11
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

משפחה בדרכים

להשקות את עציץ האהבה

18/02/2018

בלוג זה משתתף בבלוג הופ. הרעיון נולד בקבוצת הפייסבוק המקסימה:בלוגרים ישראליים:תמיכה, שת״פ ומוטיבציה. בלוג הופ זו מן שרשרת של פוסטים בבלוגים שונים, כשבלוג אחד מוביל אל בלוג אחר. בבלוג הופ הזה משתתפים 26 בלוגים!!!! וזה ממש מרגש ומסקרן. כל אחד מהבלוגרים כותב פוסט בנושא אהבה, ומקשר לבלוג הבא אחריו. כך תיווצר שרשרת של פוסטים על אהבה כל אחד מזוית שונה, חדשה ומעניינת!

אני בחרתי לחרוג ממנהגי, ולמרות שהבלוג הזה עוסק בעיקרו בטיולים, מכיוון שכמטפלת זוגית במקצועי המקצוע שלי עוסק כל הזמן באהבה ובכמיהה אליה, החלטתי לכתוב בלוג שמדבר על אהבה מנקודת מבטי כמטפלת זוגית:

קיבלתם עציץ מתנה ליום האהבה. הוא ירוק ופורח ומלבלב. עטוף בצלופן וקשור בסרט צבעוני. אם תשימו אותו בפינה כל שהיא מה יקרה? יום, יומיים, שבוע שבועיים. אם לא תפתחו את הצלופן, תשימו מול האור, תשקו ותדשנו, אם לא תעשו את כל אלה כל הזמן, ללא הפוגה, העציץ כנראה יקמול וימות. ככה זה גם עם אהבה. גם היא זקוקה לטיפוח ולהשקעה יום יומית.

כולנו רוצים שיאהבו אותנו, אבל האם אנחנו יודעים לאהוב בחזרה? כולנו אוהבים להתאהב, לחשוק, להימשך, להתרגש, אבל האם אנחנו יודעים לחזר?

כולנו רוצים לקבל פרגון, מחמאה, מילים טובות ואוהבות, אבל האם אנחנו משתמשים במילים כאלה כלפי הפרטנר או הפרטנרית שלנו? 

קשר זוגי מתחיל ממקום פנימי אישי וגם אנוכי. אנחנו רוצים להיות נאהבים, מחוזרים. אנחנו רוצים להיות בזוג. העובדה שהאחר רוצה בנו, רואה בנו משהו מושך וראוי וכמובן מחזר אחרינו או נענה לחיזורנו, גורמת לנו לאושר רב, לתחושת ריחוף. 

אלא שההתאהבות יש לה זמן תפוגה בדרך כלל. השגרה, המתחים שמזמנים החיים, ילדים, עבודה, שוחקים אותה. פעמים רבות, בעיקר אחרי שנולדים הילדים, לא נשאר זמן לאהבה...

כמטפלת זוגית, מגיעים אלי זוגות רבים בשנות ה 40 - 30 לחייהם. הורים לילדים. הורים טובים, אנשים עובדים, אנשים עם ערכים ומוטיבציה ורצון טוב. ובכל זאת, מיואשים, מאוכזבים ומתוסכלים מהזוגיות שלהם. רובם מדברים על בדידות עצומה בתוך הזוגיות. בפגישות הראשונות הם זועמים על הפרטנר/ית על מה שהוא/היא לא עושים עבורם, או בכלל על מה שהם לא. הם כואבים את זה שהאחר לא רואה אותם, לא נמצא שם בשבילם. כל אחד מסוגר בעולמו, בעלבונו, באכזבתו ויורה חיצי ביקורת והאשמה לעבר האחר.

רבים מדברים בערגה על ימי החיזור. איך האחר רצה בהם, חיזר אחריהם, חשק בהם, פינק אותם, הבליט את תכונותיו הטובות ואף יצא מגידרו לרצות אותם ולשמח אותם גם כשזה לא מאד התאים לו. הם מדברים במקביל ומפספסים ולא שמים לב שהם אומרים את אותו הדבר... מה קרה כאן בעצם?

מה שקרה הוא שהנחתם את עציץ האהבה עטוף בצלופן בפינה חשוכה בסלון ושכחתם ממנו. חשבתם שאם הוא כל כך יפה ופורח הוא ישאר כך לנצח, אבל לא. העציץ הזה זקוק לאויר ולאור ולטיפוח ולטיפול. בלעדיהם, הוא נובל ונראה ומרגיש רע.

״כן...״ אומרים לי הזוגות העייפים והמותשים. ״באמת שכחנו את עצמנו. אנחנו חייבים לנסוע לצימר״. הצימר, אצל רבים, הופך להיות סימון הוי עבור ההשקעה באהבה. אז לא. האהבה והרומנטיקה והחיזור, לא זקוקים לצימר. הם זקוקים ליום יום.

אז איך משקים את עציץ האהבה? ג׳ון גוטמן אומר: יותר פרגונים ופחות ביקורת. תפרגנו לפרטנר שלכם. עשה משהו טוב, תראו לו שאתם רואים ומעריכים. כולנו נשארנו ילדים בלב ולא נשתנה. אנחנו זקוקים למילים טובות. 

תתייחסו, תקדישו תשומת לב. תתעניינו. תשאלו בתחילת היום מה מצפה לך היום? ובסוף היום תתעניינו איך עבר היום? הכי נחמד אם אפשר למסור גם מסר של תשומת לב באמע היום...

