00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

רוצה להיות אמא

"יש חלומות שמופעים שאנו ישנים, ויש חלומות שמונעים מאיתנו לישון עד שהם מתגשמים"

געגוע

געגוע

עננים צבעו את השמים באפור, דמעות אלוהים זורמות אל העולם, הכל הפך רטוב בוצי ולא נעים.

החלטתי להישאר היום במיטה באזור הנוחות, מצאתי מכנה משותף עם הנעשה בחוץ, סימסתי "אני

 מרגישה לא טוב נשארת בבית", פשוט וקל - העולם ממשיך בזרימה שלו ואני עוצרת הכל מלכת.

תוך שניות מגיעה הכלבה, מרחרחת, בודקת, נדמה היה שאומרת כבר מאוחר השעון צלצל צריך

לקום לעבודה. מרגישה ריקנות ללא מסגרת ורעש מסביב, הבנות בבית הספר, הבית ריק, קמה ועושה

נס, מורידה את הכלבה לסיבוב ומוציאה את עצמי למציאות. הרחובות ריקים מאדם, רוחות ועלים

שנשרו מעצים, מכוניות דוהרות, שלוליות ושמים כהים בלי קרן שמש אחת.

 

 

 לא אוהבת את הריקנות הזו שבאה לבקר אותי, שונאת את החורף את הקדרות האפלה הזו, היא לוקחת

אותי לחששות שלי, את כל הפחדים שלי והסיוטים שלי היא מוציאה ממקומות רחוקים.

אוף אני אומרת לעצמי, עכשיו הייתי צריכה להיות בשבוע.... חודש .... מלטפת לי את הבטן, והלב, הלב

מחסיר פעימה, הרגש שוטף הכל בדמעות שכבר זולגות ומרטיבות את הפנים. הטלפון מצלצל, האישה

בצד השני, למה את בוכה היא שואלת, לא בוכה אני אומרת ושותקת, שתית משהו היא שואלת, כן אני

עונה בשקט, אני יודעת היא אומרת, יהיה בסדר, נקווה לטוב, אנחנו ביחד זוכרת? כן אני אומרת אוהבת אותך.

 

אומרים שהזמן מרפא, אולי הוא מרפא את הגוף אבל לא התסכולים, ולא את התחושות ובטוח לא את הפחדים.

מחליטה להציץ בקלסר האכזבות שלי, זה שמכיל את כל הכישלונות והפרוטוקולים, בדיקות הדם, תמונות ושאר

חלומות שחלמתי. מחייכת ונזכרת, היה שם אושר גדול, הכל עבד לפי הספר, החזרה, דימום לבטח השרשה,

בטא  שהכפילה את עצמה, שק הריון חתיך ויפה, פס חלמון גדוש בחלומות, אופס מרשם לציטוטק  (תרופה

שאחראית על  התרככות צוואר הרחם ופתיחתו לפני הגרידה). רגע אכזר היה אותו יום, את הרכב החנינו בחניון

הקטן מול הים הגדול.  אני מתכווצת בתוכי, זוכרת, שמים כחולים, ים בהיר ויפה ללא גלים, אדוות הגלים נשקה

לחול  באותו הבוקר, כמו לאהוב  שבא ממרחקים, אהובתי לרגע לא עזבה את ידי, עיניה הרטובות  השתלבו עם

עיני האדומות, השתיקה הייתה כואבת מאוד. אחה"צ ששוחררתי השמש כבר כמעט שקעה אי שם, הגלים ניצחו

 את הים שקט, הוא הפך להיות סוער וגועש, דמותי השתקפה  בתוך גלי הים מסרבת להאמין לקבל את אשר קרה.

זקן גלמוד, אסף את בגדיו מן החול, סילק שאריות חולות מנעליו ועלה מן החוף.

 

 

 

כבר ערב, חושך, את המועקה שחררתי על דף זה, את קלסר האכזבות החזרתי למגירה, טוב שהוא שם געגוע לעיתים

יכול להשתחרר עם מביטים בו.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל רונדה15 אלא אם צויין אחרת