33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

שלום ימין - עושר ואושר לעד ?

רק פרח - שלום ימין

ההמולה הייתה גדולה. ברחבי הרחוב הקטן הסתובבו עשרות תיירים מכל העולם. מסביבם כירכרו בחיוכים מעושים בנות מלוכסנות שנראו עייפות. הן ניסו למצוא להן גבר להערב. גבר שגם ישאיר כמה דולרים בסופו של הערב. מוזיקה רועשת מילאה את החלל בצלילים צורמים ומוגזמים. מכל עבר נראו בארים מלאים בבלונים ופרחים אדומים שרק הרגיזו אותי, כאילו שהייתי איזה שור באמצע זירה בספרד בתחרות של לוחמי שוורים. מדי פעם קפצו עלי מוכרי וורדים והציעו לי לקנות ורד לכבוד וולנטיין דיי. מה הם מפגרים ? חשבתי לעצמי. הם לא רואים שאני לבד כאן ? למי אני אקנה את הוורד ?

 או קיי. המצב שלי אינו עד כדי כך גרוע, אבל היי. אני אקנה ורד ואחזיק אותו ביד בעודי יושב לבד בבר. נו באמת. ישר יחשבו שאני מסכן, נטוש, וואט אבר.

הגעתי לפאטאייה לפני שבועיים ובעוד יומיים אני חוזר לבנקוק. פאטאייה למי שעדיין לא שמע, היא מקום מאד מורכב ומיוחד. מצד אחד יש בעיר הזאת, שלמעשה היא מפרץ גדול עם חוף עצום עם עצי דקלים וטיילת יפה עם פעילויות ספורט ואוכל בלי סוף מבוקר ועד בוקר, טיולים יוצאים ממנה אל איים קטנים שפזורים במרחק של שיט קצר, בקיצור גן עדן. אבל מצד שני מדובר על עיר חטאים שרחוק מהטיילת מלאה בבארים ובתי בושת ומועדונים ומסעדות וגסט האוסים והכל הכל בצפיפות אחד ליד השני. ריחות של בשר על האש ואלכוהול ומוזיקה רועשת ואלפי בנות מלוכסנות מסתובבות בטווח הגילאים של שתיים עשרה שנים ועד חמישים שנים וכולן מחפשות למכור את גופן לתיירים הרעבים למין זול אך לעיתים מסוכן. הכל מהכל.

טיילתי בכל תאילנד עד שהגעתי לכאן. מוקסם מהאווירה המחשמלת ומכל מה שעיר החטאים יכולה להציע לגבר רווק מצוי שטוף הורמונים ופנטזיות זולות. חשבתי שאטייל כאן בעיר המפרץ מקסימום שלושה ימים והנה עפו להם שבועיים מטורפים.......

הגעתי למועדון מלא אורות מוגזמים ומוזיקה שמאיימת לפוצץ את חלונות הזכוכית הצבועים בשלל צבעים. בכניסה היה גרם מדרגות עצום ולמרבה ההפתעה, ניצנץ באורות מוגזמים. אחרי שינה של יום שלם וטעינת מצברים, חיפשתי מקום לרקוד ולשתות אלכוהול ואולי גם למצוא איזו אישה קטנה ליום יומיים כמנהג המקום.

המועדון לא היה שונה ממועדונים ברחבי העולם. תאורה משוכללת והגברה עצומה ומאות אנשים רוקדים ברחבה. עמדה על שלושה דיג'יים ובר גדול מאד ועשרות בליינים יושבים לאורכו ושותים. בפינות הישיבה התגפפו זוגות מעורבים של מערבי ומקומית. מועדון.

פתאום נתקלתי במשהו קטן לבוש ג'ינס וחולצה שחורה עם כפתורים מנצנצים. הכל היה מנצנץ כאן. זאת הייתה נערה מקומית שנראתה כבת שמונה עשרה לכל היותר. חייכתי והתנצלתי באנגלית. היא חייכה עם פה מלא שיניים לבנות ואיפור מוגזם ואז חיבקה אותי. לא ידעתי מה לעשות עם זה לכמה שניות ואז היא נתקה את עצמה ולחצה לי יד. טוי. היא אמרה וצחקה. וואצ יור ניים ? היא שאלה. טוי. אמרה והצביעה על עצמה. הרגשתי כמו בסצנה של טרזן וג'יין. שלום. עניתי לה. היא צחקה. צאלון ? שאלה. שלום. ניסיתי שוב. צ'אלון ? היא צחקה שוב. נכנעתי. יס. צ'אלון. עניתי לה. הם לא יכולים להגות את כל האותיות שיש בשפה שלנו ולכן יש אותיות שנשמעות מפיהם מצחיקות ושונות. לא אני הולך לשנות את המצב הזה. אז שלום הפך לצ'אלון. מה זה משנה בעצם ? שיהיה צ'אלון.