אני שמה לב שזוגות רבים שכחו להיות חברים. הם הפכו להיות שותפים עסקיים שמנהלים עסק או מפעל. יורים אחד לשני משימות ומטלות, שוקלים ומודדים מי עושה יותר. קרה לא פעם שאנשים אמרו לי שיש להם חברים טובים בעבודה, או במעגל החברים, אבל הפרטנר/ית אינו חבר. אין להם חשק לספר לו מה קורה להם. זה יוצר ריחוק ותחושת בדידות בתוך הקשר.

לפעמים אנשים אומרים לי: לא בא לי לעשות בשבילו/ה כי הוא/היא לא עושה בשבילי... אלא שקשר אנושי הוא לרוב כמו גלגלי שינים הקשורים זה לזה, אם תשים לב, תראה את האחר, תהיה שם בשבילו (לא פעם אחת סמלית, אלא כהרגל, לאורך זמן), הוא יהיה שם בשבילך. האם תשים לב? האם תוקיר את המאמץ? אם תפרגן ותוקיר, הוא ימשיך להתאמץ, אם תתעלם או רק תבקר, הוא יתייאש וישקיע את משאביו במקומות מתגמלים אחרים.

ועוד דבר, סקס. אנשים אומרים בתסכול: אנחנו כמעט לא עושים סקס. יש את אלה שמנסים ונדחים שוב ושוב ואחר כך לא מנסים יותר. יש את אלה שהסקס הפך עבורם לנטל, לעוד ״צריך״ ברשימת ה״צריכים״. כמה חבל. נכון, אתם מכירים את הזוגות האלה שכל הזמן עושים סקס. שכשהאחד רוצה האחר/ת מיד חושק/ת גם. הם עוזבים הכל באמצע ורצים מלאי תשוקה למיטה. שניהם נדלקים בשניה בלחיצת כפתור. יש את אלה... אם אתם שייכים אליהם זכיתם. אבל ברוב המקרים, סקס טוב בא עם משחק מקדים... אני לא זוכרת מי זה היה שאמר, אולי גם ג׳ון גוטמן, שהסקס הבא מתחיל כשנגמר הסקס הקודם. הוא דורש חיזור והבעת אהבה ומחמאה ויצירתיות ויצירת אוירה מתאימה. לפחות רגועה ואוהבת. ביקורת ומרירות ומשימות והוראות, הקטנה ועלבון (לפחות בעיני) הם לא סקסיים. סקס מאד חשוב בזוגיות. הוא לא המרכיב הבלעדי אבל הוא משמעותי ומקרב וייחודי ומהנה. כשמשהו לא עובד, לרוב זה לא ״באשמת״ צד אחד. אלא משהו בדיאלוג הזה ביניכם לא קורה גם במיטה. תקשיבו, תקראו אחד את השני, תתעניינו,תשאלו. סקס הוא טנגו לשניים. לא אוננות...תזכרו שגם המשיכה המינית, עם תום שלב ההתאהבות, זקוקה לתשומת לב ...

תקדישו לזוגיות שלכם. אל תוותרו על זמן זוגיות יחד. קפה זוגי בבוקר, כוס יין בסלון בערב, צעדה משותפת, תהיו יצירתיים... לא חייבים כל יום, אבל לפחות פעם בשבוע. זמן נטו לעצמכם. בלי ילדים / חברים / אנשים אחרים. רק אתם...

תשקו את עציץ האהבה. תטפחו אותו. תאהבו אותו. הוא לא יודע לצמוח לבד בלי טיפוח. אבל אם תטפלו בו, סביר שהוא יגדל לעץ פורח ומניב פירות שמאיר את עולמכם, ונותן לכם משענת ושורשים ופירות למאכל ופרחים מלבלבים שייפו את עולמכם. 

ותאמינו לי שביום האהבה הבא לא תצטרכו עציץ או זר פרחים שיסמל את אהבתכם. נשיקה, חיבוק, מחמאה והמילים: ״אני אוהב/ת אותך״ יעשו את העבודה. (ואל תגידו לי ״הוא/היא יודע/ת שאני אוהב/ת״. איך ידעו אם לא תראו ותגידו?)

את שרביט הבלוג הופ אני מעבירה לליאור בעל הבלוג ״קינדרלנד״, בלוג מקסים על רעיונות לבילוי עם כל המשפחה. להלן מה שכותב ליאור על הפוסט המיטחד ליום האהבה:מוזמנים להכיר את מגזין הטיולים של קינדרלנד שהעלו היום לכבוד יום האהבה המלצות וחוויות מפסטיבל המסיכות בונציה, הפעם לשם שינוי לא רק המלצות לבילוי עם הילדים - אלא משהו לזוגות ולהורים (שמצאו סידור לילדים בארץ...) ורוצים לצאת לסופ"ש קצר ורומנטי בחו"ל: והנה הקישור אל הפוסט: פסטיבל המסכות בונציה - סופ״ש של אהבה

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

2 תגובות

אני רק שאלה...

מתכננים טיול לצפון מזרח ארה"ב?

יש לכם שאלה? אשמח לענות! (כמיטב יכולתי )

שלחו את השאלה למייל:

dorit.rosenthal@gmail.com

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל barnoga אלא אם צויין אחרת