותה בשתיקה.

כעבור שבוע שוב ראה סימן והפעם על לחייה. חבורה גדולה ואדומה. גם הפעם נפלת ליד המכולת ? הוא שאל בעוקצנות. היא הורידה את ראשה למטה. מה קרה ? הוא דרש לדעת. זה אבא שלך. היא ענתה לו. הוא זינק כנשוך נחש. תמיד חשד בו.

זה אבא שלך. היא אמרה בקול רועד. שתה והיכה אותי היום. איפה הוא ? שאלה אותה. יצא ועדיין לא חזר. ענתה לו. הוא חיכה שאביו יחזור. לאחר כמה שעות הוא שמע אותו פותח את הדלת ונכנס. קורא לאשתו ומתחיל לצעוק עליה ואז לפני שהרים את ידו קפץ עליו בנו. הפיל אותו ואחז בו בכוח. עזוב ! צרח האבא. והבן לא שמע דבר חוץ מהכעס הנורא שעבר עליו. ואז ברגע שחרר אותו ונעמד מולו כשאב שוכב על הארץ. זאת פעם אחרונה שאתה מרים יד עליה. הוא צרח. מי אתה שתגיד לי דבר כזה? אדיוט. ענה האב. רק תנסה. אמר לו הבן ויצא מהבית. היה חייב לנשום אוויר צח.

שבוע וחצי עברו להם בשקט. האבא עבד בעבודה מזדמנת כשליח ולא הרים יד על אימו.

לאחר שבוע וחצי חזר הביתה כועס וסטר לאשתו. בנו שמע את המהומה והבין מה קרה כאן. הוא צרח על אביו וסילק אותו מהבית. אתה לא יכול לסלק אותי. הוא ענה לו. אני בעל הבית. אז אביא משטרה. ענה לו בנו. תביא משטרה. רק תעזוב אותי בשקט ענה לו האב.

הבן יצא כועס מהבית וראשו היה מלא מחשבות נקם. הוא ממש שנא את אביו בימים אלה ונזכר גם בילדות שבה היו עניים בגלל עצלותו של האב.

בעוד שבוע חג פורים. ברחובות כבר הרגישו את התכונה ושמעו את הפיצוצים של הקפצונים. כבר לפני החג ילדים מפוצצים מאות קפצונים. שכנים מתעצבנים ומתקשרים למשטרה והמשטרה מנסה לעשות הרגעה בין הניצים. לכולם היו אקדחים כסופים של קאובויים כמו אמיתיים. כאלה שיורים פיקות. הוא ראה את הילדים וקינא מאד. חבל שבילדותו לא היה לו גם אקדח. זה הכל אבא אשם. הוא חשב בראש. הכל אבא אשם.

ואז פתאום החליט לחסל את אביו. למה ? גם לו לא הייתה תשובה מוחלטת. הוא פשוט שנא אותו.

החליט לקנות אקדח מהערבי שעבד במכולת שלהם. פעם הוא שאל אותו אם הוא רוצה לקנות אקדח. מאד נבהל מהשאלה של הערבי. מה הוא צריך צרות ? עכשיו כנראה שזה הזמן המתאים. הוא יחסל את אביו ביריה. אימו תבריא סוף סוף והכל יהיה בסדר.

בחג פורים כעבור שבוע, הגיע לבית הוריו שם התגורר עימם. בכיס האחורי היה אקדח שחור טעון. הוא שמע צעקות עולות מהבית. כשפרץ בריצה ראה את אימו רכונה מעל אביו ודוקרת אותו בסכין מטבח גדולה.  אביו לא זז. היא כנראה רצחה אותו בפעם הראשונה שדקרה. מסביבו היה המון דם וכל הבית הסריח ונראה זוועה. הוא הוציא את האקדח מכיסו והתיישב על כסא. כל כך רצה לירות באביו. אימו ראתה את האקדח וחטפה אותו ממנו עוד לפני שהספיק לשים לב. היא כיוונה את האקדח לראשה ולחצה על ההדק. קול יריה נשמע והיא התמוטטה. עכשיו שניהם היו מתים. בפורים. אביו מת מדקירות ואימו מהאקדח האמיתי שהיה לו.

אנשים רבים הגיעו את הבית ואיתם ילדים מחופשים ואקדחים בידיהם. הוא הסתכל על הילדים ועל האקדחים ופעם ראשונה שהרגיש טוב. האקדח שלו היה יותר טוב משלהם.

 

כל הזכויות שמורות.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל dj shalom1 אלא אם צויין אחרת