בילינו יחד במשך שבוע וחצי. היא גרה איתי בגסט האוס . באה איתי לאכול באה איתי לים באה לקניות וגם חלקה את מיטתי . היה לי מטורף. בחור רווק עם אישה צעירה מקומית ונאה מאד עם הוצאות נמוכות מאד. מה רע?  בחלומות הכי פרועים שלי לא דמיינתי את הימים האלה. עד שהגיע הזמן לשינוי. לא מבחינתי כמובן. לי היה טוב. לה היה צורך בשינוי.

בוקר אחד היא מתעוררת בוכיה. מה קרה ? אני שואל באנגלית. והיא עונה לי שאמא שלה חולה וזקוקה לכסף לטיפולים. זאת הפעם הראשונה שאני שומע על אמא שלה ופתאום היא חולה, זה כבר סיפור. היא אמרה שאין לה מצב רוח והיא חייבת לשלוח לה כסף. אמרתי לה שאני אבדוק יותר מאוחר בבנק ואראה איך אני יכול לעזור.

החלטתי לשאול כמה חברים ישראלים שחיו באזור החוף ולהתייעץ איתם. נסעתי אל המקום שבו גר איציק. בחור ישראלי שמנהל מסעדה כבר חמש שנים ומכיר את המקום ואנשיו על בוריו. הוא דובר תאילנדית היטב. הוא שמע את הסיפור ולאחר מספר דקות חייך ואמר לי שזה עניין מוכר. הן עושות את ההצגה כדי להוציא כמה שיותר כסף מהתיירים ובדרך כלל מצליחות. וזה שבאתי אליו עם הסיפור זה די נדיר כי הרוב באים אליו אחרי שהפסידו מאות דולרים. לקח לו כמה דקות לבדוק את עניין האמא של האישה הקטנה שהייתה איתי והתברר שאמא שלה חיה ובריאה בצפון תאילנד ומחכה לכסף שהבת המתוקה שלה תשלח לה הביתה. באותו רגע החלטתי לסיים את העיסקה איתה. נתתי לה אלף באט שהם כמאה שקלים ואמרתי לה שתלך. היא בכתה וחיבקה אותי אבל אני כבר הייתי מאוכזב ולא רציתי יותר קשר עם הבנות המקומיות גם אם עינגו אותי בכל מיני עינוגים אוריינטלים שונים ומשונים. החלטתי לצאת חזרה לבנקוק כעבור יומיים. מחר חוגגים את הוולנטיין די ומאד רציתי להיות באזור הבארים עם החגיגות. למחרת אקח מונית לבנקוק.

בעודי יושב על הבאר באווירה של וולנטיין די ומאות אנשים מכל העולם מסתובבים ומחפשים אהבה ניגשה אלי נערה ובידה זר ורדים עטופים בצלופן שקוף. ברגע הראשון רציתי לסלק אותה. אבל אז ראיתי שני תיירים. גבר ואישה יושבים יחד ומחזיקים ידיים כשהם מביטים זה בעיני זו ומתרגשים. חוגגים בלב פאטאייה את הוולנטיין די. שני אנשים מערביים שבאו לחגוג את אהבתם ולא לחפש אהבה מקומית בעלויות נמוכות.

קניתי ורד והנערה חייכה והמשיכה הלאה. ניגשתי אל הזוג ונתתי להם את הוורד בחיוך. האפי וולנטיין דיי. אמרתי. טנקיו. ענו לי שניהם.

ברקע המשיכה המוזיקה לדפוק בראש והאנשים המשיכו לחפש בילוי להערב. אני הלכתי לכיוון הגסט האוס כדי לנוח לקראת הנסיעה לבנקוק מחר.

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל dj shalom1 אלא אם צויין אחרת